טוטו, בחיים לא היינו בקנזס!
העניין הוא שעכשיו קיץ. בקיץ אמור להיות חם, לח, הביל, חם, ובעיקר נטול גשם. אלא שכאן הטבע דואג ל-4 עונות comme il faut, כאלה שבאביב הכל פורח, בקיץ הירק משתולל, בסתיו העלים מזהיבים ונושרים ובחורף קר שחבל-על-הזמן ואפור. מאד נוח לסדר את עונות השנה על הלוח, לדעת מה מתחיל מתי, לצפות שב-1 באפריל הניצנים יבצבצו, באפריל יהיו גשמים ובמאי הפרחים יפרחו. שכן אחרת, איך ילמדו ילדי הגן את האמרה הידועה - April showers bring May flowers?
 
אלא שבא הטבע והתחכם לו.
אתם חושבים שיוני יהיה נעים? נא באוזן. ניקח קצת לחות מפה, כמה שקעים ברומטריים משם ונסדר לכם משהו, ככה, מיוחד. רק בשבילכם. לנו זה עולה יותר. בואו, תשארו, יהיה קוסם. אז קוסם לא היה. אבל התרעת טורנדו דווקא כן.
וכך, ביושבי בחדרי הקט שבפקולטה, בין זוועת הקורס בסטטיסטיקה לבין דברים אחרים שנערמים במהירות בחשבון האימייל שלי, מצפצף לו האייקון החביב של ערוץ מזג האויר (כן, התמכרתי. אני לא יכולה בלי לבדוק שלוש ביום מה הטמפרטורה בחוץ (שכן אני תקועה לי באויר המזגנים הצלול), מתי יהיה גשם ואיך תראה מפת הדופלר המקומית בעוד שעתיים. יש מי שקוראים מודעות אבל (אני!) יש מי שקוראים מכרזים בעיתון (אני!) ויש מי ששוקעים ב-Weather Channel (נחשו מי!)).
והאייקון החמוד של הטמפרטורות מאדים וזועק - תסתכלי! יש כאן חדשות חשובות! נו, טוב, אני נאנחת. הם שוב מודיעים על שטפונות אפשריים במקומות בלתי אפשריים.
אבל לא.

התמונה נלקחה מה-Capital Weather Gang

הפעם זה מרתק מתמיד - 

A Tornado Watch is posted for the region through 8pm tonight. A line of thunderstorms is currently extending to the west over West Virginia and is moving rapidly east around 50 mph. We are anticipating this line of storms to reach the DC area between 3pm and 4pm this afternoon. There have already been tornado warnings and severe thunderstorm warnings on this line, so be prepared for severe weather and be prepared to take shelter if need be.
 

מקלט. נו, באמת. מקלט שמור אצלנו לאירועים מיוחדים, קסאמים ומלחמות שמתחילות בחגים. בשביל טורנדו החדר שלי מספיק טוב.

רגע אחר כך, בתיאום מושלם, מתחילה האזעקה לצפור, משל היינו שדרות ביום ביקור של ראש הממשלה. ואני תוהה אם מקלט הוא לא באמת אופציה ראויה יותר. זה בטח ניסוי של מערכת האזעקה, אני מבטלת במחי יד וממשיכה לקרוא מאמרים בשקיקה.

אבל  אז גם האימייל שלי מתעצבן על חוסר תשומת הלב, ומקפיץ את ההודעה הבאה, מטעם הנהלת האוניברסיטה -

   Severe weather including high winds within the next 5 to 7 minutes. Take cover indoors NOW!.

בפנים. עכשיו.ע-כ-שיו!. אה, מצוין. אני בפנים. ומהקומה הרביעית רואים מצוין את העננים שמתקרבים. אני מחככת כפיים ומחכה לסערה שתתחיל - ישחקו העננים לפנינו, ואם אפשר, שיזרקו כמה ברקים שיאירו את היום.

בתוך 5 דקות האזהרה מתממשת. השמים מוחשכים כאילו היה זה לילה, הברקים מבריקים - במאוזן ולא במאונך כמו שלימדו אותנו לצייר כל ילדותנו - והרוח מתחילה לנשוב. אוקיי, "לנשוב" הוא סוג של אנדרסטייטמנט. היא מתחילה להעיף. כל דבר שנמצא בסביבתה עף. עצים גדולים ורחבי צמרת נראים כאילו בעוד שניה יהפכו לקיסמים. גלי הגשם שיורדים לא מספיקים להגיע לאדמה - הם עפים מהגגות משל היו גלי ים. גם המכוניות נראות, אפעס, לא בדיוק יציבות.

זה נראה פחות מפחיד ממה שזה היה באמת 

אני עומדת מול החלון ומנסה להנציח את המחזה בצילום, כשלחדר מתפרץ דון.

כמה מילים על דון - דון הוא סגן הדיקאן לענייני מחקר, אדם חשוב ומלא בעצמו באופן כללי, וכלפי דוקטורנטים באופן מיוחד. הוא גם אדם חביב מאד, אין לטעות, אבל כזה הממולא כולו באיפוק והדרת כבוד עצמית מהז'אנר הירון לונדוני. ובכן, דון הנ"ל מתפרץ לחדר סתור שיער, כשמשקפיו נוטים על קצה אפו וכולו זעקה - "תזוזי מהחלון, ותצאי מהחדר! תסגרי את הדלת ותכנסי למבואה הפנימית!!"

אוקיי. טוב.
אם הוא אומר, קטונתי.
שלא לדבר על כך שהוא מקור ה-funding הגדול במחלקה. כשדון אומר, כולם עושים.
אני יוצאת, מנסה לשמור על חריר קטן להצצה דרך הדלת, והוא טורק אותה בזעם.
"את לא יודעת מה עושים כשיש התרעת טורנדו?!?!?!?!"
אמממ. למעשה, לא.

אף אחד מעולם לא טרח לומר לי, לנו. אנחנו רגילים לחמסין, שטפונות בואדיות, בצורת. טורנדו זה משהו שקורה בקנזס, לא כאן.
אז זהו, שלא.
קנזס זה כאן, ועוד שניה מגיעה המכשפה. 
 

בצד שמאל למעלה - המכשפה (מרחק חצי שעת נסיעה על מטאטא מאיתנו)

בהעדר נעליים אדומות וכלבלב מסמורטט, נאלצתי לעשות את מה שהרשל'ה היה עושה כשלא נתנו לו ארוחת ערב. כלומר כלום.

להתבונן בפלא, לשמוע את הרעמים מתקרבים באופן מאיים (בחושך המפתיע זה מאיים עוד יותר), ולקוות שלא יפול עלי איזה עץ מעופף בדרך הביתה. בסופו של יום, שבנו לבסיסינו בשלום.
לעצים בסביבה קצת פחות שלום, וחלקם הגדול מצא את עצמו נכנס דרך גג של בית, באמצע כביש או סתם כך נטול שורשים. וכך הדרך הביתה התפתלה בין שורשים חשופים לבין מכוניות משטרה שכיוונו את התנועה, כשממול הגיח הגל הבא של הסופה.

 

גם זה של חבורת מזג האויר. תנו להם בכפיים!

---

זה נכתב ביום רביעי.

בינתיים, הספקנו לחוות ביטול לימודים בבתי הספר, מאחר וחלקם הגדול הושבת מחמת הפסקת חשמל מתמשכת (ובכנות - פשוט נשארו למערכת החינוך כמה "snow days", בהם נסגרים בתי הספר מפאת המזג, בהם לא השתמשו השנה. אז מה זה משנה בעצם מה הוא סוג המזג שסוגר מוסדות? העיקר שאפשר להספיק עוד יום חופש לפני שהשנה נגמרת, בעוד ארבעה ימים). היתה גם  הפסקת חשמל משלנו, בשיא החום, כשהגלידה מטפטפת במקפיא, והילדים מטפטפים לי את שאריות הסבלנות, שכן אפילו הבריכה נסגרה לרגל הבלגן. רמזורים שלא עובדים, פקקים משתרכים ומתמשכים בדרך מכל מקום לשום מקום.
היום גם 300,000 איש בלי חשמל באיזור, ותכנוני תיקונים ל"יום-יומיים הקרובים". ועצים שקרסו, רמזורים שהתמוטטו, גגות שעפו לחפש בית אחר.
בסופו של דבר, אנחנו הסתפקנו בחצי יום נטול חשמל. זה הספיק כדי להוציא את כולנו מדעתנו, אבל לא הספיק כדי שנברח מכאן למקום קריר יותר. קנזס, נניח.

ועכשיו, כשהכל חזר לשגרה, שוב התחיל האייקון הקטן של ה-Weather Channel לצרוח.
מה אתה רוצה עכשיו, עריץ שכמותך? את מיטב עצבי מרטת ביומיים האחרונים. מה עכשיו?
גל חום אימתני שמתנחשל לעברנו מחר. אה, זה הכל? בקטנה.  
נו באמת, צוחקת לה הישראלית בפרצופו של גל החום. חמסינים אנחנו מכירים. זה באמת זניח, אפילו דני רופ לא טורח לדווח על חמסין. מקסימום נרבוץ כהיפופוטמים בבריכה מחר - אחרי הטורנדו הכל קטן עלינו.

רק דיר באלק אם הגלידה של Ciao Bella נמסה. אז אני באמת לא אחראית למעשי, שומעים שם למעלה?

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 6/6/2008 22:40, בקטגוריות חדשות, רק באמריקה
28 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של קתרינה ב-14/6/2008 21:27

18,471