היריד הגיע לעיר...

 

ואנחנו כמובן הלכנו לראות אותו.

ירידים חקלאיים הם דרך מופלאה לתת ביס בחתיכת אמריקנה אמיתית. כאן אין את הצפונים בבגדי j.crew ואין קפה אורגני מטריידר ג'ו.

  במחיר כרטיס הכניסה מקבלים הרבה בעלי חיים מהסוג החוותי, רובם מתחרים על תארי יופי ותפוקה שונים, קרנבל - שזה בעצם לונה פארק מצ'וקמק מהסוג הנודד בין הערים, כולל את סמסון, הסוס הקטן בעולם שמספיקים לו רק כוס אחת של מים וחופן קש לתחזוקה יומית, האשה בעלת הזקן והחמור עם שש הרגליים. כן, כן, כל אלה חיים, קיימים, נושמים ועושים ים של כסף מהפראיירים שמוכנים לשלם 50 סנט כדי לחזות בפלא. אחרי שמתגברים על הצחוק, צריך גם משהו שיעזור להתגבר על הבחילה, שכן התקרובת המוצעת בירידים מהסוג הזה מאופיינת לרוב בשניים - שומן ובצק, רצוי משולבים. טבעות בצל בקוטר 10 ס"מ מטוגנות בבלילה, נקניקיות מטוגנות בבלילת קמח תירס (corndogs), סתם בצק מטוגן בשמן (funnel cake) ולקינוח - שיא השיאים הצרבתי - עוגיות אוריאו מטוגנות בבלילה (מי האויל שהגה את זה?). הגאון הראשון שיפתח דוכן ובו ימכרו לכל דורש כדורי לוסק בצירוף מים, יעשה מיליונים. הנה, רעיון לסטארטאפ בחינם.

אז מה, לא נהנינו? בטח שכן, במיוחד הילדים שהתרוצצו בין החיות מוקסמים, ליטפו חזיר (איכס, מסריח), פרה (איכס, גם מסריחה), עיזים (הכי מסריחות), וארנבים (מתוקים לאללה, חבל שיגמרו בצלחת).

אחד הדברים המשעשעים ביותר ביריד היא ההתייחסות שלהם לחזירים. במיוחד למי שחזיר הוא לא חזיון נפוץ בארצו. חזיר הוא חיית מחמד אהובה, יקרה, ומושקעת. כמו שהאמריקאים מתייחסים ברצינות לכל דבר, גם לחזירים שלהם יש יחס מיוחד, שבין היתר מביא אותם להוליך אותם קשורים ברצועה, לתת להם שמות אישיים, לעקוב אחרי התפתחותם ולדרג את החזירים לפי סקאלה קשוחה של מראה, מאפיינים גזעיים ותפוקת חזירונים.

בין התאים היותר הזויים ביריד היה זה השייך לשתי בחורות שקראו לכל החזירים שלהן בשמות שנתנו כבוד למוסד הנשיאות המפואר של האומה. אין לי ספק שמדובר ברפובליקנים מעריצי הנשיא, ובכל זאת הבחירה בשם "לורה בוש" לחזירה ורדרדה ודוחה למדי, היה אפעס, חתרני. אלינור רוזוולט נראתה סימפטית קצת יותר.

   

החזירים השתתפו גם באחת האטרקציות המרכזיות של היום - מירוץ חזרזירונים. ארבעה-ארבעה הם ירדו אל המסלולים. מסתבר שחזירים, כשמם כן הם - את המירוץ כולו הם עושים תמורת עוגיית אוריאו אחת (לא הצלחנו לברר האם מטוגנת או לא). במסגרת הדאחקות הכלליות, החזירונים גם מכונים בשמות חיבה - brittany spare-ribs, mel pigson והבלתי נמנע - kevin bacon. כמובן שאנחנו, כנצר לעם היהודי "זכינו" במל פיגסון ונאלצנו לראות אותו מפסיד באופן מחפיר לחבריו זוללי האוריאוס, למרות עידוד קולני בעברית.  

גם בחורינו האמיצים, או בחוריהם האמיצים, תרמו את שלהם. הרבה כבוד. הכבאים מלמדים את הילדים איך להזהר מאש, השוטרים מלמדים איך לצלצל למשטרה ומה לומר בשיחה אם, נניח, מקרה היפותטי, אבא בדיוק רוצח את אמא או שסוכן הקראק המקומי בדיוק דופק בדלת (סתם, אני רעה, אנחנו חיים באחת השכונות הכי שלוות באיזור). הילדים, בכל מקרה, היו מאד משועשעים למרות שלא הבינו מילה.

 האמת? היה משובח. חזרנו תשושים אך צרבתיים.

   

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 15/8/2006 05:34, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות
6 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אורזת ב-16/8/2006 22:45

18,472