Killing me softly
זו ההודעה שנחתה בפלופ גדול בתיבת האימייל שלי לפני דקותיים:  

---

Subject: dieing to Israel

 More than 1330 of Islamist fighters had entered Palestine, and will be the abductions of
a number of prominent persons and killed a number of them if there is no lifting of the
blockade and open the crossings during the week of 5/1/2009
أكثر من 1330 مجاهد إسلامي دخلوا فلسطين ، وستكون عمليات اختطاف عدد من الشخصيات البارزة ، وقتل عدد منهم في حالة عدم وجود رفع الحصار وفتح المعابر خلال الأسبوع 5/1/2009
יותר מ 1330 האיסלאמיסטית נכנסו לוחמי פלסטין, ו תהיה חטיפה של מספר אישים בולטים, לבין הרג של מספר להם את חוסר הרמה של מצור, לפתוח את מעברי במהלך
השבוע 5/1/2009

[email protected]

وإنه لجهاد ، نصر أو أستشهاد
It is a jihad, victory or martyrdom
זהו ג ‘יהאד, ניצחון או מות הקדושים

עכשיו, באמת, חבר'ה. כלומר, אם אתם רוצים להרוג אותי מצחוק - שיחקתם אותה. הצלחתם. כבר שלוש דקות אני דומעת אל מול המסך כאילו שרימון עשן נזרק לי לפנים.

במיוחד אחרי שהבנתי שהכותרת היא לא dieting in Israel, כמו שלל הצעות מפתות אחרות שאני מקבלת ממשרד התיירות (מי שר התיירות, באמת? הוא לא מכיר את חוק הספאם או שזה לא חל מחוץ לגבולות הארץ?). למען האמת, האופציה של דיאטה בארץ נשמעה מפתה לחלוטין, במיוחד כשאני חושבת על המרדף הבלתי פוסק כאן אחרי מלפפונים ראויים.  

אבל לא, הם לא מנסים להפחיד אותי באיומי "שומרי משקל". הם באים לחטוף, להרוג מספר (אפשר את 7? תמיד שנאתי מספרים טיפולוגיים), ולהסביר לי על חוסר הרמה של המצור. כאילו שחסרים עניינים אחרים שהם חסרי רמה (למתעניינים, די לקרוא את מוספי הבחירות בעיתונות הישראלית המקוונת כדי להבין חוסר רמה מה הוא).  

אז בואו רגע, ג'יהדיסטים חמודים שלי. תקשיבו - אם אתם רוצים להפחיד אותי, בחייכם, תריצו spell-check על המיילים שאתם שולחים או שתעבירו אותו לעורך לשוני. בערך כמו שעושים כל אלה שרוצים להגדיל לי ב-5 ס"מ או בשקל תשעים. הם לפחות רהוטים.   
 

---

עדכון
כנראה שאיכשהוא נקלעתי לרשימת בשר-קצוץ-משומר של מוסלמים קיצוניים. כי אחרת אין אפשרות להסביר את ערימת המיילים ההזויים שאני מקבלת מדי פעם. לפני שאחסום אותם, הרשו לי לחלוק איתכם את ההנאה שבהצעת העבודה המעניינת שקיבלתי (את הערבית אני חוסכת מכם הפעם, בהנחה שהם מבינים מה שהם אומרים בשפתם):
 
The end of Israel
* Israel to steal Palestine in 1948, so the Palestine for the Muslims
* The state of Israel will come out or die because they do not want peace
* all the Muslims for solidarity with our Muslim brothers in Palestine
* Israel‘s army killed the children and returned defeated, and the role of Muslims came to drink the blood of the Jews
* Infiltration of more than 1330 fighters to the State of Israel, and said they would kidnap and kill some of the leaders of Israel if it does not lift the blockade and open border crossings and stop firing as soon as
* Jews kill children and women, why not fight them?
* Because the Muslims love death, many Muslims will go to Palestine to fight
Israel will die, die of Israel, because they want to live in Muslim countries
* It has become clear the weakness of the State of Israel, it is a house spider
* Rocket will fall on your head at any time
* Finally, do you work with us spy on Israel and guarantee you a high return for financial
 
 
הסוף של ישראל
* ישראל לגנוב פלסטין בשנת 1948, כך ארץ פלסטין עבור המוסלמים
* מדינת ישראל יבוא או למות כי הם לא רוצים שלום
* יש לנו את כל המוסלמים של סולידריות עם האחים המוסלמים בפלסטין
* של ישראל הצבא הרג את הילדים וחזר מובס, ואת תפקידו של המוסלמים באו לשתות את הדם של היהודים
* חדירה של יותר מ 1330 לוחמים של מדינת ישראל, וכן אמרו לחטוף ולהרוג חלק מנהיגי ישראל אם לא להרים מצור ולפתוח את מעברי הגבול ולהפסיק את הירי בהקדם
* יהודים להרוג ילדים ונשים, למה לא להילחם בהם?
* בגלל המוסלמים אוהבים את המוות, מוסלמים רבים יגיעו לפלסטין להילחם
* ישראל ימות, למות של ישראל, משום שהם רוצים לחיות במקום לא
* זה הפך לנקות את החולשה של מדינת ישראל, היא בית עכביש
* רוקט יהיה נופל על הראש שלך בכל עת
* לבסוף, אתה עובד אצלנו מרגל על ישראל להבטיח לך גבוה תמורת פיננסיים

אפשר תמונות להופיע לדעת יותר
أسمح للصور بالظهور لتعرف أكثر
Allow images to appear to know more

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 5/2/2009 22:49, בקטגוריות הומור שחור, יש לנו ארץ נהדרת
33 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אחת לאיזה זמן מוגבל ב-28/4/2009 16:18

גם מיץ טבעי?
אין לי פוסט-מלחמה. מהרבה סיבות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות. רובן ככולן קשורות למקום שבתי הנוכחי ולמרחק הגיאוגרפי מהארץ.   אני לא אחדש אם אומר שמלחמה (או מבצע, לא משנה) זה רע, מגעיל ואף פעם לא נגמר טוב. דא. אבל בין מחול החרבות שמתחולל בטוויטר (באופן רהוט יותר או פחות, וכפיים לקונסוליה בניו יורק על העבודה היפה שהיא עושה במדיה החברתית) לבין התכתשויות ערבים-לים יהודים-לאירופה (ורצוי למקומות מאד מסוימים באירופה) שמתרשות ביוטיוב, קיבלתי את התמונה הזו והיא הצליחה להצחיק אותי כמו שאף זוטת אינטרנט מלחמתית לא הצליחה. שימו לב לאותיות הקטנות.  

 

ובעיקר, חבל לי על מיץ האשכוליות האדומות החביב עלי. גם הוא ברשעים?

 פוסט הכריסמס-קנדה-שלג-מגניב-לאללה, ידחה למועד אחר. שתהיה 2009 טובה הרבה יותר. לכולם. גם למיץ.

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 31/12/2008 20:06, בקטגוריות הומור שחור
24 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורזת ב-14/1/2009 15:55

זה של יום הזכרון, לא של יום השואה
כל מיני פוסטים ארוכים יותר יידחו, כי באחד משיטוטי ברשת (לצרכי עבודה, בחיי!) קפץ עלי הבאנר הזה -
 

 
שהוביל לאתר של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.
הסתכלתי. הסתכלתי שוב. בהיתי. הקלקתי שוב כדי לוודא שאני לא הוזה. ולא, זה באמת שם. הגועל נפש הזה.
 
סליחה על השאלה, אבל למה שיתומי צה"ל האילוסטרטיביים שבבאנר ישנוררו 10 שקלים באמצעות SMS?
האם בשלב הבא יבחרו את "יתום צה"ל נולד" ב-SMSים? "השרדות" בבית הקברות הצבאי? (נראה את היתומים הקטנים והחמודים האלה מצליחים לקבל החזר על טיפולי שיניים מנציגות אגף השיקום. אין לי ספק שזה יהיה קשה יותר מאשר להיות חודשיים על אי טרופי בביקיני ולאכול חרקים).
או שזה מז'אנר הריאליטי הטיפולי? הייתם בחופש כשחבר שלכם נהרג ויש לכם רגשות אשם? שלחו SMS ותתמכו ביתומים האומללים. החבר שלך לא מספיק קרבי לטעמך? שלחי SMS ונקי את המצפון. לא דיברת עם זאת מבית הספר שלך שסיפרו לך שהתאלמנה כי התפדחת? יאללה, ב-SMS אחד את פותרת את הבעיה, וגם מקבלת ניכוי במס.
 
מישהו פה איבד את הצפון לגמרי.
 
יש חוק. חוק מחורבן, מיינד יו, שקובע את תנאי הזכאות של משפחות שכולות לשלל הטבות, זכויות ותמיכה כלכלית. החוק הזה צריך שינוי, ובטח כשבעוד שבוע כולם ינהו בבכי וישבעו ש"במותם ציוו לנו את החיים",הם גם יהנהנו וינדרו לשמור על "משפחות שכולות יקרות, הורים, אלמנות, יתומים, אחים" ואולי אפילו לקיים דיון על תנאי החוק.
וזה דבר שצריך לקרות. חוק משפחות חללים שנפלו במערכה חוקק ב-1950, בקונסטלציה אחרת, של מדינה אחרת. הוא תוקן טלאי על טלאי במשך שנים. התקנות שנקבעו מכוחו שונו מדי פעם, בעקבות לחצים של ארגון אלמנות צה"ל, עוד לפני שהגועל נפש בארגון התחיל (וכאן מגיעה הצדעה לרבין שידע להפגש, להקשיב ולדפוק על השולחן כשצריך, עוד כשהיה שר בטחון בממשלת פרס הראשונה. מאז תמיד הוקמו ועדות, ותתי ועדות ושילשי וריבעי ועדות).
אף אחד לא מדבר היום על השחיקה בתגמולי האלמנות ויתומי צה"ל (בטח יהיו גם מי שיגידו שבכלל לא מגיעים להם תגמולים מהמדינה. תנוח דעתכם, אף אחת, לפחות לא מי שהיא אלמנתו של איש מילואים, אינה מתעשרת מהתגמולים. היום הם גם לא ממש מספיקים כדי לגמור את החודש בלא הכנסה נוספת).
אף אחד לא מדבר על הפער הנפשע בין ביטוחי החיים של אנשי מילואים ואנשי קבע (מצד שני, מדובר "רק" בחללים שמלפני עשרים, שלושים, ארבעים שנה. כבר יש לנו חדשים ואטרקטיבים מהם, ואצלם עניין הביטוח מסודר להפליא).
אף אחד לא מדבר על השלילה המיידית של כל אחת מהזכויות (המעטות) של יתומי צה"ל בני השלושים. כן, בגיל 30 עובר יתום צה"ל תהליך מרגש של דיס-התייתמות, במסגרתו נגוזות באויר הזכויות לתמיכה כלכלית בלימודים, בטיפול פסיכולוגי ובריאותי  בתמורה ל...כלום. בעצם. ביום הולדתי ה-30 חיכיתי שיחד עם המכתב שמוותר עלי מטעם אגף השיקום גם יחזירו לי את אבא שלי (בכל, זאת דיס-התייתמות, זה לא עובד ככה?). גורנישט. שום דבר לא קיבלתי בתמורה. תמיד דופקים את הג'ינג'יות.
(אגב, גם זוטות כמו הזמנות לטקסי יום הזכרון, נעלמות באותו תהליך קוסמי מרגש. אני מודה שהיה לי קשה להעביר את 6 ימי הזכרון הקודמים בלא מכתמיהם של שרי הבטחון לדורותיהם, אבל תמיד יכולתי לסמוך על אמא שלי שתעביר לי את שיאי הרגש והקיטש בדיווח ישיר. מה עושה יתום צה"ל שאמא שלו חסרת כישורי עריכה ופרזנטציה כמו אמא שלי? מזל שבחו"ל גם יתום סוג ד' נחשב חשוב מספיק כדי להיות מוזמן לטקסים, ואפילו לקבל את השי-לחג מטעם כבוד השר. מי זה השנה? אהוד ברק? מובטח חזון מרגש ומרטיט שיצעיד אותנו הלאה, תוך שנזכור את היקרים לנו שבזכותם אנו חוגגים את שנת עצמאותנו ה-60, במדינה שוחרת שלום. או משהו).
אבל אני גולשת קצת מהעניין.
 
כאמור יש חוק.
ויש סיבות טובות לשנות את החוק הזה, ובאותה הזדמנות להוציא חלק גדול מעובדי אגף השיקום להשתלמות ביחסי אנוש (אם אפשר, בצוותא עם אנשי הביטוח הלאומי. הם באמת נוצקו מאותה תבנית). 
אבל בין הצורך בשינוי תנאי החוק לבין שנור ב-SMSים הפער גדול.
למדינה יש חובה (עזבו אותי ממוסרית, חוקית. חוקית למהדרין) לדאוג למשפחות חללי צה"ל. נקודה. צריך לדאוג שהחובה הזו תבוצע כראוי. צריך לוודא שהחוק יופעל בהתאם למציאות של 2008 ולא בהתאם למדד ינואר 1984. צריך לשנות סעיפים משמעותיים בו. יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות, לפני שפונים לכיסיהם ולחשבונות הטלפון של אזרחי המדינה.
אם במקום לקבץ נדבות כדי להפיק קייטנה ליתומי צה"ל (אחלה דבר, אגב. במיוחד לתיכוניסטיות שבוהות רוב הזמן במדריכים ששלחו במיוחד בשבילן מהחיילות הקרביים) יקום הועד המנהל החדש של הארגון, שכולי תקווה שהוא טוב ומושחת פחות מקודמותיו, ויצא במאבק לתיקצוב מחדש של החוק, ולתיקונו כדי שיתן מענה לצרכים של היום, אני הראשונה שאשלח SMS.
 
בינתיים, סלחו לי, אסתפק במה שכבר תרמתי בבית. תודה.


 
שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 30/4/2008 18:44, בקטגוריות הומור שחור, יש לנו ארץ נהדרת
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורזת ב-13/5/2008 03:51

18,471