בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


אריזה משפחתית

5 נפשות (בלי החתולה) עוברים 9747 ק"מ (בדיוק!) ממזרח למערב.
12/2007

אור לגויים

קשה, קשה כאן בדצמבר. קישוטי הכריסמס מושכים את העין עד שכמעט מתחשק לרוץ למגרש הכנסיה הקרובה למקום מגוריך, לרכוש עץ מחמד קטן ולקשט אותו מעשה מרתה סטיוארט. ואם לא להתייוון לגמרי, לפחות לתלות על הדלת אחד כזה  (זו רק אני או שזה מבחיל ברמות?). מהצד השני ניצב חנוכה, שעם כל הכבוד לנצחון המפואר על היוונים שהוא מקדם, אפעס לא תפס תאוצה על פני ראש השנה ופסח. אולי כי בסך הכל הוא חג חילוני שנציגו עלי אדמות הוא הראל סקעת (או הכוכב הנוכחי בפסטיגל, יהא אשר יהא) בתפקיד יהודה המכבי.

ודווקא כאן, חנוכה מקבל פרופורציות מפלצתיות והופך למיני כריסמס. לכם יש סנטה קלאוס? הא! לנו יש 8 ימים של מתנות. לכם יש קישוטים כאלה? אנחנו נביא אותה בחנוכיה בגודל הטיטאניק! אפילו הגויים בפוד נטוורק נאלצים להקדיש זמן מסך לזוועות השמן של חנוכה.  

בין הפרדת הדת מהמדינה (as if) לבין המישמש הפלורליסטי-פוליטיקלי קורקט שבו שוחים כאן, מותר רק "לציין" את החגים בבית הספר ולא לחגוג אותם. הייתי שמחה אם מישהו היה מסביר לי את ההבדל, אבל המורה של הבלונדיני היא נעל כה שטוחה, שאין סיכוי ששני האיי קיו שמתרוצצים לה בראש יצליחו לעמוד על עצם קיומו של הדיסוננס, שלא לדבר על הסבר בגינו. שוין.

בזמן האחרון יצא שהתחלתי להתנדב בכיתה של הבלונדיני. סיפור ארוך שקשור באינקומפטנטיות המוחלטת של מורתו, להלן - הנעל. (למען הסר ספק, אני לא היחידה, בכל יום יש מי שמחזיק את ידה היטב למען לא תטעה ותחשב של-22 ילדים יש 48 ידיים. כן. ככה בדיוק).
באחד מאמשי ההתנדבות האלה עלה נושא ה"האנוקה" המתקרב ואיכשהו הנעל גייסה אותי ועוד אמא לתפקיד נחמן שי של המכבים. חלוקת העבודה כללה - לטקעס וסיפורי חנוכה עליה, עבודות יצירה עלי. וכך מצאתי את עצמי הבוקר גוזרת כתרים עם להבות ונזכרת מיד בגננת נירה ובתמונה הבולטת שלי מגן חובה, הכוללת כתר מהז'אנר האמור, חולצה לבנה ושפריץ של ריבת תות היישר מהסופגניה. נדמה לי שבגן חובה גזרתי ישר יותר מאשר הבוקר. מזל שלילדים אין מושג מה זה הכתר הזה, ואיך בדיוק הוא אמור להראות.

לשמחתי, יהדות אמריקה כה חזקה עד שרשת הציוד החד פעמי הגדולה כאן הצטיידה בשלל אינסטרומנטים לחנוכה (לא כולל הסביבון בגודל שתי קומות), ובתמורה לחופן דולרים קיבלתי ערימות של "האנוקה געלט", ובעברית - מטבעות שוקולד פרווה.
הגענו לכיתה, הוצגנו כ-mrs. no and so ועוד אחת כזו, התקבלנו במחיאות כפיים סוערות על ידי הטף המנומס (בכל זאת, כל דבר עדיף על עוד שעה עם הנעל, וגם טף צעיר יודע זאת), ומיד פרצנו בשטף של אידישקייט שכלל מכבים, יוונים ("היו מכות?" שאל ארון, ההודי עם עיני השקד הירוקות, בעניין רב), בית מקדש, שמן, לביבות ("יאאאאמ" רייר כל הטף, במיוחד כששמע שאצלנו בבית מעדיפים סוכר, ואילו בבית המשפחה השניה מעדיפים רסק תפוחים), "דונאטס מיוחדים", סביבונים ("אף פעם לא היה לי דריידל" יבבה בצער סומין, הקוריאנית. מיד הבטחנו לה שבסוף ההפעלה היה יהיה לה דריידל משלה), וחנוכיות.

אפס, החנוכיות כאן נקראות "menorah", מה שגרם לבלבול מוחלט בקרב הילדים הישראליים, שדרשו באופן מפגיע להדליק את הנרות בחנוכיה ולא במנורה, או למצער - להדליק אותם במנוריה.  אחרי שביררנו שאין מדובר ב-fire hazard איום ונורא (מחדל שאין חמור ממנו באמריקה, בה רוב הבתים עשויים מקרטון וסלוטייפ), הדלקנו את המנוריה, לחדוות הטף, שניסה כמיטב יכולתו להשליך את עצמו לתוך האש. במיוחד אחרי שטעם את הלטקעס שהוגשו להם (אני? לא אני טיגנתי את הזוועה!). המנומסים ירקו אותם לתוך המפיות שנשארו מThanksgiving, הפחות מנומסים פשוט ירקו.

לעומת זאת הדריידלים, הגעלט והכתרים היו הצלחה מסחררת (במיוחד כשהנעל פעתה בחדווה - "זוכרים איך ב-Thanksgiving עשינו כתרים של אינדיאנים! זה בדיוק אותו דבר רק של יהודים!". שקלנו לקרקף אותה בתגובה, אבל נזכרנו שבדיוק שכחנו את הטומהוק במקווה).    

נדמה לי שבשורה התחתונה הצלחנו לגייר לפחות שלושה אמריקאים, הודי אחד, סינית, שלושה קוריאנים ומשהו כמו ששה יהודים מסוגים שונים.  

רק האנה תהתה בעדינות - "אתם מקבלים רק כסף או גם מתנות?" - אני לא מקבלת מתנות, אני כבר גדולה. אבל הילדים מקבלים. "לא נורא, סנטה יביא מתנות גם לך" - אה, אנחנו יהודים. אין לנו סנטה. "אין לכם סנטה " פערה האנה הקטנה את פיה בתדהמה, בעוד עיניה מתעגלות בצער, "איך אין לכם סנטה? אני אגיד לו לבוא אליכם" - זה בסדר, אצלנו נותנים מתנות במשך 8 ימים, גם אם סנטה לא מגיע. לא נראה לי שזה שכנע אותה לערוק. סנטה מול האנוקה געלט? ברור מי לוקח.  

אולי זה ישכנע אותה.  

נכתב על ידי אורזת, 4/12/2007 04:50, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, רק באמריקה
103 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורזת ב-13/12/2007 15:06




דפים: 1  

החודש הקודם (11/2007)  החודש הבא (1/2008)  
18,471
כינוי: אורזת
גיל: 53

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << דצמבר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« הלסבלוגריות » ±
« ישראלים בחו"ל » ±





מקומות בהם היינו ועוד נהיה
הפארקים של המערב
הקרולינות של הדרום
מקסיקו - בחודש הבא!
ניו יורק
עמק השנאנדואה
פלורידה ודיסניוורלד
צפון מערב
קנדה


קוראת
Mezzo Mom
אדווה לוטן
אופה קטנה
אזמרלדה
אמ"ט
אמלש
ג'וליאנה
גנצו
דרורית (וה-33)
הצדקת
הקודמת
חבצלת
חלי
יונת
לי
מאזינה ברקע
מומו
מיכליקה
מיק
נוריקו
נינה
עדי
פוסי
קיטי
קרי וביג
קתרינה הגדולה
רונן
שלומית
שמנת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורזת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורזת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה