כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
10/2009

מס' ח.פ: 5135...

 

הדרך הביתה ממשרד רשם החברות לא היתה שונה במיוחד, אבל בכל זאת משהו הרגיש אחרת. פתאום אני הבעלים של חברה משלי. אני הסו-קולד מנכ"ל, הדירקטור כמו שאוהבים לקרוא לזה אצל הרשם. חברה קטנה. חברה של שלושה שותפים, אמנם, אבל היי - גם מיקרוסופט ומיראביליס התחילו ככה, לא?

 

כשהקמתי את האתר של הסו-קולד "מיזם" לפני שנה וחצי בערך, לא חשבתי שנגיע לאיפה שאנחנו נמצאים היום. כלומר, היה רעיון רחוק של חברה והכל, אבל מי בכלל חשב אז על לשלם את האגרה המטורפת בסך 2182 ש"ח עבור רישום חברה, למי היה כסף לשטויות האלה. חשבתי יותר בכיוון של מאיפה נגרד את הכסף להעביר איכשהו בשלום את החודש.

 

והכי אירוני היה שהבניין של רשם החברות נמצא שני מטר מהמשרדים של חברת הבועה בה עבדתי לפני איזה 4 שנים, החברה שהיתה בין הראשונות לסמן בהתפוצצותה את תחילת סוף עידן הבועות באינטרנט. החנתי את האוטו בדיוק באותו מקום שהייתי מחנה אותו כל בוקר במשך יותר מחצי שנה, והלכתי בכיוון שהייתי עושה כל בוקר לכיוון משרדי הפרקטים והספוטים בבניין המפואר ההוא. אז עבדתי בחברת בועה, ועכשיו יש לי חברה משלי, חברה שלפני 4 שנים בטח היתה מכונה גם היא "חברת בועה". אלא שהיום, בעידן האינטרנט ההולך ומשתקם, הבונה את האמון שלו מחדש בשוק החופשי - הדפנות של הבועה הזו הרבה יותר עבים, בעלי חברות הרבה יותר זהירים - ומי שלמד כבר על בשרו את התנהגות שוק האינטרנט האכזרי הזה, גם בתור שכיר ואולי בעיקר בתור כזה - יודע בדיוק איך וממה להיזהר כשהוא נכנס לעולם הזה שוב, עולם שלמרות כל מה שהוא עבר בו הוא מעולם לא חשב לעזוב אותו.

 

ובדיוק כשישבתי אצל הפקידה קרו שני מעשי שטן קטנים: אחד מהטפסים החשובים נעלם ופתאום הופיע, לא לפני שהרצתי טלפונים לעו"ד שלי שהכין את כל הטפסיםם מראש, וכמעט פיטרתי אותו על הפאק הזה. הוא כבר הצליח לשכנע את העו"ד במשרד הרשם לקבל את המסמך בפקס וכבר שלח אותו - עד שכשחזרתי לפקידה התברר שהמסמך היה בין הניירות שלי כל הזמן. בחי אלוהים שגם אני וגם היא חיפשנו אותו טוב קודם, אבל אני נשבע שהוא פשוט לא היה שם. לא מספיק שהייתי במתח לראות כבר אם שם החברה שביקשנו עדיין פנוי או לא - הגיע הקטע הזה. כאילו שאלוהי רשמי החברות רוצה למתוח אותי עוד קצת.

 

וזה עוד לא נגמר: אחרי הבלאגן הזה הפקידה הכניסה את הנתונים שלנו למחשב, ופתאום התוכנה המפגרת שלה נתקעה. לא עזר גם ריסט וגם לא טכנאי, ורק אחרי דקות ארוכות היא נזכרה באיזה טריק שפעם היא עשתה כשזה קרה לה והופ - הכל פתאום עבד. אלוהי רשמי החברות בטח נקרע איפשהו מצחוק.

 

"תגידי", שאלתי את הפקידה, "כל הבאגים האלה הם סימן לא טוב בשביל החברה הזאת, לא?" "להפך", ענתה לי המתוקה. "אתה אוכל את כל החרא עכשיו, כדי שאח"כ יהיה הרבה יותר קל". צודקת, חשבתי לעצמי, ותהיתי אם הילדה הזאת היתה בתיכון או כבר בצבא ב-98, שנה בה כל מי שנגע במשהו ששייך רק קצת לעולם "האינטרנט הישראלי" השתכר והיה בטוח שהוא מסדר לעצמו ולנכדים שלו את החיים עם מכרה הזהב הזה שהוא (חשב שהוא) חי בו.

 

עד שהכל התאדה. או יותר נכון - עד היום ב-12 בצהרים. מעכשיו עולם האינטרנט הישראלי ייראה אחרת לגמרי.

שמור   בטל

Emale
10/2/2004 21:57, בקטגוריות ובינתיים בעולם העסקים
13 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: גיא ב-15/2/2004 15:29

וי ראשון
"אתה צריך לסתום את הפה, אתה עוד לא נולדת בכלל", אמר הסמנכ"ל הכי ערס של חברת התוכן הכי מתנשאת שאי פעם תפגשו, תוך שהוא מחווה בשתי ידיו לכיוון מפשעתו. המנכ"ל שלו ישב בצד השני של השולחן והתפקע מצחוק. זה היה אחד הרגעים היותר משפילים שחוויתי. החלטתי שיום יבוא והבנזונה הזה יצטער על הרגע הזה יותר ממני. היום הזה הגיע עכשיו.

הזמן: לפני 4-5 חודשים. הארוע: על סף חתימת חוזה שת"פ בין סון-טו-בי החברה שלי לחברה שלהם, אחת מהגדולות בשוק בתחומה. הרקע להפלצת המופת של הערס: כמה דרישות חדשות אך לגיטימיות שהעלתי. התוצאה של ההפלצה: ביי ביי, שמוק נפוח, אני הולך לעשות את זה בלעדיכם ובדרך גם אראה לכם איך עושים את זה נכון.

מפה התחילה דרך עצמאית וקשה, שכבר קישקשתי עליה
כאן. מאז חברת הערסים הנ"ל חתמה על הסכם אספקת תכנים עם אתר תוכן גדול א', אנחנו חתמנו עם אתר תוכן גדול ב'. במשך החודשים שעברו מאז היה ברור לכל מי שקצת השווה בין התכנים שאנחנו לבין אלה של הערסים, שאנחנו שמים אותם בכיס הקטן. הם, הגדולים, המסואבים, הבטוחים בעצמם - פשוט נותנים חרא של תוכן, משהו שגובל בזלזול באנטליגנציה של הגולשים. אנחנו, הקטנים, הזרירים והמתוחכמים יותר - קרענו את התחת כדי להראות לכולם מה אנחנו שווים.

אחרי אותם חודשים של תסכול, כשהסתכלנו על ההבדלים הענקיים בין מה שאנחנו מספקים לבין מה שהם ותהינו אם אתר תוכן גדול א' ממשיך ללכת איתם ולא איתנו בגלל שהוא עיוור, טיפש או שניהם - הגיעה ההזדמנות הגדולה לחולל את המהפך. פגישה עם מנכ"ל חברה שלישית, שקשורה לאתר התוכן הגדול ההוא, גילתה שהוא גולש נאמן שלנו, מעריץ אותנו והכי חשוב - במקביל לעובדה שהוא רוצה שאנחנו נספק את התוכן לאתר שלו, הוא הרים טלפון לאתר תוכן גדול א' ודרש שיקחו אותנו או שהוא מפסיק לעשות איתם ביזנס. מסתבר שבנוסף להיותו מעריץ, יש לו גם קיק לאנדר-דוגים. סוטה סוטה.

לא האמנתי למה שקרה תוך פחות מיום: ראשי אתר תוכן גדול א' שיקשקו מפחד המחשבה שהחברה של המנכ"ל ההוא תעזוב אותם, ותוך יום אירגנו פגישה משולשת בה הודו שתמיד ראו כמה אנחנו טובים אך העדיפו ללכת עם חברת אספקת תוכן גדולה, נפוחה ככל שתהיה. אבל כל זה נגמר: אנחנו, החברה הקטנה, הצלחנו לתת בעיטה בתחת לחברה הגדולה והפלצנית ההיא שהסמנכ"ל שלה חשב שאנחנו כאלה קטנים שאין לנו זכות דיבור. הצלחנו להעיף אותו מאחד ממוקדי הכח שסומנו כבר מזמן בתכנית העסקית שלו ושהוא כבר היה בטוח שהוא הצליח לכבוש. ועכשיו אנחנו עמוק בתוך שני אתרי התוכן הגדולים במדינה והם נשארו עם הזין ביד. יום הנקמה הגיע, ביג טיים. מי צריך לסתום את הפה עכשיו, מי, יא ערס אפס.

אני יודע שהיה לזה מחיר. ברור לי שלזמן שהשקעתי בחברה החדשה ולהחלטה שלי לעזוב עבודה קבועה כדי לפתוח סוג של סטארט-אפ בתקופת המיתון הקשה הזו, היו כמה אחוזים בהתפרקות הנישואים שלי. אבל אני האמנתי ברעיון כל הזמן. חבל לי שלמי שתהיה בקרוב הלשעבר שלי לא היתה את אותה הסבלנות. מעולם היא לא הצטיינה בקבלת החלטות נכונות בחייה, וזאת כנראה עוד אחת מהן. אבל עכשיו זה כבר מאוחר, מאוחר מדי.

Emale
18/1/2003 14:53, בקטגוריות ובינתיים בעולם העסקים
11 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: נופר ב-2/2/2003 04:41


הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  
139,220 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << אוקטובר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze