לגגל את פיקאסו
יום בחירות הוא לנו (או לא לנו), מה שמעלה צורך בלתי נמנע בכיתות בתי הספר כקלפיות ומייצר לילדים יום חופש נוסף (כאילו שמערכת החינוך פה לא מתחרה עם עמיתתה הישראלית על תואר האיסרו-חג האולטימטיבי). הבלונדיני, לצערו, מופקד בגן פרטי ולכן כל מה שחל על מערכת החינוך הציבורית לא חל עליו. הוא תויק כרגיל בגן ונדרש לבצע בחירה מושכלת בין פיצה, נקניקיה והמבורגר כדי להגשים את החזון האמריקאי ולשלב בין ג'אנק פוד לדמוקרטיה.
את השאטני היה צורך לשעשע. באקט חתרני בעליל סרבתי לשלל הג'ימבוריות הרועשות שהוצעו לנו, והודעתי לו שאנחנו הולכים לבלות ב-National Art Gallery. הוא, מבחינתו, הסכים בחדווה ובתנאי ש"יהיו שם פסלים ולא רק ציורים". סבבה.
נסענו. מה אומר ומה אדבר - ללכת עם בן רבע לשבע לגלריה היא חוויה פוקחת עיניים. הוא נהנה עד שורשי שיערותיו, ואני נהניתי להסתכל עליו ולראות את גלגלי המח פועלים. החלק המודרני של הגלריה (אם נדלג לרגע על תמונות משמימות של צעירות מחווירות מהמאה ה-16) כולל מבחר קטן אך איכותי של יצירות מבית היוצר של פיקאסו, מודיליאני ומאטיס, ועוד כמה מחבריהם. החוויה היותר מרשימה היא המוביילים של אלכסנדר קאלדר, שבאופן אישי הייתי מתה לתלות אותם מעל מיטת המיניאטורה, לו רק היו לי כמה מליוני דולרים ספייר (כמה צר אופקים מבחינתי, לחשוב עליהם בקונטקסט הזה. מצד שני, אין לי ספק שהילדה היתה מבסוטה מהם לאללה, וזה היה נותן לחדר שלה אפיל קצת יותר אינטלקטואלי מאשר, נניח, מדבקות הנמו שכרגע מככבות שם).
השאטני הסתובב כה וכה, הביט בעיניים פעורות על התצוגה, התעניין, דמיין. עשה כל מה שאמור לעשות מבקר גלריות מדופלם.
אחת התמונות שתפסה את עינו יותר מהכל היתה תמונה של פיקאסו - גבר, אשה וילד, כנראה משפחה, ברגע קודר במיוחד (לא בכדי היא נקראת "הטרגדיה"). הוא לא הצליח להתנתק ממנה. ידיעותי הלא מאד רחבות אודות עולם האמנות אפיינו את התמונה כשייכת לתקופה הכחולה, אבל לשאלתו מה הסיבה שהביאה את פיקאסו ליצור כך, לא ידעתי את התשובה.
קיצ'ינג! נדלקה הנורה מעל הנמשים שלו! גוגל! "אמא, אפשר לחפש בגוגל כשנחזור הביתה?".
יכולתי רק לחייך.
את הערב בילינו בגיגול -
"מה אתה רוצה לדעת?", "הכל. תכתבי "פיקאסו" ו"הכל"".
"אבל אי אפשר לכתוב "הכל", גוגל לא מבין מה אתה רוצה לדעת, אתה צריך לכתוב בדיוק את המילים שאתה רוצה שיופיעו במה שתקרא אחר כך". "אז תכתבי "פיקאסו" ו"התקופה הכחולה".
סבבה. יצאו יופי של הסברים, כולל יופי של מאמר מ"גלילאו צעיר", בדיוק בגובה העיניים שלו.
הדרך שבה הוא חושב שונה מאד מהדרך שלי. במיוחד כשמדובר בהסקת מסקנות. מבחינתו - הוא שואל שאלה והאוראקל מגוגל יענה. זו יישות שנמצאת אי שם בסבך האינטרנט ונועדה לענות לו - וגם לאמא שלו, הרבה יותר מדי לטעמו - על שאלות חשובות.
במחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת מרילנד מריצים כבר כמה שנים פרויקט מחקר מעניין. בשילוב חוקרים מדיסציפלינות אחרות הוקמה ספריה דיגיטלית הכוללת כרגע כמה מאות ספרי ילדים (כולל נציגות ישראלית מצומצמת). לצורך השימוש בספריה נבנה ממשק ויזואלי ייחודי, המיועד לשמש ילדים בני 7-9 בחיפושים מקוונים אחר ספרים וארגון המידע אודותיהם.
הממשק - יפהפה - מאפשר חיפוש אינטואיטיבי לחלוטין, באמצעות התבוננות באייקונים המוצגים על המסך ומסמלים את תוכן הספרים או מאפייניהם האחרים (פרקים, ספרי איורים וכד'). גם התוצאות המתקבלות מומחשות באמצעים ויזואליים דו מימדיים ולא כרשימה ממוספרת בסדר כלשהוא, כמקובל בעולם החיפוש למבוגרים.
ומה מסתבר?
מתוצאות ראשוניות של המחקר מסתבר ש:
א. לרוב, ילדים מחפשים מידע אודות נושאים או אנשים הדומים להם במאפייניהם - שאלת החיפוש הראשונה שהעלו ילדים בני תשע, למשל, כשנשלחו לחפש מידע במאגר ספרים אודות תקופת השואה, היתה: "האם יש סיפורים על ילדים שהיו אז בני תשע?".
ב. שאלת החיפוש תנוסח כשאלה כללית. היכולת לזקק ולאפיין אותה כמילים בודדות ולא כמשפט שלם ומורכב היא יכולת נרכשת שמתפתחת עם ההתבגרות.
אחת המטרות הבאות שהחוקרים הציבו לעצמם היא לשתף את הילדים בתהליכי התכנון של ממשקים עתידיים, כך שהחשיבה האינטואיטיבית (ואולי המוצלחת יותר) שלהם תוביל לפיתוח מנועי חיפוש נגישים ומקיפים יותר. בין היתר, כדי שילדים שמידת האוריינות המחשבית המשפחתית שלהם לא גבוהה במיוחד, יוכלו לסגור את מה שמכונה "הפער הדיגיטלי" ולהשתמש במקורות המידע האינטרנטיים כמו אלה הבקיאים בהם יותר.
מה שאומר, בשורה התחתונה, שאו שבעוד כמה שנים אני אצטרך לבקש מנכדו של גוגל - "פיקאסו, תן לי את הכל ומהר" או שהשאטני יגדל בינתיים וילמד לנסח את שאילתות החיפוש שלו כמו מבוגר, ובדרך יאבד גם קצת מקסם הנמשים.
(סליחה עם כל הקוראים שנרדמו במהלך קריאת הפוסט הזה. מדי פעם מתעוררות בו אמביציות אקדמיות שאני צריכה לדכא ביד רמה ובדרך אני מבריחה את שאריות הקוראים שעוד נותרו בסביבה).
שמור בטל
נכתב על ידי
אורזת, 8/11/2006 04:46
, בקטגוריות אינטלקט בגרוש וחצי
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
תגובה אחרונה של דרורית ב-12/11/2006 13:25
