כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
10/2009

חמישה שירי חורף, ינואר 1983

החורף של תחילת 1983 היה החורף הראשון שבו גיליתי את המוסיקה, אחרי שחצי שנה קודם נחשפתי לעולם המצעדים. מאז, במשך שלוש שנים בערך, נצמדתי כל ראשון ושני בשבוע לרדיו עם מחברת מסודרת שבה רשמתי שיר-שיר, מהמקום ה-40 עד ל-21 (המצעד של יום ראשון) ומהמקום ה-20 עד ל-1 (המצעד של יום שני). נדמה לי שאבי אתגר החל להגיש את המצעדים אז, ודי מהר החליף אותו כוכב עולה בשמי רשת ג', שענה לשם יגאל רביד. בעולם ההוא החורף נהג להיות גשום במשך כמה ימים רצופים, ואני בטח הוזה אבל אני די בטוח שכל ימי ראשון ושני של ינואר 1983 היו גשומים להחריד. רק זה מה שיכול להסביר איך עד היום, כשאני שומע את השירים שכיכבו אז בחלק העליון של המצעד, אני רואה, שומע ומריח גשם (או ששוב השארתי את החלון פתוח). אז הנה חמישה שירים גשומים מהחודש הגשום ההוא, תנו לו ב-Play ותפתחו רמקולים. אומרים שמחר תהיה שבת גשומה.

ultravox - hymn. מקום 11 במצעד הבריטי, 15.1.83

בתחילת 83 אולטראווקס היו בעמדה כזו, שכל סינגל שהם הוציאו מיד נכנס לטופ 20 במצעד הבריטי. "המנון" הוא עוד שיר מבריק עם קליפ הרבה מעל הסטנדרטים שהיו מקובלים אז, כמו הסינגל הראשון והמושלם, 'קצור את הרוח הפראית' שנכלל גם הוא באלבום 'Quartet' ושהיה בין הראשונים שקניתי ושלא הפסקתי לשמוע. הצלילים האלקטרונים המרגשים של מידג' יור והחברים שלו ב'המנון' חיכו עד אמצע ינואר לפני שהגיעו לפיק שלהם בדמות המקום ה-11 אחרי 8 שבועות בין 40 הראשונים.

the stranglers - european female. מקום 9 במצעד הבריטי, 22.1.83

להקת הפאנק הזו, עם הטקסטים הסמי-ולגרים של סוף הסבנטיז, הפתיעה את עולם המוסיקה זמן קצר קודם לכן אחרי שפנתה לתחום ה-easy listening עם 'גולדן בראון' ו'ילדה קטנה ומוזרה' השקטים והנעימים. כולם חשבו שזו תהיה אפיזודה חולפת והחונקים יחזרו לסורם הצעקני שוב ב-83' עם האלבום 'Felin' , אבל גם שם הם דבקו בצלילים הרכים והחורפיים האלה שעשו חם ונעים באוזן. 'חתולי' הוא אחד מהאלבומים הטובים של האייטיז, והסינגל הראשון מתוכו היה 'אישה אירופאית', שקדם ל'חלום ליל קיץ' הממולמל והמסתורי. הנקבה האירופאית הגיעה עד למקום התשיעי בינואר 83' והפכה לסינגל השישי של הלהקה בתוך הטופ 10. הם היו צריכים לחכות עוד חמש שנים עד לסינגל 'all day and all of the night' שיעשה זאת שוב.

Joe Jackson - Stepping Out. מקום 6 במצעד הבריטי, 29.1.83

אולי שיר חורף 83' האולטימטיבי שלי. וזאת היתה הפתעה, כי 3 שנים קודם לכן שיחרר ג'ו ג'קסון את אחד מהסינגלים הנפלאים שהפכו לקלאסקיה ולסוג של הימנון עבור כל אלה שהיו מאוהבים בסתר במלכת הכיתה שמשום מה העדיפה לצאת עם המקובל של החבר'ה - is she really going out with him - אך מאז נדמה היה שהוא נעלם מהתודעה, למרות שכמעט תמיד יכולת להיתקל בשיר שלו כשפתחת רדיו. כל זאת עד שהגיע 'יוצאים לבלות' האלמותי, שעד היום כשאני שומע אותו אני ממש יכול להיזכר בתקופה ההיא של לפני 24 שנה בדיוק - והמריא עד למקום השישי בסוף אותו ינואר רטבובי. למרבה העצב, זה היה הלהיט האמיתי האחרון של אחד האמנים הלבנים שידעו לעשות מוסיקה 'שחורה' כמעט הכי טוב שיש, אבל כזה שנכנס לפנתיאון של להיטי האייטיז הנצחיים לעד.

Hall & Oates - Maneater. מקום 6 במצעד הבריטי, 20.11.82

באנגליה כיכב השיר הזה בסוף 82' והגיע עד המקום השישי, אבל למצעד של רשת ג' הוא הגיע בדיוק בזמן כדי להתנחל במקום הראשון ב-1 בינואר 83'. הצמד האמריקאי הנפלא הזה, ש'טורפת הגברים' שלו גילה לי עד כמה אני עומד לאהוב רוק אמריקאי ומוסיקת סול שחורה, עם סקסופון כזה שיושב טוב טוב בכל קטעי המעבר - החל להפציץ מאז בלהיטים שכיכבו אצלי בדיוק לאורך כל גיל ההתבגרות ונעלם בדיוק כשאותו גיל נעלם. שנה ומשהו אחרי שסימנו קווים חדשים לכל מה שמכונה 'רוק אנד סול לבן' עם i can't go for that , הגיעה הטורפת ואחריה שרשרת ארוכה של שירי סול מושלמים כמו out of touch, method of modern love ו-say it isn't so שהם קלאסקיות כל אחד בפני עצמו. התשובה לשאלה שהעסיקה בזמנו את כולם היא, למי שתהה, שהבלונדיני הוא דריל הול והשני, ההוא עם השפם, זה ג'ון אוטס.

Icehouse - Hey little girl. מקום 17 במצעד הבריטי, מתישהו בסוף 1982

המצעד המתחרה של רשת ג' היה כמובן זה של גל"צ, ששודר במשך שעה אחת בימי רביעי ב-20:00 וכלל רק 20 שירים. הוא נחשב איכותי יותר, וזה נשמע מאוד מצחיק אבל ככה זה היה לפני שגלגל"צ עלתה לאוויר וסימנה את המיינסטרים בצורה הכי מסחרית שיש. אחד מהמאפיינים של המצעד הגל"צי היה שמדי פעם הם לקחו אחד מהשירים הסו-קולד איכותיים שצעדו באנגליה ולא ממש הצליחו - ודחפו אותו ברוב תכניות המוסיקה של מהלך השבוע, בעיקר בתכנית הפופולרית שהגיש מדי יום בערב יואב קוטנר. אחד מהשירים האלה היה 'היי ילדה קטנה' של בית הקרח, שבהתחלה נשמע חביב ותו לא - אבל אחרי מספר לא רב של השמעות הוא הפך לאחד מלהיטי אותו חודש ואפילו שהה שבוע אחד בראש המצעד השבועי של התחנה הצבאית. כל כך הרבה השמעות חרתו אותו מספיק זמן בתודעה שלי, עד ש-24 שנה אחר כך, כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה וניסיתי להיזכר בכל אותם שירי גשם - הוא קפץ לי כמעט מיד לראש. זה מה שקורה, כנראה, כשבמקום להכין שיעורים אתה יושב עם מחברת מרוטה ומארכב לך את המצעדים שיר אחרי שיר, שבוע אחרי שבוע. את המחברת הזו, אגב, לא מצאתי מעולם.

תודה לפרגיה, למלכת הכוכבים ולמארק שביקשו שאשתתף בפרויקט "חמישה דברים שלא ידעתם עלי". כבר השתתפתי בפרויקט דומה מאוד לזה כאן וחשפתי שם הרבה יותר מחמישה דברים עלי, הרבה יותר מדי אם תשאלו אותי.

Emale
2/2/2007 10:50, בקטגוריות מוסיקה לאזניי, סווווו אייטיז, פרוייקטים מטופשים
24 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: E ב-6/2/2007 19:33

במרחק נגיעה מכאן

דלת מסתובבת גדולה: הגשם שדופק על הגג מעיר את הילדים מוקדם מהצפוי וקריאות השמחה שלהם מכיוון החלון מעירות גם אותנו. אם זה לא מספיק, שיר, הקטנה, באה לבדוק אם אבא ואמא שלה באמת כבר קמו וקופצת על המיטה הגדולה שלנו בלי אזהרה מוקדמת. היא עוד מעט בת חמש וחצי ועדיין לא ברור לי ממי היא קיבלה את הגנים חסרי המנוח האלה, הרי שניינו אנשים רגועים. עוד מעט שנה מאז שעברנו לבית במושב, מגשימים את החלום שלנו וכל יום שעובר בו היא הופכת להיות יותר ויותר דומה לך, מקבלת את העיניים הכחולות האלה שלך שעדיין אחרי כל השנים ביחד אני יכול לטבוע בהן שעות, להרגיש כמו בחדר ריק שהתקרה שם כחולה וכחולים בו גם הקירות.

תוך כדי, הילד הגדול מציץ מהדלת במבוכה: הוא אוטוטו בן 9 וכבר מזמן לא קופץ על המיטה של אבאמא שלו, אולי בקרוב יתחיל לקפוץ על מיטות אחרות. תקשיב, אני אומר לו, קח את אחותך ולכו להכין ביחד ארוחת בוקר, תצטרכו להסתדר טוב היום ולא לריב כי במזג אוויר כזה אין סיכוי שנצא החוצה. שני המתוקים יוצאים בצעקות שמחה מהחדר ואני ממהר לסגור את הדלת. אחת עשרה שנות נישואין ועוד מעט עוד חצי, והסקס ממשיך להיות מעולה. גם כשהכל היה רע, במשבר הגדול שלנו לפני ארבע שנים שבסופו כמעט התגרשנו, דווקא במיטה הצלחנו להסתדר הכי טוב.

בצהריים הגשם קצת נפסק ואני מלביש את הקטנה במעיל חם ומורה לגדול להתלבש חם כי אני רוצה להפתיע את אמא שלהם בטיול לחוף הים, המקום שאת הכי אוהבת בעולם. שם, על החוף, הרוח חזקה אבל הקטנים מתרוצצים כאילו שסוסים רצים להם בדם. את בכלל נראית מאושרת, מסתכלת על הכחול הזה והעיניים שלך באותו הצבע הן כמו פנינים שזורחות על קרקע הים. יש לך את הבריחות האלה, של הטיפוס הרוחני שבמשבר הגדול ההוא הבנתי שאת הופכת להיות, משתנה לי מול העיניים שלא אוהבות את מה שהן ראו. אבל קיבלתי אותך, כמו שאת קיבלת את השינויים בי, לא בלי הרבה עבודה - אבל בסוף הצלחנו לשרוד, מקבלים אחד את השני כשני האנשים החדשים שהם הפכו להיות, השונים לא במעט משני האנשים שהם היו לפני כמעט אחת עשרה וחצי שנה. כששיר נולדה כמה חודשים אחר כך, ידעתי שהיה שווה לעשות את המאמץ.

דלת מסתובבת קטנה: היום אחה"צ, מאיץ בילד להיכנס אליך הביתה כי אני כבר באיחור. זה הסופ"ש שלו איתי והסופ"ש היה האפור-גשום הראשון העונה, מה שגרם לי להודות לאלוהים שלא נשארתי לבד דווקא בסופ"ש הזה עם כל תסבוכי הגשם הראשון שלי וזכרונות הפרידות שהוא מביא איתו. בדלת אני מספיק להתווכח איתך על זה שאת מבקשת ממני להיות גם מחר עם הילד, בניגוד לתיכנון המוקדם ובהתראה קצרה מדי של פחות מ-24 שעות. אוף, את כזאת מעצבנת, לא מבין איך יכולתי בכלל להתחתן איתך. אני פוטר אותך ב"נדבר על זה כבר מחר" ורץ בגשם לאוטו. בדרך לדירה שלי אני תוהה אם להתקשר אליה, לקבוע עוד פגישה השבוע. היא בחורה יפהפיה, אני אומר לעצמי. אני יכול לטבוע בעיניים הכחולות שלה שעות, להרגיש כמו בחדר ריק שהתקרה שם כחולה וכחולים בו גם הקירות.

אבל אני יודע שזה פשוט לא ילך: אלוהים, היא יותר מדי מזכירה לי אותך.

אל תלכי
במורד של מסדרון אינסופי
כל הדלתות
מובילות לחדר אחד

חדר ריק
על הגג שלו הגשם דופק
הוא מספר
מספר לך שאת לבד

התקרה בו כחולה
וכחולים הקירות
ותלויה בו מראה
שמראה מה היה יכול להיות

בעולם מקביל
שם אנחנו אוהבים תמיד
במרחק נגיעה מכאן
במרחק נגיעה

בעולם מקביל
שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן
במרחק נגיעה מכאן

צל חיוור
על פניה מתגלה מסתתר
היא רגועה
כשסוסים רצים לה בדם

קצה חיוך
היא רוצה רק לשקוע נמוך
אל הפנינים
שזורחות על קרקע הים

התקרה שם כחולה
וכחולים הקירות
גם הים הוא מראה
שמראה מה היה יכול להיות

בעולם מקביל
שם אנחנו אוהבים תמיד
במרחק נגיעה מכאן
במרחק נגיעה

בעולם מקביל
שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן
במרחק נגיעה מכאן

בעולם מקביל
הסוסים בדם
הפנינים זורחות שם
על קרקע הים.

נכתב לפרויקט של הדודה.

Emale
29/10/2006 00:23, בקטגוריות חפירות פנימיות, פרוייקטים מטופשים
26 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: נועה ב-30/10/2006 09:49


הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  
139,219 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << אוקטובר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze