הבלוג של גיל תמרי, וושינגטון

משרד החשב הכללי של הממשל האמריקאני פרסם דו"ח ובו נתון מדהים. לממשלת עיראק יש רק השנה עודף תקציבי של 79 מיליארד דולר כתוצאה ממחירי הנפט המרקיעים שחקים. מאז 2005 מגיע סכום העודף התקציבי של העיראקים כבר ליותר מ-156 מיליארד דולר.

הנתון הזה מקומם כל כך את האמריקנים מכיוון שבשעה שהעיראקים אוגרים מזומנים, הם, האמריקנים, נדרשים לממן את שיקום עיראק. משלם המיסים האמריקני כבר הוציא על שיקום עיראק כמעט 30 מיליארד דולר, כסף ששימש לשיקום תשתית תעשיית הנפט, תשתית החשמל והמים במדינה.

אזרחי ארה"ב נאנקים בימים אלה תחת המיתון הכבד השורר בכלכלה המקומית בארה"ב, הכלכלה האמריקאנית שוקעת בשל מחירי הנפט הגבוהים, מנגד העיראקים נהנים ממחירי הנפט האלה, אבל הם לא נוקפים אצבע לשיקום תשתית ארצם ומצפים מהאמריקנים לעשות עבורם את כל העבודה.

אפילו בלי לקחת בחשבון את העודף התקציבי האדיר, העיראקים לא מוציאים אפילו את הכסף שהם עצמם ייעדו לשיקום. ע"פ הדו"ח רק 28 אחוזים מתקציב הפיתוח העיראקי שעומד על שניים עשר מיליארד דולר הוצא בפועל.

ומה העיראקים עושים בכסף במקום לשקם? ובכן, הם מפקידים את המיליארדים העודפים בבנקים בניו יורק ונהנים שם מריבית על הפקדותיהם. כמה ריבית? רק השנה יותר מ-435 מיליון דולר. רוב הכסף אגב מופקד לא בבנקים מסחריים אלא בבנק המרכזי של מדינת ניו יורק שהוא חלק מהבנק המרכזי של ארה"ב.

הדו"ח הזה עורר מטבע הדברים סערה בקונגרס האמריקני. רפובליקנים ודמוקרטים התייצבו כאיש אחד כדי להצביע על העיוות החמור וברק אובמה מיהר לנצל את ההזדמנות כדי להכריז ש"על העיראקים לממן לבד את שיקום ארצם ולא להסתמך עלינו". ההכרזה הזו, פופוליסטית ככל שתשמע, באה כהמשך להצעתו של אובמה להעניק לכל משלם מסים אמריקני מענק של 1,000 דולר כדי לשלם עבור דלק וחשמל. הכסף למימון המענק החד פעמי, ע"פ אובמה, צריך לבוא מרווחי הענק של יצרניות הנפט האמריקניות. אובמה מציע מדיניות של רובין הוד, לקחת מ"העשירים" (מרווחי חברות הנפט) ולהעניק ל"עניים" – לציבור האמריקני הרחב שאין לו די כסף לתדלק את מכוניתו ולדאוג לחימום ביתו בחורף הקשה שצפוי כאן. גם הצעתו של אובמה בעניין עיראק מתבססת על אותו עקרון – לקחת מהעיראקים שהפכו בן לילה "עשירים" כביכול, ושוב לתת ל"עניים" – לאמריקנים המסכנים.

ועד כמה האמריקאנים "מסכנים" - הנה שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה:

הדוגמה הראשונה שייכת למקדונלדס. מקדונלדס החליטה כי בצ'יזבורגר הבסיסי שלה, שמחירו בארה"ב דולר אחד, תהיה מעתה פרוסה אחת ויחידה של גבינה במקום שתי פרוסות שהיו נהוגות עד כה. הסיבה להפחתת כמות הגבינה ב-50 אחוז לא נובעת מדאגה של מקדולדס לבריאותנו חלילה, אלא מהעלויות. חתיכת הגבינה הנוספת פירושה עלות של עוד 19 סנט לכל צ'יזבורגר. מקדונלדס חוששת שאם היא תעלה את מחיר הצ'יזבורגר ב-19 סנט יצביעו הלקוחות ברגליים ולא יקנו צ'יזבורגרים ולכן היא החליטה ללכת על פחות גבינה ולא לייקר את המוצר ביחס ישיר לייקור העלויות של מוצרי החלב המשמשים בהכנתו. מקדונלדס, בשל החתך הסוציו אקונומי הנמוך של לקוחותיה, רגישה מאוד לשינוי מחירים וכל סנט נוסף של עלייה במחיר עלול להשפיע על אובדן לקוחות והכנסות במיוחד בתקופה כזו של מיתון.

הדוגמה השנייה היא מתחום התעופה. חברות התעופה נמצאות גם הן במילכוד של מקדולדס - הן חוששות כי אם יעלו את מחיר כרטיסי הטיסה בהתאם לעליית מחירי הדלק הן יאבדו לקוחות (נוסעים) ולכן הן המציאו שורה של טריקים כדי למצוץ עוד מזומנים מהלקוח. כך למשל כמעט כל חברות התעופה האמריקניות גובות 25$ על המזוודה השנייה שמביא עמו הנוסע לצ'ק-אין בטיסות פנים ארציות. חברת דלתא, למשל, כבר גובה 50$ על המזוודה השנייה. עוד נדרש הנוסע לשלם על כל כוס של משקה-קל או חטיף שמוגש בטיסה. אבל השיא שייך לחברת התעופה ג'ט-בלו שהחליטה לגבות לא פחות מ-7$ עבור השמיכה והכרית בטיסותיה (הנוסע יכול לקחת את השמיכה והכרית שרכש איתו הביתה לאחר הטיסה). עד כדי כך הנושא מעורר כאן פולמוס ציבורי שלארי קינג הקדיש את כל השעה של תוכניתו ברשת CNN לשיחה עם מנכ"ל ג'ט-בלו שהסביר וענה לשאלות צופים על החיובים החדשים עבור הכרית, השמיכה, השתייה וכו. והאמריקנים המודאגים התקשרו, הציפו את הקווים ונשמעו חרדים מתמיד.

נדמה שהדבר היחיד שלא גובים עליו תשלום נוסף בטיסות הוא האוויר. חברת תעופה אחת מנצלת את המצב הזה דווקא להדגשת ייחודה – חברת סאות'ווסט. סאות'ווסט היא חברת התעופה היחידה בארה"ב שאינה גובה את התשלומים האלה עבור מזוודה נוספת, שתיה, כרית או שמיכה. משבר הדלק הנוכחי עדיין לא פוגע בה הודות להחלטה עסקית מוצלחת שקיבלו לפני כמעט שנתיים לרכוש את הדלק למטוסיהם בחוזים עתידיים לשנים הקרובות. וכך, בעוד שחברות התעופה משלמות כארבעה דולרים לגלון, סאות'ווסט מתדלקת את מטוסיה במחיר של לפני שנתיים שהוא כשני דולרים בלבד לגלון ומלגלגת בפרסומותיה על המתחרות ה"חמדניות".

הנה אחת הפרסומות - בסאות'ווסט מלגלגים ואומרים שעוד מעט יצטרכו הנוסעים לשלם אצל המתחרים דולר גם עבור השימוש בשירותים ודולר עבור הלחיצה על לחצן הקריאה לדיילת.