קלינטון כמשל
אתמול נסענו באוטו. היה לנו זמן לדבר - חידוש מרנין בשגרת היומיום. כמובן שדיברנו על קצב. מעולם האיש הבלתי חשוב הזה לא העסיק אנשים רבים כל כך כמו בתקופה האחרונה. כבוד גדול, באמת. איכשהוא עלתה ההשוואה בינו לבין ביל קלינטון. כשפרשת לוינסקי התפוצצה, חלק גדול מהתגובות אליה היו מחויכות. גבר-גבר. הוא גדול, הבחור הזה. איזה קסם אישי יש לו. איזה חיוך. סחתיין, חבר. אגב, גם יצרני הקונדומים לקחו חלק בחגיגה הקלינטונית (איכשהוא, אני לא רואה את זה קורה במקרה קצב).   כשמסתכלים על זה ממרחק של אוקיינוס זה נראה כל כך משעשע. נשיא, מתמחה, החדר הסגלגל, סיגר. קטעים איתו. היו גם שפע של בדיחות. עליו -

In a survey of American women, when asked, "Would you sleep with President Clinton", 86% replied, "Not again"

על לוינסקי -

What does Monica Lewinsky have on her resume? Several versions: (1) "Sat on the Presidential Staff" (2) "Worked on Presidential Balls" (3) "Attended Presidential [e]Missions" (4) "Gave rise to Presidential Erections" (5) "Received Presidential DNA Award"

ואלה מדגם כל כך קטנטן אך מייצג.

אז בסדר. תגידו - זה לא היה אונס. נכון. לא לפי ההגדרה המשפטית הישראלית לפחות. היא בסך הכל היתה ילדונת טפשה שהסתחררה מהמעמד ומהכבוד (?) והתמסרה לו מרצונה. אבל האם באמת היה שם רצון חופשי? האם לא הופעל שום לחץ שנבע מעצם היות האדם שמולה נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו, שלא לומר הבוס שלה ואיש מקושר, חזק ובעל יכולת להשפיע על עתידה בהנד עפעף (שלא לדבר על איברים אחרים...).

זה אולי לא נמצא הרחק מעבר לקווים הלגיטימיים כמו אישום באונס. אבל מקרים כאלה בהחלט מרחפים אי שם בחלל האפור שליד.

ואנחנו צחקנו. טפחנו לו באופן וירטואלי על השכם. קטעים איתכם האמריקאים.

אתמול הבנו איך (אולי) חלק גדול מהאמריקאים חיו באותה תקופה. כן, גם הליברלים, הדמוקרטים ואלה שתמכו בו.

הם, מן הסתם, התביישו.

זה לא כבוד גדול להיות אומה שזהו נשיאה. אחרי כל הבדיחות, הקריצות, השעשוע מהסיטואציה שאפילו כותבים הוליוודיים לא היו מעזים להעלות בדעתם, נשארת העובדה שמדובר בנשיא שיכור כח שלא מצליח להשאיר את הריצ'רץ' שלו סגור.

מה זה אומר על הנשיא שהם בחרו? מה זה אומר על הנשיא ש(נגיד ש)אנחנו בחרנו?

מה זה אומר עליהם כאומה? עלינו כמדינה?

על מה שחושבים המנהיגים - שלנו ושלהם - שכוחם יכול להשיג עבורם?

על מה שחושבים המנהיגים - שלנו ושלהם - שכוחם יכול להשיג עבורם?לא הרבה טובות. זה בעיקר גורם להתכווץ בכסא או לנוע באי נוחות. ומקרה קלינטון כבר קצת פחות מצחיק.

---

ניתוח מעניין של פרשת לוינסקי משנת 1998. איך אמר אחד הברבשים? "תסתכלו עליהם, תחשבו עלינו".

איכס.

---

 

סוג של עדכון - פתאום כל העיתונאים נזעקו: אבירמה גולן מספרת ש"בעת המירוץ לנשיאות כבר לפני שש שנים וחצי, נשים שסיפרו סיפורים דומים וחוזרים. אלא שלאחר בדיקות מקצועיות ומשפטיות מדוקדקות, הוחלט שהחומר איננו מספיק לפרסום. העורכים טענו שצריך להיזהר זהירות גדולה, שלא להציג רכילות כעובדות."

גדעון לוי מהנהן מהפינה, ושאר העיתונאים מצטרפים.

סליחה? איפה הייתם לפני שש ומשהו שנים כשהשיאו את קצב מעלינו כנשיא המדינה? האם חשבתם שראוי שאדם כזה ששמועות (וכנראה יותר מהן) מתרוננות סביבו, ראוי להיות נשיא? ראוי להיות דמות שבמהותה היא ייצוגית?

אבירמה גולן מסתתרת מאחורי הטענה שאלה היו רק רכילויות, ולכן לא פורסמו. שוין. אפשר לחשוב שהעיתונות בארץ לא מפרסמת רכילויות או מנפחת אותן לכדי כתבות כשהיא רוצה. לא חוסר יכולת היה כאן אלא חוסר רצון.

ואת המחיר, חוץ מכמה נשים שנכתשו בחודשים האחרונים על ידי נציגיו של קצב, משלמים עכשיו כולנו.

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 24/1/2007 16:32, בקטגוריות יש לנו ארץ נהדרת
21 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אורזת ב-28/1/2007 22:14

18,471