אין יותר

מדים* סרבל נעליים גבוהות חרא יציאות

מטבחים שמירות מטוסים אוטובוסים מפקדים

ב'ים ג'ים ד'ים ז'ים בראורים רס"רים

אוכל מורעל חוגר* טחינה (בעבודה ובאוכל)

מייל צבאי מס' מטכלי שבתות ולפעמים סתם שישי

 

או במילים אחרות-אין יותר צבא!

בשעה טובה והרבה יותר מדי מאוחרת השתחררתי מצה"ל לאחר שירות סדיר (12/1) ומילואים (19/1) שכמובן לא אחרו לבוא.

אין מאושרת ממני.

השחרור שלי היה אחד ההזויים שאפשר לדמיין, אבל בדיוק בגלל זה אני אאלץ את הסקרנים שבינכם להפעיל את הדמיון, פשוט אין עוד דברים כאלה!

 

חופשיה לאהוב (אתכם כמובן!),

אניגמה כהן!

 

*ברור שיש! מדים+חוגר=חסכון משמעותי

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 21/1/2009 22:29, בקטגוריות צבא, ימים הזויים בחיי
56 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-11/2/2009 21:28

---

קצרים
טוב, אז הרבה זמן לא כתבתי, אבל יצא לי לחשוב על הפוסט וכל פעם שרציתי לכתוב משהו רשמתי לי בפלאפון מילה או שתיים
כך יצא שרוב הפוסט מורכב מפיסקאות קצרות על אירועים לא חשובים במיוחד.
 
וכמובן, איך אפשר בלי קצת ענייני צבא:
 
שנה שלמה שאני הולכת בנעלי צבא (נעליים גבוהות) שנראות כאילו שימשו קינוח למפלצת חובבת נעליים.
היה לי פשוט ביס בסולייה! הן היו נוחות בטירוף, אבל כל פעם שהיה קצת רטוב, הרגל שלי הייתה רטובה
ציפור קטנה לחשה לי שהגיע מלאי של נעלי צבא במידות קטנטנות! באותו רגע עזבתי את העבודה, רצתי לאפסנאות ובאופן מפליא ביותר אכן מצאתי זוג נעליים למידתי הזעירה.
הייתי מרוצה רק לכמה רגעים, אבל ברגע שקמתי הבנתי שזה לא הולך להיות פשוט...
עד עכשיו אני סובלת מכאבי רגליים ונאלצת לגרוב שני זוגות גרביים עבות למרות שחם טילים!!

---

הזמן ממש טס כשנהנים! (וגם כשלא, למען האמת)
אני בצבא בערך שנה וחודש, יש לי עוד חודש קיצור (בתקווה להפוך את זה ליותר בקרוב) ויחד עם הדרגות המזורזות יוצא ש...
חודש הבא אני כבר סמלת! מגניב לי.
וכדי לחגוג את המאורע, אני ולילך התקמבנו על שמירות משותפות במאי.
הבסיס בטח יעלה רמת כוננות...

---

איך אפשר בלי "הפינה ההזויה"?
לפני כמה שבועות חזרתי לבסיס במוצ"ש כי לא רציתי להתעורר ראשון ב-5 בבוקר.
בתחנה פגשתי מאבטח מתקנים (אהמ אהמ ושיסלחו לי כל מאבטחי המתקנים שיודעים לקרוא) יחסית נורמלי.
ז'תומרת גם לו אין תואר בפיזיקה גרעינית ואפילו לא בגיאוגרפיה, אבל בסה"כ הוא משעשע והגיע לתפקיד הזה כי הוא חייל בודד ועלה חדש.
לאותו בחור יש עבר צבאי רווי באלכוהול, אבל זה לא מונע ממנו להמשיך להזרים!
התיישבנו באוטובוס והוא הוציא בקבוק ליטר וחצי של "שוופס סודה". הסודה נראתה לי קצת כהה, ואחרי שלגמתי ממנה מסתבר שמדובר בוודקה רדבול!! הוא הוציא שתי כוסות והתחלנו לשתות לחיי כל מיני דברים מפגרים.
עם הזמן אמרתי לו שנמאס מהוודקה רדבול, אז הוא הוציא סמירנוף אייס!! המשכנו לשתות ובאותו רגע תהיתי עד כמה מומלץ לשתות אלכוהול בנסיעה על קיבה שראתה אוכל לפני 12 שעות....
התהיה לא נמשכה הרבה זמן ואחרי שסיימתי ת'סמירנוף אייס הוא הוציא גם בריזר אבטיח!
כל הנסיעה זימרנו ורקדנו והיה פשוט אדיר!
סביר להניח שזה לא יחזור על עצמו, כי צריך לתפוס אותי במצב רוח מאוד לא אופייני.
 
זהו! מספיק ענייני צבא להיום.
בעצם הכל בזמן האחרון קשור לצבא, אבל זה לא אשמתי.
הצבא קשר אותי!
יש עוד קטע מצחיק ושווה אזכור:
לילך מתקשרת אליי בשבת ואומרת: "יו אניגמה, את לא תאמיני!! מתקשר אליי בחור ואומר שהוא נוסע לנופש עכשיו ואם בא לי שיעבור בבסיס לשעשע אותי קצת ולארגן לי קצת אוכל נורמלי!!"
-"נו... ולא שאלת מי זה?"
-"לא נעים, נשמע שהוא מכיר אותי לא מאתמול..."
בא לך להתקשר לברר במי מדובר?"
-"טוב נו..."
זה לא פעם ראשונה שאני עושה את זה, אבל הפעם זה היה הורג!
-"הלו, שמוליק! מה קורה?"
-הממ... זה לא שמוליק, זה מוטי. טעות.
-"אה סורי, ביי ביי!"
מוטי הוא הגיס של לילך.... איזה לא רצינית היא

---

האמת שיש לי עוד קצת מ"הפינה ההזויה" להיום:
לפני חודש וחצי בערך הלכתי לפאלפון לשדרג את התוכנית ונאלצתי לשדרג בלי הרבה רצון גם את המכשיר.
נציגת שירות הלקוחות החילה לצייר לי על דף את כל הזיכויים והשטויות האלה וזה דווקא היה נחמד,
אבל כשהגיע החשבון זכרתי שהיא אמרה שיש לי איזשהו זיכוי של 40 ש"ח ואני מצאתי רק של 20.
בהזדמנות הראשונה הלכתי לאותו סניף של פלאפון.הייתי קרת רוח ומנומסת כרגיל, אבל מי שמכיר אותי קצת יותר טוב, קרוב לוודאי שהיה מבחין במבט הרצח בעיניים. מי שמכיר אותי עוד קצת יותר טוב, יודע שבמקרים כאלה לא כדאי אפילו להסתכל עליי.
-"הובטח לי פה משהו אחד, אבל בפועל קיבלתי משהו אחר." התרסתי כנגד נציג שירות לקוחות אנטיפת.
-"אין לי איך לעזור לך, יש חוזה והכל רשום שם".
-"טוב, קיצר. אני מעדיפה לדבר עם מישהו בכיר יותר.
(הוא-פרצוף פגוע במקצת)
(אני-דופקת על השולחן עם הציפורניים, חסרת סבלנות)
מישהי (שרק נראית) בכירה:
-"כן, במה אוכל לעזור?"
-"התוכנית שהוצעה לי היא שקר וכזב!"
התחלתי לפרט מה לא טוב, לחרטט נוסחות שנראות חכמות על הדף ועוד כל מיני שטויות.
-"אין לי מה לעשות...(שוב פעם מוציאה את החוזה)
עכשיו כבר הייתי *קצת* פחות רגועה, העפתי את החוזה מהשולחן והשארתי רק את הדף האחרון.
-"אף אחד לא הראה לי שום חוזה!! הנציגה הסבירה לי בע"פ ונתנה לי לחתום על הדף האחרון!
החוזה הארור הזה אפילו לא מהודק!
-"אני אסביר שוב: החוזה קביל, ייתכן שקרתה אי הבנה, אבל אין לי מה לעשות.
-"אוקיי, אני רוצה להפר את החוזה ולעבור לרשת אחרת".
-"את לא יכולה! ....
-"בטח שאני יכולה, בדיוק כמו שאתם הפרתם את החוזה!"
-"טוב, תני לי שבוע ואני ראה מה אפשר לעשות. בסה"כ אני רוצה שתצאי מפה מרוצה (פחחחח)
החלטתי לתת לה שבוע ויצאתי מרוצה לכיוון חנות אחרת.
ברגע שהגעתי לקופה אני מקבלת שיחה ממס' חסוי:
-"היי אניגמה, זו א', שמכרה לך את הפל'." רציתי רק שתתני לנו כיוון. את רוצה אולי ביטוח בחינם? (לא)
יעדים מוזלים? (לא) בלה בלה בלה בלה? (גם לא)
-"תראי, אם כבר את שואלת... .אז אני רוצה עוד מטען!"
-"אין שום בעיה! אם את בסביבה אני אתן לך אותו כבר עכשיו"
כעבור 5 דק' אני עם מטען בתיק, מחפשת איך הם יוכלו לפצות אותי.
הגענו למסקנה ש-50 דק' ו-50 SMS יעשו לי טוב החודש.
-"ומה הלאה?"
-"המ.... בואי חודש הבא ונראה מה אוכל להציע לך"
-"את יודעת, אני חיילת. אין לי זמן להגיע ככה כל חודש. אי אפשר להתקשר אליכם?"
-"המממ... זה קו פנימי פה ובלה בלה בלה שקר כלשהו בלה בלה בלה עוד שקר כלשהו.
"-אז מה עושים?"
-"טוב... אני בד"כ לא עושה את זה, אבל קחי את המס' שלי. תתקשרי אליי בסוף חודש ואני אראה במה אוכל לפנק אותך.
 
מה אתם הייתם מסיקים מכל זה?
 

---

אז הפוסט לא כזה קצרצר כמו שחשבתי... אבל אני חייבת לשפוך את הלב!
המחזור שלי מאחר מעט... המממ... נו... ב... 11 ימים!!!!!!!
אתמול נכנעתי וקניתי בדיקת הריון. היום בבוקר גיליתי את הדבר הסביר ביותר: אני לא בהריון.
מה הלאה? אין לי מושג. כנראה צריך להתקמבן על הפנייה דחופה לרופא.
הבעיה שלא יתאפשר לי להפעיל פרוטקציה רפואית הפעם, אני מעדיפה לא להדאיג ככה את אמא...
 
ועכשיו עוד יותר בקצרה, אבל עם הרבה לינקים!
בשישי האחרון היה לסמ"טית יומולדת. היה סבבה תותים.
בלוגרים נוספים שהשתתפו באירוע: השדונית, העתודאי.
ואם זה לא מספיק בלוגרים לסופ"ש, אז אני והשדונית נפגשנו במוצ"ש עם פסיכולוג.
התנסינו בשיטת ריפוי חדשה-FOOD!!
כמובן שתוכלו למצוא הרבה יותר פרטים עסיסיים אצל הבלוגרים המדוברים.
 
ועכשיו, הגיע זמני להתארגן לבסיס.
אני הולכת לסגור שבת, אז נתראה מתישהו בשמחות!
סופ"ש נעים, טעים וחמים.
אניגמה כהן.
 

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 12/3/2008 17:23, בקטגוריות צבא, ימים הזויים בחיי
תגיות בטכנורטי: צבא, ימים הזויים בחיי
23 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של חיבוק אחרון ודיי ב-5/4/2008 06:23

---

פיפי תמים

שלום גבירותיי ורבותיי!
היום סיימתי טירונות בשעה טובה ומוצלחת. בסה"כ אני בהחלט יכולה להגיד שנהניתי והאמת שהייתי נשארת עוד כמה שבועות.
ועכשיו, לפירוט של הפוסט הקודם:
ההפלה- מתחילת הטירונות לחברתי ק' היה איחור במחזור, אבל לא כ"כ דאגנו כי איחור במחזור יכול להגרם מהמון סיבות, בעיקר בטירונות עם כל הלחץ וזה. איכשהו היא ספרה שיש לה יומיים איחור, אבל כשביקשה את עזרתי הבנתי שמדובר כבר בחמישה.
בימים שבאו לאחר מכן ק' בכתה כל הזמן, הייתה מאוד מודאגת. כמובן שעודדנו אותה ואמרנו שהכל יהיה בסדר, אבל כשעבר יום ועוד יום התחלנו לדאוג בעצמנו.
בשבת שסגרנו שני בנות שידעו על זה ביקשו מהחברים שבאו לבקר אותם שיביאו בדיקת הריון.
כבר בבדיקה הראשונה התוצאה הייתה חיובית. ק' בכתה והשתוללה כמו מטורפת, אם גם לפני זה המצב שלה היה לא משהו, אז עכשיו היא הייתה ממש בקאנטים.
לא ידענו מה לעשות איתה ואמרנו ששווה לבדוק שוב בבוקר, כי יוצאות התוצאות הכי מדויקות.
עד הבוקר ק' נרגעה קצת, גם כשהבדיקה הראתה שוב שמדובר בתוצאה חיובית.
נתנו לק' זמן להחליט מה היא רוצה לעשות וברגע שהיא החליטה על הפלה התקשרנו מיד לברר איך מתבצע התהליך בצבא.
למזלנו כל העסק מתקתק במהירות וכבר ביום למחרת היא עשתה אולטרסאונד, אחריי יומיים ועדה ויום לאחר מכן השלב הראשון בהפלה עצמה.
ביום ההפלה וגם יום אחרי אירחתי את ק' בביתי (מתקשר לנושא הבא), אמרתי בבית שחטפנו הרעלת קיבה וההורים של ק' לא בבית. אז סבתא טיפלה בנו בצורה הכי טובה שיש וגם אני ניסיתי להנעים את זמנה של ק' ולהעסיק אותה בדברים אחרים. היא הייתה רגועה לחלוטין ועל זה הבאתי ח"ח לעצמי
ק' קיבלה 7 ימי גימלים ורק היום חזרה לבסיס כדי להשלים את מה שהחסירה.
בסה"כ עכשיו היא מרגישה בסדר ואני מרגישה שעשיתי את המקסימום כדי לעזור לה.
 
הגימלים-פה בדיוק נכנסת לתמונה הכותרת המעניינת של הפוסט.
ביום שני בבוקר התחשק לי לעשות פיפי, אבל לא הייתי בטוחה שהמפקדת תסכים לי, אז אמרתי שאני הולכת להקיא.
כשחזרתי היא שאלה אם הכל בסדר ואם אני רוצה לראות חופ"ל. הרעיון מצא חן בעיניי ואמרתי שכן.
גם בסוף ההפסקה שאחרי ארוחת הבוקר לא הספקתי לקפוץ לשירותים ואמרתי ששוב הלכתי להקיא.
כשחזרתי כבר נכנסתי לתפקיד מכל הלב ואין לי ספק שנראיתי ממש חולה.
כולם שאלו אם אני בסדר ואמרתי להם שאני אחיה :)
באותו יום עשינו מטווחים (וכדאי לכם להזהר ממני, אין כדור שלא פגעתי למטרה ובמקבץ של 3.5 ס"מ) ובאמצע נשלחתי לחופ"ל.
סיפרתי לו את הסיפור הטראגי והוא שלח אותי לרופא.
בשלב הזה  כבר הייתי 100% בתוך הדמות. הרופא בדק אותי, אמר שיש חשד לדלקת בקיבה (לפני התור התייעצתי עם ד"ד אמא ושיננתי סימפטומים), רשם לי כדורים ואמר שאם יחמיר לחזור אליו מחר.
למחרת התעוררתי וידעתי שהולך להיות משעמם רצח, אז פעלתי לפי המלצת הרופא
הלכתי שוב לחופ"ל והוא הפנה אותי לרופא.
מאדו רציתי גימלים, בעיקר בשביל לארח את ק'. אמרתי לבנות "אם היום אני לא מוציאה גימלים, לא קוראים לי אניגמה כהן!"
התייבשתי בתור לרופא, אך זה היה שווה את זה.
כשנכנסתי וסיפרתי לו את הסיפור, עם עוד תוטספות מעניינות ובשילוב יכולת משחק מרשימה, הוא בדק אותי, עשיתי איי במקומות הנכונים, אבל כשהרופא לחץ לי בצד ימין של הבטן, הרגשתי כאב אמיתי וממש חד!
הוא נבהל וקרא לרופא השני שגם נבהל לא מעט.
כ"כ שמחתי, הייתי בטוחה שזייפתי דלקת בקיבה באופן יוצא מן הכלל והגימלים כבר בדרך.
במשך שעה ארוכה הרופא הקליד משהו במחשב ואז אמר:
אניגמה, אל תיבהלי, בסה"כ הסימפטומים לא כ"כ שגרתיים, אבל יש חשד קטן לדלק בתוספתן ולכן אצטרך להפנות אותך למיון מיידית
הייתי בשוק טוטאלי, לא ידעתי מאיפה זה נחת עליי.
ישבתי והשתעממתי במרפאה עד שבאו לקחת אותי. האוטו היה עמוס ברס"ר ועבדיו ואפילו לא היה מקום למלווה.
מה שעוד יותר אבסורדי שהנהג הקפיץ אותי אחרונה!! הרבה יותר דחוף היה לקחת את הרס"ר לרכבת ואת הג'ובניק הארור לכלא
כשבאתי לביה"ח כבר הייתי מספיק עצבנית.
נתנו לי מיטה לשכב קצת ובא רופא לבדוק אותי. בבדיקה ראשונית הוא לא מצא כלום והחליט לקחת בדיקת דם.
בדרך הוא החדיר בי אינפוזיה שבכל תזוזה קטנה של היד כאבה לי מאוד
נשלחתי לעשות בדיקת שתן ורנטגן, כל בדיקה במקום אחר בביה"ח.
האמת, האירוע הזה כמעט שבר אותי, זה היה הדבר הכי קשה בטירונות כולה.
להסתובב לבד ברחבי ביה"ח עם אינפוזיה תקועה בוריד, לחכות תורות ארוכים. הרגשתי כ"כ בודדה ברגעים ההם...
אך מהר מאוד הסתבר שאין לי כלום. הרופא רשם לי מכתב שחרור ושאל אם אני רוצה גימלים.
שאלתי אותו: "מז"א רוצה?? ברור!" אז הוא הביא לי 2 גימלים ושלח אותי חזרה לבסיס.
אמא שלי אגב, בכלל לא מודעת לכל זה.
אז גימלים בסופו של דבר כן הוצאתי,אבל עברתי תהליך לא פשוט בכלל.
 
ועכשיו, לסיכום כללי של הטירונות:
בסה"כ היה ממש קליל וכיף, ממש בית זונות אמיתי.
צחקתי כל היום וראיתי את הטירונות בתור בדיחה בדיחה אחת גדולה.
הייתי הכי כנה שיש, למרות שאני יודעת שבצבא לא באמת אוהבים את זה.
דאגתי גם לשעשע ולהכניס למצב כפית את בנות המחלקה שלי (צדיקה אני,הא?),
סירבתי פקודות בלי להסס אפילו ולא שמרתי על טיפת דיסטנס עם המפקדות, אני לא מאמינה בדיסטנס.
האמת שקיבלתי קצת יחס שונה כי הסגל היה מודע לרקע שלי (וגם כי רובו היה בדרגה שלי )
מבחינה חברתית המצב היה די צפוי: 50 בנות וכל מילה נוספת מיותרת.
מן הסתם המון היו פקאצות, היו גם כמה ערסיות. מצד שני, נורא נהניתי לרדת עליהן, אני לא רגילה לכמות כזו של בנות ולתקופה כזו ארוכה.
רובן גם לא היו אינטלגנטיות יותר מדי, גם המפקדות לא. זה נורא שיעשע אותי.

מצד שני, דבר אחד שיש לי להגיד לטובת הבנות במחלקה שלי זה מרד קטן נגד הרס"פ).
מתוך כל המחלקה אני הולכת לשמור על קשר עם בערך 5 בנות (לא כולל לילך וק'). הן באמת מקסימות.
בשיחה שהייתה לי עם המפקדת היא אמרה שממש הרשמתי אותה בידע שלי (דהה מה האי כבר יכולה לחדש לי אחרי 4 שנים בביצפר צבאי?) והיה לה נחמד להכיר אותי.
למזלי לא יצאתי מצטיינת מחלקתית/פלוגתית, כי לחבר'ה שסיימו ביצפר צבאי זה פאדיחה לכל החיים.
לעומת זאת, בסוציומטרי כל המחלקה כתבה שאני מתאימה לקצונה
אז עכשיו אני נחה קצת בבית, נראה לי שיש לי חום או מכת שמש ואני קצת שרופה.
מחר כבר צריך להתייצב בבסיס... השירות הסדיר כבר מתחיל, איזה כיף
טוב, חפרתי קצת בפוסט הזה ואני מתארת לעצמי שהוא גם מנוסח בצורה זוועתית, אבל שאלה יהיו הצרות שלי כרגע.
מתגעגעת לחופש, אניגמה כהן.
 
נ.ב. אתם מוזמנים להמשיך בהימורים שלכם!
למי שלא יודע במה מדובר, פינת ההימורים נמצאת בסוף הרשימות.

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 6/3/2007 18:29, בקטגוריות ימים הזויים בחיי, צבא
43 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של NineLives ב-16/3/2007 13:08

---