בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


אריזה משפחתית

5 נפשות (בלי החתולה) עוברים 9747 ק"מ (בדיוק!) ממזרח למערב.
7/2006

מה שנאסראללה לא הביא בחשבון

כשעושים חשבון אריתמטי פשוט, רואים שאנחנו לא במצב הכי אי אי אי במלחמה הזו.

הם מקרקסים אותנו בטילים (האמדן עומד עכשיו על כ-1400, נכון לשעה זו) ואנחנו? וואלה, לא יודעת מה אנחנו עושים. מפציצים, זה ברור לפחות ממספר המטוסים שאנחנו יכולים לספור כשהם מעופפים מעל הבית שלנו. אבל את מה? למה זה מועיל? את מה אנחנו מפציצים למען השם? כמה אפשר כבר להפציץ את אותו גשר או נמל תעופה?  לא מיצינו את הדיוטי פרי של בירות?

מפציצים. שיהיה. למען חדוות ההרס.

 

אבל כשמתסכלים קצת יותר עמוק מהחשבון הפשוט, נראה שמטרה אחת שנאסראללה לא הביא בחשבון, מתממשת כאן -

נוצר איחוד. אולי זמני, אולי שטחי, אולי נאיבי. אבל יש איחוד מסוים של הקרעים שכמעט הצליחו לשסע אותנו לגמרי.

די נחמד לראות את השמות של מי שרוצים לארח משפחות מאיזור הצפון, רצים בתחתית המסך של ערוץ 10. אפילו הציניות שבי מתערערת אל מול אמנים שנוסעים להופיע בפני אלה שתקועים כבר שישה ימים במקלטים. העמידה המרשימה והאיפוק היחסי שמופגן ברחוב (אם לא לוקחים בחשבון את הטוקבקים), מרשימים.

 

מצד שני, זה גורם לי לתהות - האם רק כשעומד מולנו אויב אמיתי, כזה שהפנים שלו מביאים ת'קריזה גם כשהזקן שלו אינו מטופח (למי שהפסיד את פרשנותו של האליל צבי יחזקאלי בשידורי החדשות של היום - הגרסא האחרונה אומרת שזקנו המקליש והמאפיר של נאסראללה מקורו בקושי אמיתי לסור אל המספרה בימים האחרונים למען חידוש הצבע והפחחות לזקן.  שינסה להביא אליו לביקור בית את מחמוד אבו טיר), אויב שקל לשנוא ושברור גם למה, אנחנו סוגרים מולו את השורות והופכים לעם עמיד, בעל אורך רוח ואיפוק מרשימים למדי, ואפילו השירים בגלגלצ נשמעים נסבלים יותר.

 

מה זה אומר עלינו? על העתיד שלנו?

האם בהעדר אויב כזה, נדונו לשסעים על שסעים שיצליחו להרוס כל חלקה טובה במדינה הזו? היינו מאד קרובים לסף הזה מאז הקיץ האחרון וגם אחרי מערכת הבחירות האחרונה. רק התממשותו של איום אמיתי מעבר לגבולות שדרות/קרית שמונה עשתה את מה שנראה כמעט בלתי יאמן - נתנה תחושה של ביחדנס, לפחות לזמן מה.

האם בשש אחרי המלחמה נחזור לאחיזה ההדדית בגרונות, לעצבים, אולי אפילו לשנאה שבעבעה פה מתחת ומעל לפני השטח? יותר מכך - האם כשיבוא יום, יהיה שלום בעולם ונספור ציפורים נודדות, נצליח להתמיד לאורך שנים בהתייחסות נסבלת אם לא אוהדת גם למי שאינו מחזיק ביום-יום בדעות זהות לשלנו? מישהו עם אג'נדה אחרת, שונה? תמהתני.

 

ואולי בעצם כל המלחמה הזו היא קמפיין היסטרי של "צו פיוס" ואברום בורג?

 

נכתב על ידי אורזת, 17/7/2006 20:36, בקטגוריות חדשות
1 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-18/7/2006 11:39



18,471
כינוי: אורזת
גיל: 53

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << יולי 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« הלסבלוגריות » ±
« ישראלים בחו"ל » ±





מקומות בהם היינו ועוד נהיה
הפארקים של המערב
הקרולינות של הדרום
מקסיקו - בחודש הבא!
ניו יורק
עמק השנאנדואה
פלורידה ודיסניוורלד
צפון מערב
קנדה


קוראת
Mezzo Mom
אדווה לוטן
אופה קטנה
אזמרלדה
אמ"ט
אמלש
ג'וליאנה
גנצו
דרורית (וה-33)
הצדקת
הקודמת
חבצלת
חלי
יונת
לי
מאזינה ברקע
מומו
מיכליקה
מיק
נוריקו
נינה
עדי
פוסי
קיטי
קרי וביג
קתרינה הגדולה
רונן
שלומית
שמנת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורזת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורזת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה