ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

מסך דק, מבחן בחיבור, מתמטיקה, פרו ועוד ...

מסך דק, אסיפות הורים, מתמטיקה, מבחן בחיבור, פרו ועוד.. על כל זה נעדכן -

• ביום חמישי (23/11/06) בפעם הראשונה השנה, כמדומני, נתנו לנו בוחן פתע במתמטיקה, בגלל שרוב הכיתה לא עשתה את השיעורי בית. הבוחן היה על פרבולות (שאלון 02) וביום שישי, יום למחרת, כבר קיבלנו את הבוחן... קיבלתי 70 - נחמד. אגב, כל מי שעשה שיעורי בית קיבל 10 נקודות תוספת לבוחן, משמע הייתי אמור לקבל 60 אבל קיבלתי 70. לבסוף כנראה שלא יחשיבו לנו את הבוחן בממוצע עם נתנהג יפה ונעשה שיעורים (:
• ביום שישי (24/11/06) היה לנו בשעתיים ראשונות מבחן בחיבור, היה מצחיק בהתחלה, כי לא היו טפסים... והתחלנו את המבחן באיחור של רבע שעה... אבל בסוף זה זרם, כתבתי חיבור על האינטרנט, יצא לי 3 עמודים, ודוגרי יכולתי לכתוב גם 5 ויותר... כי יש כל-כך הרבה מה לכתוב על האינטרנט... עבר נחמד, את המבחן נקבל בעוד המון זמן, לפחות 3 שבועות, אם לא יותר, כי זו מורה שמושכת את המבחנים :\.
• אסיפות הורים- ב- 03/12/06 (יום ראשון) יש לנו אסיפות הורים... נקווה שיהיה טוב, סך - הכל אני מאוד מרוצה מרוב הציונים שלי, ואני חושב שהשנה, ב"ה בלי עין רעה נחמדה.. כמובן שביום ראשון, ב- 3/12 תקבלו עידכון פה בבלוג איך היה באסיפות הורים, ואיזה מורה העז לומר שאני מפטפט.. 
• בקרוב חנוכה- אני נורא מחכה לחנוכה (: כי א. אני שרוף על סופגניות ו- ב. מזמן לא היה לנו חופש רציני מהלימודים.
• ב- 20/12/06 עתיד להיגמר לי מנוי הפרו של הבלוג... מן הסתם אני אחדש אותו.. (אז יריב צפה לכסף בקרוב).
• כבר הרבה זמן שמתי עין על מסכים דקים למחשב, ראיתי מחירים, השוותי, וביום חמישי (23/11/06) יצאנו לקניות בסופר ענק בנס-ציונה שיש שם ה-כ-ל, ושם מצאתי מסך דק, של חברת "lenovo" אחלה מסך, והמחיר גם לא יקר- 1,000 שקל.. כמובן שהרשתי לעצמי לקנות אותו... רואים כמה טוב לעבוד בחופש הגדול ? וגם נשאר לי עוד חיסכון מהעבודה בחופש... המסך ממש יפה.. להלן תמונה שלו- את התמונה מצאתי באינטרנט, וזה תמונה של המסך, משום מה המסך לא נראה יפה בתמונה :|| אבל הנה תמונה שלו:

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 24/11/2006 19:40
194 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-3/12/2006 20:55

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

יום זוועתי !

אני חושב שזה בין הימים הזוועתים ביותר שהיו לי בזמן האחרון. היום (רביעי 22/11/06) היה בהחלט יום דוחה ! בבוקר קמתי כרגיל, על הבוקר קיבלנו מבחנים בתנ"ך- קיבלתי 77 (ציון זוועתי) שכבר דיי ביאס אותי. שיעור לאחר מכן היה לנו היסטוריה.

הפוסט נמחק מחשש שהמורה יראה אותו חחחחחחחח...

עדכון: 22/11/06 20:34 עברנו 50,000 כניסות:

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 22/11/2006 13:40
130 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן ( ב-6/5/2007 22:29

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

תמונה שלי ! כי.. הגיע הזמן, לא ?

אז מאז שהבלוג קיים עבר הרבה זמן :] (ביום השואה האחרון פורסמה כתבה בעיתון "מעריב לנוער" בצירוף תמונה שלי, את הכתבה סרקתי ושמתי בבלוג, גם בפוסט הקודם (סיכום גדנ"ע) שמתי תמונה קטנה שלי, שבקושי רואים). אז הפעם.. אני שם תמונה גדולה שלי, מהגדנ"ע, גדנ"ע נובמבר 2006 (מי שרוצה לקרוא את סיכום הגדנ"ע מוזמן לרדת פוסט מתחת לזה) אני באמצע... להלן התמונה: 

(ליחצו על התמונה).

בלי קשר אני מאוד מתגעגע לגדנ"ע =[ ואני חושב שהיה הכי כיף בעולם  ! אבל אין מה לעשות.. גם זה הגיע לסיומו.. ואני בטוח שאני אזכור את הגדנ"ע כדבר הכי כייפי, ואם הייתם שואלים אותי, את האמת.. בדוגרי, לא הייתי מתנגד לצאת לעוד כמה ימים לגדנ"ע, אולי עם תנאים יותר טובים (מקלחת מסודרת, ובלי קור כלבים בלילה..) הייתי נורא שמח, אבל כן.. גם זה עבר, והטיול הבא הכי ארוך שמצפה לנו זה הטיול לאילת.. אבל יש עוד זמן.. זה בחודש פברואר לפי מה שהבנתי.. ובגלל שאין לי ממש על מה להרחיב עוד, אני אפרסם פה שיר שכתבה- כתבת נוער באתר שלי, שיר שאני מאוד אהבתי, ואני חושב שראוי שהרבה יקראו אותו... כאמור, את השיר כתבה דר א. כתבת נוער באתר שלי... להלן השיר-

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 17/11/2006 21:13
258 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-24/11/2006 22:53

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

גדנ"ע 2006 - סיכום, תמונות והרבה חוויות ...

גדנ"ע 2006 - 5-9/11/06 ימים א' עד ה', שדה בוקר- סיכום, חוויות, וגם כמה הערות...

באמת קשה לסכם שבוע של חוויות, שבוע של כיייייייף הכי שבעולם, אני אשתדל לעשות זאת בקצרה, ולהזכיר את כל הפרטים (טוב כמעט...) ביום ראשון, 5/11/06 בשעה 9 וחצי הייתי כבר על האוטובוס עם כל הכיתה שלי, מחכים ליציאה לשדה בוקר, מחנה אימונים- גדנ"ע, אל האוטובוס הגעתי במונית, בגלל שירד גשם, ולא היה לי כוח להגיע לבית הספר עם תיק ענק של חו"ל (שאותו הפצצתי בדברים) ועם עוד תיק גב... כרגיל, באיחור דיי רב, יצאנו כולנו, לשדה בוקר. כל שכבת י"א, כשכל כיתה באוטובוס. בדרך הייתה לנו הפסקה, קניתי פוטוטו במקדולנ'ס (: ובסביבות השעה 1 בצהריים הגענו למחנה האימונים שדה בוקר, כשהגענו חטפתי מעט שוק, היה קור כלבים, ואני עוד הבאתי גם לבוש קיצי, הורדנו את המזוודות, והתקדמנו הלאה, כאשר אני רואה מסביבי את האוהלים, ואת המיטות, שנראות כמו מיטות עינויים ! כל שכבת י"א היתה יחדיו, כאשר תוך כמה שניות פיצלו את הבנים והבנות. כל הבנים עמדו בשלוש שורות ארוכות ! ואת הבנות לקחו למקום אחר... שמנו את כל התיקים בערימה ענקית, ועברה מפקדת ואמרה "אתה, אתה אתה ואתה.." לשם, והצביעה על מפקדת כלשהי, ככה חילקו אותנו לצוותים, בצוות שלנו היינו 14. היינו בצוות עצמו בנים ובנות, אבל באוהלים, בשינה, הבנים היו באיזור מסויים, והבנות היו באיזור מסויים. כך שבעצם הייתי בצוות עם כמה בנים ובנות מהשכבה שאת רובם הכרתי, ומהכיתה שלי ממש היו רק 2 בנות איתי בצוות, מאוחר יותר לימדו אותנו כמה דברים מה קורה עם בא אוייב, וכל מיני הגנות מוזרות.. חילקו לנו מזרונים, שמיכות (שכנראה עם פשפשים לפי מה שהבנו)... אותנו, הבנים שמו באוהל 10, ואת הבנות באוהל אחר, באיזור הבנות... ביום הראשון לימדו אותנו עמידת הקשב, עם "וי" בין הרגליים, ויהלום בין הידיים, משהו מעצבן... מה קרה ממש ביום הראשון אני לא זוכר, אני חושב שהיה טקס פתיחה.. בערב הייתה ארוחת ערב, ולא הייתה לנו כמעט שום הפסקה, כי זה היה היום הראשון... קיבלנו מדים (הכוללים מעיל, כובע, מימיה, חגורה, חולצה ומכנס... כאשר מהמימיה לא שתיתי אף פעם אחת, כי היא הייתה מסריחה.. מזל שהבאתי איתי מים מינרליים, ותמיד היה עליי תיק גב, שמשם שתיתי את המיים שלי, שאני אוהב..) לימדנו אותנו לעמוד ב-ח' כל הצוות, ספרנו שניות, וכל פעולה שעשינו הייתה מלווה בזמן, "תוך 10 שניות פתחתם מולי ח' גדול ומרווח"... 10..9..8.. וכד'. המפקדת אמרה שקוראים לה אנה, אבל אנחנו נקרא לה "המפקדת" בלבד ! שרוצים לדבר איתה אומרים "הקשב המפקדת". היום נגמר בזה שהכרנו את חלק מהצוות ששם (מ"מ, רס"פ). אכלנו ארוחת ערב זוועתית, הייתה לנו שעת ט"ש (שעת טרום שינה) בה עשינו את כל הסידורים שלנו, אני אישית החלפתי לבגדים נוחים ועליתי לישון. בלילה היה קר מאוד, קר רצח, בקושי הרגשתי את האף, ואני זוכר שלא ישנתי כמעט... היה ממש מבאס. היה אסור לדבר, ושמרו עלינו כל הזמן. כל לילה לפני השינה היתה לנו שעה אחת בה היה אפשר לעשות את כל הסידורים... היום השני הגיע, בשעה מוקדמת של הבוקר הייתה "הקפצה" כל המפקדים של כל הצוותים, והיינו מלא צוותים איזה 20 צוותים, לכל צוות מפקד, ובכל צוות כ- 15 אנשים. כולם הגיעו, שרקו במשרוקיות, והבהילו אותנו.. הייתי כבר ער בערך, כי הקור הרג אותי.. תוך כמה דקות היינו צריכים להיות כבר במדים, כלומר כל היום אנחנו במדים, ורק בלילה בשינה מותר להחליף ל"אזרחי".  ביום השני היה לנו מסע ארוך ומייגע, הלכנו 4 ק"מ, הלוך וחזור... בשטח אכלנו ארוחת בוקר מגעילה, למדנו שדאות ועל כל מיני פצצות, אז"ר (אוייב זורק רימון) מה קורה, מה עושים, איך קופצים, וכל מיני דברים סתומים, אבל נחמדים... ככה משכו לנו את היום עד אחר הצהריים, אכלנו שם ארוחת צהריים בשטח שאני חושב שהיתה הזוועתית ביותר, היה בה "לוף" (בשר משומר) וכל מיני דברים מגעילים, כמה טוב שהיה עליי תיק גב, עם המים שאני אוהב, ומלא חטיפים, כל לילה דאגתי למלא את תיק הגב בבקבוק מים חדש, ובמלא חטיפים שישרתו אותי לכל היום... לקראת בערב חזרנו לבסיס אחרי הליכה ארוכה ומייגעת, אכלנו שם ארוחת ערב... וככה בערך נגמר היום. כרגיל היה קשה לי להירדם, הוציאו אותי אפילו בלילה כי דיברתי מעט.. ואני חושב שכל לילה מפקד/ת אחרת הוציאו אותי מהאוהל, זה היה הכי מעצבן שבעולם ! בנוסף היה לנו כל יום "פריסה" שזו מעין "ארוחה קטנה", רוב הזמן קיבלנו סתם תפוחים... ופעם אחת "ערגליות" (עוגיות כאלו). ביום השלישי קמנו כרגיל מוקדם, לפני 6 בבוקר, היה לנו זמן קצוב להספיק להתארגן, לצחצח שיניים, ללבוש מדים וכד', אכלנו ארוחת בוקר, גם שם היה תור דיי ארוך, כל פעם היינו צריכים להמתין.. היום השלישי היה כולו מוקדש ל- "איך ללמוד לירות בנשק", למדנו לירות בנשק, למדנו חוקים מעצבנים (נשק תמיד נצור, אצבע לעולם לא על ההדק וכד'...) כמובן שהיו לנו פה ושם הפסקות, והיינו צריכים לקבל את המפקדת ב-ח' וכל זה.. ירדנו ללא מעט ריצות, שכיבות שמיכה וכד'... כל היום רק למדנו ולמדנו, למה? כי ביום הרביעי צפוי להיות מטווח- יורים 10 כדורים ב- M 16 (רובה).  מאוחר יותר הייתה לנו הרצאה על הסמים, היה ממש מרגש, למרות שהייתי גמור ועייף לגמריי, לבסוף היה נחמד, היום נגמר כרגיל..כמו כל עוד יום, קר, קשה להירדם, ולא נוח... עוד לילה רגיל באוהל, ביום הזה גם היו לנו 3 פעמים תורניות שירותים...בוקר, צהריים, וערב, נחשו שלא עשיתי כמעט כלום... היום הרביעי היה כולו מוקדש למטווח, קמנו בסביבות 5 בבוקר, מוקדם מאוד, הייתה לנו תורנות מטבח, המטבח היה ע-נ-ק, והיה דיי קשה לעבוד שם, כל מי שהיה בצוות אהב את התורנות מטבח, אבל אני אישית לא סבלתי אותה ! היינו עד 11 בבוקר בתורנות, רצוף... אחרי התורנות שסוף סוף נגמרה עברנו מהתורנות מטבח אל המטווח (חרוז, אה ? ) נסענו ב"טיוליות" (אוטובוס זוועתי של הצבא) אל המטווח, שואלים למה נסענו לשם ? הם רצו שנהיה בכושר, ושלא נהיה עייפים במטווח, אחרי הכל יורים בנשק... אחרי שהמתנו שעות טובות, הגיע התור שלנו, ירינו במטווח, אחרי הרצאות, וחוקים ארוכים.. הזמן טס ! תוך שנייה כל אחד ירה 10 יריות, פגעתי ב-3 מטרות מתוך ה-10.. משהו כזה.. אני זוכר שהיה נחמד.. ועבר מהר. כשחזרנו היה לנו שיעור עם הסמלת, הפעם היא הייתה נורא חמודה, והתנהגה יפה, לעמת בהתחלה שחשה את עצמה, והיתה כמו משוגעת, הבנתי שאני רוצה להיות בגלי צ"הל בצבא ! כן, גלי צה"ל =] ב"ה. ככה בערך נגמר היום הרביעי... גם בלילה היה קר, וישנתי בקושי... היום החמישי והאחרון הגיע ! העירו אותנו ב-6 בבוקר, קמנו, היה מעין "שבירת דיסטנס" עם המפקדות, וכולם...  אכלנו, הערמנו את כל המזרונים מהאוהלים והעברנו אותם אל המכלית שלהם, אותו הדבר לגבי השמיכות, מאוחר יותר היה מעין "בוחן מסלול" עם כל מיני תחנות נחמדות, היה נורא כייף בזה ! אחר-כך היה לנו טקס סיום ב"קבר בן גוריון", חלק מהפלוגה קיבלו תעודות הצטיינות, מאוחר יותר חזרנו, הורדנו את כל המדים, והיינו כולנו מאושרים, חוזרים הבייתה !! בשעה 3 בצהריים בערך היינו כבר בדרך הבייתה, עייפים, אך מרוצים... בכל הגדנ"ע התקלחתי רק פעמיים, וזה טוב.. יש כאלו שלא התקלחו בכלל, ויש כאלו שהיו 24 שעות עם המדים, וישנו איתם תמיד גם בלילה ( !! )  בערך בשעה 5 וחצי בערב הייתי בבית, מת מעייפות, הייתי במחשב, התקלחתי כמובן, ובערך בשעה 11 בלילה נרדמתי עד 11 בבוקר למחרת. ביום שישי 10/11 לא למדנו, היה לנו יום חופשי אחרי הגדנ"ע, קמתי ב-11 בבוקר, וב-12 בבוקר נרדמתי שוב עד הערב.. הייתי גמור מעייפות, כל הגדנ"ע בקושי ישנתי, ולמדתי להעריך את המיטה החמודה שלי, וכמובן את הבית, והאוכל של הבית... לסיכום- אני שמח שיצאתי לגדנ"ע, זה באמת עשה לי טוב, ולמדתי להעריך מה זה צבא, כמובן שהיו עוד מלא דברים שלא סיפרתי פה.. כמו שלימדו אותנו קיפול מיוחד לשמיכות כל בוקר, קיפול 8, קיפול מעטפת, וכד'... אני זוכר שגם המפקדת ביקשה ממני ללבוש מדים בלילה שוב, כשהיא הוציאה אותי מהאוהל, אמרתי לה ש"ייתהפך העולם אני לא לובש מדים שוב.." ושוחררתי לישון... אני זוכר שהמפקדות כל הזמן אמרו אף אחד לא יפריע ל"סמלת שליייייייי", ו- "למ"מ שלייייייייי", וכל הזמן לקראת הסוף צחקתי על זה ! "זו הסמלת שליייייייי !" כולם נקרעו מזה... עכשיו אני בבית, וכייף פה.. ייקח לי עוד כמה ימים להתרגל... והעייפות עוד נוצצת פה ושם... אבל טוב שעבר... אני יודע שאני צריך לרסן את עצמי מעט, כי הערתי שם דיי הרבה על דברים שלא מצאו חן בעייני... להלן מעט תמונות.. בקרוב אוסיף עוד תמונות -

 

למעלה: הפלוגה שלנו, פלוגה ב' ברק, אנחנו היינו צוות 12.

למעלה: האוהלים.

 

למעלה: האוהלים בזריחה.

למעלה: קיבלנו את המזרונים לאוהלים, אני לא מופיע בתמונה.

למעלה: הצוות שלי במסע של ה- 4 ק"מ, שהיה בו גם שדאות, אני לא מופיע בתמונה.

למעלה: אני הימיני, בדרך למטווח, "בטיולית" של הצבא.

למעלה: מחזירים את המדים והציוד.

 

למעלה: עוד תמונה של החזרת הציוד, המדים, בסיום הגדנ"ע.

 

למעלה: משמאל המפקדת שלנו- המפקדת אנה שולטת !!!!!!!!!

למעלה: קו היורים במטווח- מפה ירינו לעבר המטרות.

למעלה: המטווח אליו ירינו, כלומר השטח אליו ירינו עם הרובים, שם נמצאות גם המטרות.

 

למטה: תמונות שטח מהמקום, ותמונות נוף מדברי.

 

 

למטה: תמונות נוף ממצפה "קבר בן גוריון", בטקס סיום הגדנ"ע, היה נוף מדהים.

למעלה: סתם מפקדת כוסית.

 

<<< והנה לסיום בסוף הגדנ"ע, תמונה של כל הצוות שלנו, צוות 12, עם המפקדת אנה... נחשו איפה אני ;-). סורי על הגודל הקטן...

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 11/11/2006 15:52
386 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-24/11/2006 22:53

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

פוסט ה- 100 כן, סוף סוף הוא הגיע- ובגדול !

(ראוי לציין- זה לא אני בתמונה, זו סתם תמונה מ"גוגל").

אז כן..פוסט ה-100 הגיע.. כפי ששמתם לב בחודשים האחרונים אני לא מעדכן הרבה, אולי 4-5 פעמים בחודש.. לא יותר... אבל סוף סוף זה הגיע פוסט ה-100 הגדול והמיוחל.. אז קבעתי שלא לעשות שום דבר מיוחד.. רק כמה מילות סיכום, קודם כל אני באמת שמח לראות את כל התגובות שלכם והם באמת מחממות את הלב, את כל הכניסות שיש לבלוג.. בקרוב אנחנו עוברים 50,000 כניסות, שזה הישג דיי מרשים לבלוג, הבלוג קיים כבר כ-9 חודשים- שזה גם המון זמן.. ובכלל אני אישית חושב שהבלוג שלי הפך בזמן האחרון לבלוג קצת שונה, אני פחות מעדכן על החיים האישיים שלי.. נקווה שמעכשיו מפוסט ה-100 אני אעדכן יותר את הבלוג.. וכמובן.. בין היתר, אייחל להגיע לפוסט ה-200. אז עכשיו, אחרי שסיכמתי את פוסט ה-100 הייתי רוצה לעבור לכמה דברים מרכזיים עליהם אכתוב פה, בפוסט הזה. הראשון- הלימודים. השני- הגדנ"ע טיול לשבוע שקרב וכבר פה.. והשלישי- על היותי כתב נוער באתר האינטרנט "טיפו"... ונתחיל-

לימודים-

הלימודים ממשיכים, יותר נכון הם בשיאם, עברתי כבר דיי הרבה מבחנים, מי שרוצה לראות את כל המבחנים שעברתי מוזמן להסתכל ברשימות, בצד שמאל, ולראות בקטגוריה "מבחנים" את המבחנים שהיו, שיהיו, וכמובן גם את הציונים.. הציונים שמופיעים אלו הציונים שקיבלתי במבחן. אם יש מבחן שעבר ואין לידו ציון זה אומר שעדיין לא קיבלתי את המבחן חזרה.. שאני מקבל מבחן חזרה אני מעדכן ברשימות ישר את הציון... בכל מקרה, ביום שישי (3/11/06) היה לי בחינה בהיסטוריה, היה דיי קשה, ואני דיי מאוכזב.. נקווה לציון טוב.. בד בבד קיבלתי את המבחן בספרות מוגבר- קיבלת 86, גם אכזבה, זה המקצוע שהגברתי ללמוד 5 יחידות לימוד- ספרות, ולכן 86 בעיני לא מספק. וזהו בערך, הלימודים ממשיכים כרגיל... ואין הרבה מה לעדכן עליהם. חוץ מזה שאני שונא את המורה לאנגלית !

אני כתב נוער באתר האינטרנט "טיפו"-

מן הסתם יש לי בלוג, וזה אומר שאני מאוד אוהב לכתוב... ולכן התקבלתי להיות כתב בפורטל האינטרנט- "טיפו" פורטל הילדים והנוער.. פורטל שאמנם לא ממש מתאים לגילי (16) אבל אני אישית מכור אליו (: (TIPO) אז אני מפרסם שם כשתיים- שלוש פעמים בשבוע כתבות שאני כותב, פרי עטי, על נושאים שונים..  על דברים עדכניים.. כתבות, הערות, ביקורות וכל מיני דברים נחמדים.. אם אתם רוצים לראות את כל הכתבות שכתבתי לאתר האינטרנט "טיפו", הסתכלו בצד שמאל, ברשימות, בקטגוריה "לינקים" תראו את כל הכתבות שפרסמתי, ותוכלו אפילו להיכנס ולקרוא את הכתבות פרי עטי ! אז אשמח אם תיכנסו.. ותביעו את דעתכם.

והכי הכי חשוב- גדנ"ע 2006- מחנה צבאי-

בין הימים ראשון עד חמישי, בתאריכים 5-9/11/06 כל השכבה שלי (י"א) יוצאת לגדנ"ע, מחנה אימונים, של חמישה ימים ארוכים ומפרכים.. ונקווה שיהיה כייף.  אז כן, ביום ראשון (5/11/06) אני אצטרך להיות בשער בית הספר, עם כל השכבה השלמה, של 9 כיתות שלמות ! בשעה 09:30 בבוקר. מבעוד מועד קניתי חטיפים, ממתקים וסוכריות לגדנ"ע.. קניתי בערך ב-200 שקל- (למתעניינים קניתי המון דברים: אוראו, עוגיות, ופלים, שוקולדים, מסטיקים, סוכריות דבש, צי'טוס, ביסלי במלא טעמים, חבילה ענקית של 15 במבות קטנות, סוכריות "ריזן", טופי, בקיצור.. הרשימה עוד ארוכה, קניתי המון דברים שאני בטוח שיספיקו... כמובן שזה המון, וקצת בזבוז של כסף, אבל איך אומרים? פעם אחת חיים :) ) ארגנתי כבר את המזוודה, לקחתי מעין תיק גדול- ענק מאוד, של נסיעות לחו"ל, מזוודה ענקית, מה לא שמתי בפנים? בגדי קיץ, בגדי חורף, הרי לא ברור מה עכשיו.. יום חם.. יום למחרת גשם וסופות רעמים.. תקופה מעצבנת, לבנים להחלפה, שק שינה, מגבות.. את הממתקים.. מה לא? אה, וכמובן קניתי שישה מי "עין גדי" כל בקבוק 2 ליטר ושמתי גם בתיק הגדול.. בנושא הזה אני מאוד מפונק, ואני ממש לא הולך לשתות מי ברז בצבא.. כי זה דוחה, בבית יש לי מיני בר אבל בגלל שאת המיני בר אי אפשר לקחת איתי, פשוט שמתי קרטון מים שלם, אז כן.. התיק הגדול, של הציוד, כבד בצורה שלא תיאמן... אבל אין ברירה.. סובלים.. אבל בחזרה נהנים, מן הסתם בחזרה מהגדנ"ע, כלומר בסיום הגדנ"ע (יום חמישי) התיק יהיה יותר ריק, אולי יישאר בקבוק אחד של מים, במקרה הטוב.. מלא חטיפים ייעלמו (: ועוד.. החלטתי גם לקחת איתי -100- שקל לשם, יש שם שקמית (שקם) ככה שאם יהיה חסר לי משהו אני אוכל לקנות מהשקם שם.. למרות שלא נראה לי שיהיה חסר לי משהו, כי יש לי שקם משלי במזוודה עם כל מה שקניתי. בתיק הקטן, תיק הגב, שמתי בקבוק מים, חלק מהחטיפים, את הארנק והפלאפון.... נראה לי שזהו בערך, שבוע ארוך עומד בפניי. כמובן שאני לא הולך לעשות הכל בגדנ"ע, יש לי מדרסים ברגליים, וכאבים ברגליים, ולכן יש לי פטור מריצות ממושכות שם, ומהרמת דברים כבדים... כמובן דאגתי להביא אישורים לרופאת בית-הספר והיא סידרה לי את ההקלות בגדנ"ע. בדף שחילקו לנו לגבי הגדנ"ע כתוב בתכנית האימונים כי יהיה אימון גופני מפרך, תנועה בשדה, מסע אלונקות, אמוני נשק, M 16, שעורי הכנה לצה"ל, מורשת קרב, דיונים בדילמות מסוימות, מורשת בן גוריון, וחזיון אור קולי.. זה בערך התמצית ממה שנעבור שם.. מחנה האימונים הוא בשדה בוקר, בדרום, וישנים באוהלים, מקבצים את כל הבנים יחדיו והמדריכים בצה"ל יבחרו שם מי יהיה עם מי באוהל, כלומר אנחנו לא בוחרים עם מי להיות, ועם איזה חברים.. זה קצת הרבה מבאס. בנוסף יהיו תורנויות מטבח.. ושירותים מקלחות.. איכס.. ושמעתי שהמקלחות ציבורית.. שלא נדע.. ואם כל זה לא מספיק שמעתי שגם האוכל שם זוועתי, מזל שיש ממתקים (:  ואיך שכחתי ? אנחנו נקבל מדים מגעילים שחובה ללבוש, מדים שכל פעם לבשו והם מכבסים.. איכס.. ולמרות שכל מה שהזכרתי פה דיי שלילי, אני מקווה שיהיה בסדר. ביום חמישי (9/11/06) נחזור בערב כנראה, מהגדנ"ע- עייפים, ונקווה מרוצים... אעדכן פה בבלוג כמובן כל מה שהיה, אז צפו לסיכום ענק..

(שדה בוקר- אמנם מקום מדהים, אבל אנחנו לא הולכים להנות מהנוף...)

ועד אז.. שיהיה לכולם שבוע הכי שבעולם ! ! ! מתן.

תודה לנועה החמודה על התמונה:

 

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 3/11/2006 16:27
668 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-11/11/2006 16:02