זה של יום הזכרון, לא של יום השואה
כל מיני פוסטים ארוכים יותר יידחו, כי באחד משיטוטי ברשת (לצרכי עבודה, בחיי!) קפץ עלי הבאנר הזה -
 

 
שהוביל לאתר של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.
הסתכלתי. הסתכלתי שוב. בהיתי. הקלקתי שוב כדי לוודא שאני לא הוזה. ולא, זה באמת שם. הגועל נפש הזה.
 
סליחה על השאלה, אבל למה שיתומי צה"ל האילוסטרטיביים שבבאנר ישנוררו 10 שקלים באמצעות SMS?
האם בשלב הבא יבחרו את "יתום צה"ל נולד" ב-SMSים? "השרדות" בבית הקברות הצבאי? (נראה את היתומים הקטנים והחמודים האלה מצליחים לקבל החזר על טיפולי שיניים מנציגות אגף השיקום. אין לי ספק שזה יהיה קשה יותר מאשר להיות חודשיים על אי טרופי בביקיני ולאכול חרקים).
או שזה מז'אנר הריאליטי הטיפולי? הייתם בחופש כשחבר שלכם נהרג ויש לכם רגשות אשם? שלחו SMS ותתמכו ביתומים האומללים. החבר שלך לא מספיק קרבי לטעמך? שלחי SMS ונקי את המצפון. לא דיברת עם זאת מבית הספר שלך שסיפרו לך שהתאלמנה כי התפדחת? יאללה, ב-SMS אחד את פותרת את הבעיה, וגם מקבלת ניכוי במס.
 
מישהו פה איבד את הצפון לגמרי.
 
יש חוק. חוק מחורבן, מיינד יו, שקובע את תנאי הזכאות של משפחות שכולות לשלל הטבות, זכויות ותמיכה כלכלית. החוק הזה צריך שינוי, ובטח כשבעוד שבוע כולם ינהו בבכי וישבעו ש"במותם ציוו לנו את החיים",הם גם יהנהנו וינדרו לשמור על "משפחות שכולות יקרות, הורים, אלמנות, יתומים, אחים" ואולי אפילו לקיים דיון על תנאי החוק.
וזה דבר שצריך לקרות. חוק משפחות חללים שנפלו במערכה חוקק ב-1950, בקונסטלציה אחרת, של מדינה אחרת. הוא תוקן טלאי על טלאי במשך שנים. התקנות שנקבעו מכוחו שונו מדי פעם, בעקבות לחצים של ארגון אלמנות צה"ל, עוד לפני שהגועל נפש בארגון התחיל (וכאן מגיעה הצדעה לרבין שידע להפגש, להקשיב ולדפוק על השולחן כשצריך, עוד כשהיה שר בטחון בממשלת פרס הראשונה. מאז תמיד הוקמו ועדות, ותתי ועדות ושילשי וריבעי ועדות).
אף אחד לא מדבר היום על השחיקה בתגמולי האלמנות ויתומי צה"ל (בטח יהיו גם מי שיגידו שבכלל לא מגיעים להם תגמולים מהמדינה. תנוח דעתכם, אף אחת, לפחות לא מי שהיא אלמנתו של איש מילואים, אינה מתעשרת מהתגמולים. היום הם גם לא ממש מספיקים כדי לגמור את החודש בלא הכנסה נוספת).
אף אחד לא מדבר על הפער הנפשע בין ביטוחי החיים של אנשי מילואים ואנשי קבע (מצד שני, מדובר "רק" בחללים שמלפני עשרים, שלושים, ארבעים שנה. כבר יש לנו חדשים ואטרקטיבים מהם, ואצלם עניין הביטוח מסודר להפליא).
אף אחד לא מדבר על השלילה המיידית של כל אחת מהזכויות (המעטות) של יתומי צה"ל בני השלושים. כן, בגיל 30 עובר יתום צה"ל תהליך מרגש של דיס-התייתמות, במסגרתו נגוזות באויר הזכויות לתמיכה כלכלית בלימודים, בטיפול פסיכולוגי ובריאותי  בתמורה ל...כלום. בעצם. ביום הולדתי ה-30 חיכיתי שיחד עם המכתב שמוותר עלי מטעם אגף השיקום גם יחזירו לי את אבא שלי (בכל, זאת דיס-התייתמות, זה לא עובד ככה?). גורנישט. שום דבר לא קיבלתי בתמורה. תמיד דופקים את הג'ינג'יות.
(אגב, גם זוטות כמו הזמנות לטקסי יום הזכרון, נעלמות באותו תהליך קוסמי מרגש. אני מודה שהיה לי קשה להעביר את 6 ימי הזכרון הקודמים בלא מכתמיהם של שרי הבטחון לדורותיהם, אבל תמיד יכולתי לסמוך על אמא שלי שתעביר לי את שיאי הרגש והקיטש בדיווח ישיר. מה עושה יתום צה"ל שאמא שלו חסרת כישורי עריכה ופרזנטציה כמו אמא שלי? מזל שבחו"ל גם יתום סוג ד' נחשב חשוב מספיק כדי להיות מוזמן לטקסים, ואפילו לקבל את השי-לחג מטעם כבוד השר. מי זה השנה? אהוד ברק? מובטח חזון מרגש ומרטיט שיצעיד אותנו הלאה, תוך שנזכור את היקרים לנו שבזכותם אנו חוגגים את שנת עצמאותנו ה-60, במדינה שוחרת שלום. או משהו).
אבל אני גולשת קצת מהעניין.
 
כאמור יש חוק.
ויש סיבות טובות לשנות את החוק הזה, ובאותה הזדמנות להוציא חלק גדול מעובדי אגף השיקום להשתלמות ביחסי אנוש (אם אפשר, בצוותא עם אנשי הביטוח הלאומי. הם באמת נוצקו מאותה תבנית). 
אבל בין הצורך בשינוי תנאי החוק לבין שנור ב-SMSים הפער גדול.
למדינה יש חובה (עזבו אותי ממוסרית, חוקית. חוקית למהדרין) לדאוג למשפחות חללי צה"ל. נקודה. צריך לדאוג שהחובה הזו תבוצע כראוי. צריך לוודא שהחוק יופעל בהתאם למציאות של 2008 ולא בהתאם למדד ינואר 1984. צריך לשנות סעיפים משמעותיים בו. יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות, לפני שפונים לכיסיהם ולחשבונות הטלפון של אזרחי המדינה.
אם במקום לקבץ נדבות כדי להפיק קייטנה ליתומי צה"ל (אחלה דבר, אגב. במיוחד לתיכוניסטיות שבוהות רוב הזמן במדריכים ששלחו במיוחד בשבילן מהחיילות הקרביים) יקום הועד המנהל החדש של הארגון, שכולי תקווה שהוא טוב ומושחת פחות מקודמותיו, ויצא במאבק לתיקצוב מחדש של החוק, ולתיקונו כדי שיתן מענה לצרכים של היום, אני הראשונה שאשלח SMS.
 
בינתיים, סלחו לי, אסתפק במה שכבר תרמתי בבית. תודה.


 
שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 30/4/2008 18:44, בקטגוריות הומור שחור, יש לנו ארץ נהדרת
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אורזת ב-13/5/2008 03:51

18,471