מה שנסגר איתי (או: אוהד! כנס, כנס. יש פה כמה חלקים לפאזל שלך)
קראתי כאן באחד השאלונים האחרונים שאלה מעניינת, שביקשה מכל אחד לתאר איך היה מהלך היום המושלם שלו. אני חושב שלי היה כזה היום. לא יודע אם מושלם לגמרי, אבל בטח קרוב לאחד.
המיזם עתיר הממון (כל הזכויות על הכינוי שמורות לאוהד. התגמולים עדיין בדרך, אחשלי) אותו החלטתי להרים ובדרך לעזוב עבודה קבועה תמורת הליכה במדבר הפוליטי, סליחה, הכלכלי - מתחיל להראות סימני התרוממות. כל זה אחרי שהוא ספג סוג של מכה לפני כמה חודשים, לאחר שהסכם שת"פ עם חברה גדולה התפוצץ ברגע האחרון. גם ביוזמתי, יש לציין, ומהסיבה הפשוטה שלא רציתי לתת לאנשים שלא מצאו חן בעיני לשים את הטלפיים שלהם על מה שבעיניי הוא סוג של בייבי. בתמורה להחלטה אמיצה אך נמהרת-משהו זו, מצאתי את עצמי נטול מה שאמור היה להיות גב כלכלי. חוסר הגב הזה גם גרם להתפרקותו של הסכם אספקת תוכן שהמיזם אמור היה לתת לאחד מאתרי התוכן הגדולים בארץ. הסאקרס האלה פשוט חשבו שללא גב כלכלי המיזם יקרוס, ולא רצו להיכנס לחוזה ארוך טווח עם חברה חדשה שאין לה חוסן כספי. צודקים, האמת. אני די בטוח שעכשיו הם חושבים פעם שנייה.
הקיצר, אחרי שהחוזה ההוא התפוצץ מצאתי את עצמי מתחיל הכל פרום סקרץ'. העלתי את האתר לאוויר והתחלתי לעבוד עליו ולעדכן אותו לבד (זה סוג של אתר חדשותי, לידיעת הקורא אוהד. צרף את הרמז הזה לפאזל שלך, אחי). עבודה קשה, אך שני שותפי האמיצים, ששמו כמה לירות על המיזם בתקווה לראות אותן חוזרות בפורמט של דולרים, עזרו לי. לאט לאט האתר התחיל למשוך קהל, חוזה נחתם עם ספק תוכן אחר וכיום מספר הכניסות מגרד את ה-4,000 יוניק יוזרז ליום. נחמד בשביל אתר שנמצא חודש וחצי באוויר, ועוד ללא פרסום בולט או אפילו איזכור במדורי המחשבים (אם מישהו מהקוראים עורך מדור כזה, הוא מתבקש להכניס את האתר לגיליון הקרוב. אה, אתה לא יודע איזה אתר זה. לא חשוב).
בין לבין, אנחנו מצליחים להביס במהירות העדכונים את האתר הגדול ביותר בארץ בתחום הזה, בעיקר בזכות מידע בלעדי שמגיע אלינו בזכות קשרים שהפעלתי. מדהים איך פתאום מישהו שהכרתי לפני 5 שנים וכבר 4 שנים בערך לא דיברתי איתו - מתגלה כאחד שמקשר אותך לאנשים הנכונים עם המידע הנכון. ילדים, אף פעם אל תשרפו גשרים. תזכרו מה אבא אומר.
היום, למשל, טחנו לגמרי את האתר הגדול ההוא שדיברתי עליו איפשהו באמצע הפיסקה הקודמת. פשוט השארנו אותו הרחק מאחור מבחינת מהירות המידע שסיפקנו לעומת המידע שהוא נתן. אין לכם מושג איזה סיפוק ענק זה לראות את מי שסימנת כבר מזמן כמתחרה הגדול שלך גוסס ומשתרך מאחור. והכי מדהים שזה היה יותר קל ממה שחשבתי. עבודה קשה, דפנטלי, אבל התוצאות שוות כל רגע. לא יכולתי להתאפק על הצד האפל שלי (מתי לאחרונה הצלחתי להתגבר עליו?) וכחלק מחגיגות הניצחון שלחתי למנכ"ל המתחרה ההוא, שלפני כמה שבועות חשד בנו ברוב חוצפתו שאנחנו מעתיקים מהם - מייל שאומר משהו כמו "אני מקווה שהיום **כחכוח בגרון** אתה כבר לא חושד בכלום". טרם קיבלתי תשובה. כנראה שהוא עדיין עסוק בלנקות את האבק שהאכלנו אותו היום מחליפת מיליון הדולר שלו.
הדחיפה הגדולה קרתה לפני שבוע בערך: מישהו קישר אותי (שוב קשרים, ילדים. שימו לב למה שחשוב בחיים. זה לא פוסט, האמת. זו דוקטורינה פור סקסס אין לייף) למנהל שיווק מהמדהימים שראיתי, שמקושר לכל מה שזז בעולם ויותר חשוב - יכול להשיג לנו כרטיס כניסה בחינם לעולם ה-SMS וה-IVR, מה שיקפיץ אותנו כמה מדרגות למעלה ומה שבד"כ עולה לקומן פיפל אלפי דולרים אם לא עשרות אלפי. אז אחרי השמחה הגדולה היום אחה"צ כשראינו את יריבינו הגדולים שובקים, קיבלתי ממנו טלפון שמבשר שככה על הדרך הוא אירגן לנו ספונסר שיזרוק עלינו 1000 דולר לחודש כדי שיהיה עם מה ללכת למכולת ומהעודף להמשיך לפתח את האתר.
וכדי למתוח את החיוך עוד כמה אינצ'ים למעלה ולהראות שיש ימים ששווה בהחלט לקום בשבילהם בבוקר - כשכל הסערות שככו, בשעה הראשונה בימים האחרונים שהיתה לי לנוח ולסדר את המוח מכל הבלאגנים - פתחתי את הטלוויזיה בערוץ VH1 בדיוק כשהתחילה התכנית Story Tellers עם לא אחרים מאשר סטילי דן האגדיים, שהג'אז-פאנקי שלהם יכול לגרום לי לקפוץ גם כשאני חצי מת. זה מה שעשיתי עם הגופה שלי, שכמה דקות לפני זה נראתה כמי שמוכנה להיכנס לפורמאלין. מזל שכולם בבית כבר ישנו.
אז כל זה ביחד גרם לי להגיע לישורת הסופית של יום כ' בכסלו כשאני סוג של שמח, מה שלא הייתי כמעט בכלל בימים האחרונים. כלומר, מאז שהחלטנו לפרק בבית באופן סופי את הזוגיות. אבל זה כבר עניין לפוסט אחר. אם בכלל, ז'תומרת.שמור בטל
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
