ובינתיים...
בעוד אני מתקשקשת לי בהרהורים פסאודו-פילוסופיים על עתידי המקצוע או הכללי, הגיע - שוב - סוף השבוע.
יחד איתו הגיע גם הגשם. מה שכאן מכונה "סתיו" הוא למעשה העונה המכונה בארץ "אמצע דצמבר שיא החורף, כוננות שלגים בירושלים". כבר יומיים הגשם לא מפסיק לרדת. מסכים-מסכים של גשם שמסתירים כמעט הכל וגורמים לתחושה עזה של שנאה כלפי כל העולם שנמצא מחוץ לפוך.
את יכולת ההתכרבלות שכללתי לכדי אמנות של ממש עד לבוא הילדים. אלה, גם היום, אין להם אלוהים. בשבע וחצי בבוקר בשיא הגשם, הם קמים ודורשים את ליטרת השעשוע השבועית שלהם. כך נפרדנו - אני והפוך - ממרבצנו ההדדי, תוך הפרחת קללות עזה זו לזה. מזל שבדיוק הגשם נרגע קצת.
 
לעזרתנו נחלצו פרנסי העיר בת'סדה, שהחליטו שדווקא השבוע יתקיים שם יריד בסגנון "טעם העיר" התל אביבי.
להלן מסקנות משלחת הרכש שנשלחה ליריד:
א. הרבה פחות אנשים או אנשים הרבה פחות מיוזעים, עושים את היריד מהנה יותר.
ב. אמריקאים, גם כשהם רואים טונות של אוכל, שומרים בקפדנות ייקית כמעט על הסדר והתור. גם שלוש המשפחות הישראליות שנצפו באיזור מפנימות את כללי ההתנהגות האלה. מעורר קנאה.
ג. אוכל הודי זה טעים. וחריף.
ד. לתת לתינוקת, שנישאת במנשא גב, לאכול אוכל הודי הוא מעשה משול להתאבדות. המפקפקים מוזמנים להביט בעורפו של אביה שצבוע כרגע צהוב-כורכום.
ה. כל ההכנסות מיריד כזה, ומשכמותו, מופנות כאן לצדקה (בעיקר לבתי חולים). זה הופך את הפרעס לנעים יותר, איכשהוא.
 
אגב, בזמן הקרוב מתוכננות להערך כאן הבחירות לסנאט (לקוראינו חובבי הבית הלבן - אלה הבחירות המכונות Mid-term elections ומביאות את ג'וש לכדי מחשבות אובדניות). היריד נמלא במועמדים מטעם כל אחת מהמפלגות וגם מטעם עצמם, שחשו צורך לאו בר כיבוש לנשק ולמשמש תינוקות וילדים. גם את שלנו. כל נסיונות ההמנעות שלנו, בתואנה שבכלל אין לנו זכות הצבעה, כשלו. העובדה שהמועמד הנשקן העיקרי היה דומה כשתי טיפות מים לרופא הילדים שעזבנו בארץ, לא סייעה גם היא - הילדים עטו עליו כאילו בעוד דקה יתן להם חיסון וסוכריה.
ועדיין, הכל היה אלגנטי ומכובד הרבה יותר מאשר מסורת שוק-הכרמל שלנו. קצת עגום.
 

---

את הערב ביליתי בלעשות בייביסיטר. משהו שלא עשיתי מאז גיל חמש עשרה.
עופרה, שכנה וחברה, נתקעה עם מרווח זמן מצער בין שעת היציאה המתוכננת לשעת הנחיתה של הבייביסיטר ואני הוזעקתי לעזרה.
להלן מסקנות הועדה הממונה:
א. לעשות בייביסיטר לילדים אינטיליגנטיים זה כייף.
ב. לעשות בייביסיטר לילדים אינטיליגנטיים שהם לא שלך, שאין צורך להעיק עליהם בשעת השכבה או לדאוג להם לארוחת ערב, אמבטיה או השכלה גבוהה - זה עוד יותר כייף.
ג. המילה "בייביסיטר" מכילה באופן אוטומטי רגרסיה טוטאלית לגיל העשרה. מיד עם כניסתי לבית שלהם תכננתי איך אני בולסת להם את המקרר ומחפשת דברים מעניינים במגירות. גם עופרה קיבלה את פני במשפט האלמותי "הם לא צריכים ללכת לישון בינתיים ויש עוגיות במטבח", במקום ה"טוב, אז מה אנחנו עושות מחר?" המקובל.
ד. הארי פוטר הראשון הוא חרא של סרט.
 
אני תוהה אם עכשיו הוא הזמן הנכון לשקול הסבה מקצועית לשמירטוף.
אחלה כסף, לא?
שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 8/10/2006 04:52, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, הקיבוץ המאוחד
5 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של nina ב-16/10/2006 08:32

18,471