שניים סינים, כינור גדול וג'סטין טימברלייק

ככה התחלנו את השנה.

5 דוקטורנטים חדשים במחלקה - שניים סינים, אחד טאייווני (וחלילה לא לבלבל ביניהם, שכן אז הם יסמיקו מכעס, וכנראה גם יקללו - אבל מאחר ואי אפשר להבין אנגלית של סינים/טאייוואנים, אי אפשר יהיה לדעת אם מדובר בהסבר היסטורי מעמיק על ההבדל ביניהם או קללה בשפה מדוברת), ג'סטין טימברלייק ואני.

לג'סטין באמת קוראים ג'סטין, והוא סוג של פעוט אדום לחיים כמו נושא השם המקורי. הוא בן 23 לערך, עתיר אגו וזקנקן זיפים ובטוח שהשמש זורחת לו מחריץ המכנסיים או מהתזה. מה שיציץ קודם.

 

ואני.

שמחפשת את עצמי, את חדר 0109, את הספריה ואת חנות הספרים האוניברסיטאית - בה מוכרים הכל, חוץ מספרים. את הספרים קונים באינטרנט, באמאזון. בחנות הספרים אפשר לקנות בעיקר מרצ'נדייזינג (יש לזה שם בעברית?) של קבוצות האתלטיקה של האוניברסיטה. כל הסטודנטים שגילם פחות מ-25 מסתובבים כאן כשלגופם חולצות האוניברסיטה הבוהקות, ולרגליהם כפכפים בצבעי האוניברסיטה. למהדרין - וחסרי חוש הטעם במופגן - יש גם עניבות, ז'קטים ומעילים שבטנתם בצבעי אדום/זהב/שחור. go go go!

 

לאוניברסיטה עצמה יש מראה של תפאורה שהושאלה מ"בית החיות", ואני מחכה שבכל רגע ג'ון בלושי - אללה ירחמו - יגיח מעבר לפינה, לבוש בטוגה. מהכיוון השני, אני מחכה שאנתוני אדווארדס (שככל הנראה גמר בהצטיינות את הפקולטה לרפואה) החנן יבוא בריצה כשכל העטים שבכיסו מטלטלים ומכתימים את החולצה. כן, אין ספק שהוליווד עיוותה לחלוטין את הפרספקטיבה שלי בענייני לימודים. בניגוד לאדונים בלושי את אדווארדס, שלא ממש קופצים מכל עבר (למרות שהכפילים המנטליים שלהם בהחלט מסתובבים באיזור), האוניברסיטה מלאה בפרגיות צעירות לבושות (או לא, עניין של הגדרה) באותם כפכפים וחולצות פטריוטיות ובמכנסים קצרים באופן פלילי. חלקן עם מדבקות "כיתת 2011". 2011! כשאהיה בת 40 (ואתמול סגרתי עוד שנה בדרך לשם). הו, הדינוזאוריות. נשאנוך בלי מילים.

 

מה ששכחו לציין בסרטים ההוליוודיים הוא שגם צריך ללמוד. לפעמים. באופן מצער, האוניברסיטה מסרבת להכיר בינתיים בקורסים שכבר לקחתי בארץ, בהעדר אישור חתום ממזכירות הפקולטה בישראל. ואילו בפקולטה הישראלית עדיין לא שמעו על הפיתוח הטכנולוגי המדהים שנקרא "סורק" ומאפשר משלוח מסמכים באימייל. כן, גאוני! איך לא חשבו על זה קודם? עובדה. לא חשבו. ולכן

בלופ האינסופי שבין המחלקות, אני נדרשת בינתיים למצות את מספר הנקודות האקדמיות שנדרשות לדוקטורט.

 

מה שמביא אותי לשבת בכיתות שבהן יש wi-fi. ואם יש wi-fi, מי בכלל יכול ללמוד? מוטב לכתוב פוסטים בישרא. במיוחד אם המרצה מייגע, ונוטה לחזור כל הזמן לקתרינה ומחדלי ג'ורג' בוש.

אבל חוץ מקתרינות ומרצים עם מכנסי פֶנסים, יש כאן גם כמה דברים מדליקים - יש פרויקטים עם הסדנא של ג'ים הנסון, יוצר החבובות, ויש מחקרים מעניינים, וגם אופציה להצטרף למחקר שנשמע מרתק והרבה מעבר ליכולות שלי.

 

יש.

רק צריך כח, זמן, קצת יותר היכרות עם הסביבה, ופתרון של כמה בעיות כמו קשיי ההסתגלות של המיניאטורה לגן, זרם האורחים ששוטף אותנו באחרונה (כן ירבו, אמן, אבל כמה זמן זה כבר משאיר לי?) ובאופן כללי השילוב המתיש של תחילת שנה+תחילת בי"ס+דרושות.

שנאמר - Be careful what you wish for. כי יום יבוא, תקומו בבוקר ותרגישו שאין דקה לנשום, אבל לא נורא - כי במצבכם הקטטוני המדגדג את הארבעים, גם הריאות כבר לא מה שהיו פעם.

 

(אבל הוא עושה לי שמח, כמעט כמו ג'ורג' מייקל, פרדי מרקורי ורובי וויליאמס במשולב. מה חבל שהוא פעוט כמו ג'סטין)

 

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 6/9/2007 23:18, בקטגוריות אינטלקט בגרוש וחצי, בית החיות
45 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של קתרינה ב-11/9/2007 13:11

18,471