האירו, הדליקו, נרות קוואנזה רבים
 
מי לא שמע על קוואנזה?
טוב, בסדר, לא להתפדח בקול רם מהבור בהשכלה. עד שהגענו לכאן גם אני לא שמעתי דבר וחצי דבר על הקוואנזה הזה. כשחושבים על זה לעומק, חלק גדול מהאמריקאים לא שמעו מעולם על הקוואנזה, וזה לא ממש מפתיע.
בדצמבר חוגגים את כריסמס.
בכסלו - שנופל ברוב המקרים בדיוק על דצמבר - חוגגים את חנוכה.
ובין שני הענקים האלה, שכובשים ברגל גסה את היכלי הקניונים וחלונות הראווה, מסתתר לו בלוח השנה הקוואנזה הקטן. הינוקא, בן 40 בסה"כ, קצת מתקשה להתחרות עם החטייארים בני האלפיים פלוס שמסביבו.
 
את הקוואנזה המציאו. הוא לא תוצאה של מסורת או שהוא בעצם התחלה של מסורת. מי שהמציא אותו היה אדם שחור (מותר לומר את זה או שהכינוי "שחור" הוצא מחוץ לגדרות ה-PC?) שהתחיל את חייו בתור סתם-אחד רון אברט וסיים אותם בתור ד"ר מוולנה קארנגה. תודו שהשם השני מחזיק הרבה יותר פאסון. אותו קארנגה הספיק בחייו לשבת בכלא על אלימות ובמהלך מבריק גם להתמנות לראש המחלקה ללימודי שחורים באוני' קליפורניה בלונג ביץ'. קיימת גם גרסא לפיה הוא בכלל היה מושתל של ה-FBI בארגוני השחורים. כבוד. באמצע כל הרזומה הזה הוא המציא את הקוואנזה.
 
מה הרעיון מאחורי הקוואנזה? חג אסיף אפריקאי שנועד להלל את תפארת האומה השחורה. במפתיע, או שלא, הקוואנזה שואל מרכיבים מחג המולד ומחנוכה כאחד - מנורה בת שבעה קנים (לא תשעה, חלילה, שלא נתבלבל), מתנות לילדים ונסיונות ליצור "הגדות" קוואנזה כדי להעביר את מורשת החג.
 
כשחושבים על זה - מצד אחד, מה רע ביצירת חג חדש? כל סיבה למסיבה תבורך, ומי יודע איך התייחסו לחנוכה לפני 2000 שנה לערך, כשהחג היה פעוט כמו הקוואנזה. האפרו-אמריקאים/השחורים רוצים חג? שיחגגו. ממילא הם תכננו אותו כך שלא יפול חלילה על כריסמס (הוא נחוג החל מה-26 לחודש) שאותו חוגגים חלק גדול מהשחורים. על התאריך של חנוכה שזז בעקבות הירח היהודי הרי ממילא אי אפשר לסמוך.
 
מצד שני, מסתבר שמתחת למסורת הקוואנזה המפוארת והפאן-אפריקאית אין יותר מדי. מתנגדים עזים (ורבים) לחג טוענים שהוא עטיפה צבעונית להרבה ממבו-ג'מבו גזעני, ומגבים את עצמם בשלל הוכחות חותכות ומלומדות: שחג אסיף זה רעיון נחמד, אבל לא בדצמבר, וממילא אסיף התירס המהולל באפריקה הוא - אפעס - קצת בעייתי לאור העובדה שתירס הוא ירק שהגיע למזרח מהעולם החדש, כלומר מאמריקה, ולא בדרך ההפוכה. לדידם מעולם לא היתה אומה אפריקאית אלא שבטים שעדיין נלחמים עד זוב דם זה בזה, והערכים שקוואנזה מנסה לקדם (כל יום מואר בחנוקוואנזה נר נוסף שמגלם ערך אפריקאי כלשהוא - אחדות, הגדרה עצמית, שיתוף פעולה ואחריות, כלכלה שיתופית, מטרה, יצירתיות ואמונה, בלה בלה בלה) הם למעשה הקמת אומה שחורה מאוחדת שתדחוק את רגלי ההגמוניה הלבנה. העיקר שיש על מה להתפלסף.
  
הדבר הכי מצחיק הוא תגובת הממסד הלבן - זה מאמץ את הקוואנזה לחיקו כאילו היה בן אובד בשרשרת החגים הבלתי נגמרת כאן -
הנשיא נוהג לחתום על ברכת הקוואנזה המסורתית והפומפוזית בעליל. לא שקשה להטיל ספק במידת תבונתו של כבוד הנשיא הנוכחי, אלא שמן הסתם מי שכתב אותה לא היה הוא אלא אחד מיועצי הממשל שקיבלו את החג הזה מסומן במרקר זוהר בלוח השנה הפדרלי. חנויות הספרים מלאות בספרי קוואנזה כתף אל כתף עם ספרי החנוכה והכריסמס, הולמרק מוציאים כרטיסי ברכה חגיגיים במיוחד בצבעי הקוואנזה (ירוק, שחור, אדום - אם תהיתם) ולעובדי הממשל הובהר היטב כי כמו במקרה של כריסמס וחנוכה - גם מתנות שניתנו לקוואנזה אסור לקבל מבלי שיעברו אישור של וועדת המתנות המקומית.
 
באמריקה כמו באמריקה - גם אם זה פיקטיבי, פלסטי, מגוחך או גזעני, אם משהו מעלה את גרף הקניות הוא מבורך.
 
קוואנזה שמח לכולכם. 


שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 7/12/2006 05:25, בקטגוריות רק באמריקה
30 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של שרה (הקודמת) ב-15/12/2006 08:26

18,471