בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

ופוסט שיעניין (בתקווה) לא רק אותי
נכתב ב15/2/2005 10:04

שמש, איזו שמש יפה יש בחוץ, איך זה בשאר הארץ?

 

ועדת שיכון....

 

אח, אח, כבר שבוע שני שהם מבטיחים שהשבוע תהיה ישיבה ואנחנו נוזמן לשבת ולדבר איתם.

אתמול גילינו במקרה שיש עוד דירה פנויה בקיבוץ (זה מגדיל את מספר הידועות לנו לשלוש + דירה אחת שזו שגרה בה לקחה 4 חודשי חופש להחליט אם היא נשארת או לא), איך הנתון הזה מסתדר עם הקביעה ש"אין כרגע דירות ולא ידוע על דירות שאמורות להתפנות"? האם יש עוד דירות ריקות מסתתרות ברחבי הקיבוץ?

 

אז הנה, מלאי הדירות הידועות לנו שאולי יהיו אפשריות:

 

1. דירה משפחתית גדולה (גדולה פה זה מטבח סביר, סלון, שני חדרי שינה שאחד מהם מספיק גדול כדי לפצלו לשניים קטנים, חדר מקלחת, חדר שירותים ומרפסת בחוץ), שקרובה מאוד מאוד להורים של גזר ולכן לא רצינו אותה, הציעו אותה לזוג צעיר נוסף שלא רצו אותה מאותה סיבה (ההורים שלו הם השכנים של ההורים של גזר) אבל לא הציעו אותה לזוג הטרי השלישי שלהם אין הורים צמודים, נשאלת השאלה - למה הציעו אותה רק לאלו שהיה ברור שיסרבו???

 

2. הדירה של א', אותה אחת שאולי תעזוב את הקיבוץ אבל רק לפני שבוע נתנו לה עוד 3 חודשים עד שהיא תהיה חייבת להחליט, זו הארכה על החודש המקורי שהיא ביקשה וקיבלה, לא נראה לי שמשהו קושר אותה לכאן כי היא כבר לא עובדת במפעל, הבנות שלה לא מדברות איתה ויש לה חבר שאיתו היא מנסה לגור עכשיו (והוא לא הסתדר פה, את זה הם כבר ניסו), אז אני מאמינה שיש סיכוי שהיא לא תחזור אבל אי אפשר לדעת.

 

3. הדירה שצמודה למשפחת ר', זו הדירה שגילינו אתמול, היא ישנה ולא משופצת ותיארו לי את זה ככה: "המטבח נמצא במסדרון שמוביל לחדרי השינה", אני צריכה לראות כדי לדעת מה דעתי, אבל משפחת ר' נפלאים וזה יהיה נחמד להיות שכנים שלהם, גם השכונה שהדירה ממוקמת בה לא רעה בכלל, כנראה שלא חושבים בכלל לתת לאחד מאיתנו את הדירה מהסיבה הפשוטה שהיא נחשבת לדירה "לא שווה" ורוב מי שגר בה דורש אחרי כמה שנים לעבור לדירה טובה, אבל עם כל הכבוד - 1. למה שיחליטו מראש אם אני ארצה לגור שם או לא? 2. עד שיעברו כמה שנים כבר יהיה פה שיוך דירות וממילא יהיה שווה יותר לשפץ ולהרחיב לבד ולא לעבור.

 

4. הדירה שצמודה לש', דירה ששופצה ממש לא מזמן, קצת קטנה יחסית לדירות המשפחתיות ובגלל זה לא רוצים לתת לנו אותה (שוב הסיפור על זה שבעוד כמה שנים נרצה לעבור), עשו שם מטבח חדש וזה נשמע טוב, ש' נשמעת לי שכנה טובה והדירה מבחוץ נראית נחמדה.

 

5. הדירה שליד משפחת ז', זו דירה משפחתית טובה (בגודל וגם בעובדה שהיא לא ישנה), כרגע יש שם זוג סטודנטים אבל עם כל הכבוד אפשר להעביר אותם לדירה שלנו (או של כל זוג אחר שיעבור לשם) כי לא נהוג לתת דירה משפחתית לזוג ללא ילדים בשכירות (משלמים פה לפי גודל הדירה אבל גם לפי כמות האנשים שגרים ולכן זוג ללא ילדים בדירה כזו בעצם דופק את המערכת), החסרון - משפחת ז' מדברים בקול רם ואומרים שהאבא שם נוהג להידפק לשכנים ולהגיע כל הזמן גם כשהוא תקוע מאוד...

 

נראה מה יהיה, מכל האמור לעיל נראה לי שדירות 3 או 4 הכי יתאימו לנו, אבל נראה.

שייך לקטגוריות כדאי שתדעי שהחיים זה לא קיבוץ

נכתבו 12 תגובות    תגובה אחרונה שייכת להעלמה מריאן רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן

יעל (שם בדוי)
נכתב ב9/2/2005 10:47

היא באה מקיבוץ אחר.

אחד שעבר הפרטה מזמן.

הגיעה לפה עוד בצבא, או מייד אחרי, בעקבות אהובה.

הציעו לה עולם ומלואו - תעבדי שנה ותצאי ללימודים על חשבוננו.

נתנו לה חתונה פה, תמורתה היתה אמורה לעבוד שלושה חודשים.

את השלושה חודשים החשיבה בתוך השנה, לא חיברה, איחדה.

לא יודעת איך היא עבדה אז, זה היה לפני שאני גרתי בקיבוץ, השמועות אמרו שעל כל שלושה ימים שהיא עבדה היא היתה חולה יום.

כשרצתה לצאת ללמוד בחרה לימודים יקרים, יותר מאונ', ורחוקים, כלומר כוללים מעונות.

ניסו להתחמק מלתת לה, אבל ראש ועדת לימודים הכריחה את הקיבוץ

"הבטחתם? תקיימו!"

אז קיימו.

קיבלו אותה לחברות מייד, בלי להמתין אפילו את כל הזמן הנדרש בתקנון.

אחרי שנת לימודים היא החליטה להיכנס להריון ולקחת שנת חופש מהלימודים.

באותה שנה היא בקושי עבדה, כל הזמן חולה, כל הזמן הילדה חולה, תמיד איחרה לעבודה, הרבה פעמים בכלל לא הגיעה.

כשהיתה מגיעה היא עבדה נפלא, אבל על כל יום עבודה היא החסירה יומיים.

יום אחד היתה "מתה, מתה, במיטה" ולמחרת הכל תקין.

אני פשוט חשבתי אותה להיפוכונדרית.

הבנתי גם למה במערכת החינוך לא האמינו שאני חולה, חשבו שאני כמוה, עשו השוואה אוטומטית ושפטו אותי לפי המשפט שכבר הוציאו לה.

ביקשה לחזור ללמוד, ולא קיבלה אישור.

החליטה שהיא בכ"ז יוצאת ללמוד, כי ככה, וחזרה ללימודיה הרחוקים והיקרים, הפעם בלי מעונות שם, כי בכ"ז הילדה.

הלימודים שלה מניחים לה השנה יומיים פנויים, אבל היא לא עובדת ביומיים האלה.

גם בחופשת הסמסטר הנוכחית יצא לה לעבוד יום אחד, עד כה.

על הלימודים לא מחזירים לה כסף, היא בטוחה שדופקים אותה אישית ולכן לא מחזירים לה.

אני אומרת שתגיד תודה שמרשים לה בכלל לא לעבוד ושתשתוק, אבל היא לא שותקת.

השבוע גיליתי שלפחות ביום אחד היא סתם סיפרה שהילדה חולה ולכן היא לא באה לעבודה

הילדה היתה בתינוקיה כאילו כלום

והיא? בטח הלכה לבלות, או סתם נמנמה במיטה.

אולי חבל שלא נותנים פה אישורי מחלה אם אתה עובד בתוך הקיבוץ...

היא לא מבינה שלא את הקיבוץ היא דופקת אלא אנשים.

ואותי באופן אישי.

אם היא היתה עובדת כמו שצריך הרי אני לא הייתי נאלצץ לעבוד כפול מהימים שיש לי בחינוך.

אם היא לא היתה מתחלה ומשקרת הרי איש לא היה חושד בי שאני רק מתחלה ולא חולה.

אם היא לא היתה מנצלת את הקיבוץ בכל הזדמנות יש סיכוי שהיו מאשרים לי שלושה ימי לימוד, וכיסוי מלא, אבל הנכווה ברותחים נזהר בצוננים.

והעיקר שהיא בטוחה שהקיבוץ דופק אותה בכל הזדמנות.

 

ואני תוהה - אז למה אתם כאן ולא בקיבוץ שלך???

שייך לקטגוריות כדאי שתדעי שהחיים זה לא קיבוץ

נכתבו 16 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לרדרל רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן


 << נובמבר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            


   הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה