כשאתה בן ארבע עשרה אתה מזדהה באורח פלא עם הטקסטים של ABC ושל מרטין פריי, שמתחבט לאורך כל התקליט וכואב את כאבי האהבות הלא ממומשות שלו. ב'דמעות אינן מספיקות', ב'תמיד לנצח' ובעיקר ב'בכל ליבי' המרגש. והכל עטוף בהפקה הנוצצת עד בומבסטית של טרבור הורן ומלווה בקליפים דרמטיים של גברים ובטוקסידו ובנשים יפות בשמלות קוקטיל. ואולי זה כל מה שצריך כדי לרפד את ימי התום של אהבת הבוסר הראשונה שלך בנאיביות המתבקשת, זו שלפחות בתאוריה אמורה להגן עליך כשהאהבה הראשונה תהפוך לאהבה נכזבת. אבל לא על זה חשבת כשבאחד מהימים חזרת הביתה מבית הספר כשאתה מרחף על ענן, כי היה נדמה לך שהילדה בה היית מאוהב הגניבה אליך חיוך רב משמעות בתחילת אחד השיעורים. 'אולי זה היה מבט האהבה', חשבת לעצמך והתחלת לבנות את המגדלים - עד שלא הרבה זמן אחר כך הם קרסו כשגילית שיש לה חבר חדש.
כשאתה בן ארבעים יוצא לך להיתקל מדי פעם ביו-טיוב בקליפ של ABC מתוך 'לקסיקון האהבה' ואתה לפעמים נזכר בה ובתקופה ההיא בחיוך. אתה נכנס לפייסבוק ואחרי כמה חיפושים קצרים אתה מוצא אותה, לא דומה בכלום לילדה היפה שהיא היתה פעם. ואתה מנסה לברוח משם ובסיור הבא שלך בטיוב אתה נתקל בביצוע מלפני חודשיים וחצי של מרטין פריי המזדקן ל'דה לוק אוף לאב' עם קול כבוי שלא דומה בכלום לקול היפה שהיה לו פעם. ואתה תוהה בשביל מה לעזאזל אתה צריך את כל האינטר-דנט הזה, אם הוא יכול כמעט למחוק בקלות כזאת את מה שנשאר בך מהנאיביות ההיא, שבעזרתה האמנת פעם שהעולם מורכב מזמרים נוצצים, ילדות יפות ומבט אחד של אהבה.
When your world is full of strange arrangements And gravity won't pull you through You know you're missing out on something Well that something depends on you
All I'm saying, it takes a lot to love you All I'm doing, you know it's true All I mean now, there's one thing Yes one thing that turns this grey sky to blue
That's the look, that's the look The look of love
When your girl has left you out on the pavement (Goodbye) Then your dreams fall apart at the seams Your reason for living's your reason for leaving Don't ask me what it means
Who's got the look? I don't know the answer to that question Where's the look? If I knew I would tell you What's the look? Look for your information Yes there's one thing, the one thing that still holds true (What's that?)
That's the look, that's the look The look of love
If you judge a book by the cover Then you'd judge the look by the lover I hope you'll soon recover Me I go from one extreme to another
And though my friends just might ask me They say "Martin maybe one day you'll find true love" I say "Maybe, there must be a solution To the one thing, the one thing, we can't find"
That's the look, that's the look The look of love That's the look, that's the look The look of love That's the look, that's the look The Look of love
את זמן האיכות הנוסף שלי אני אעביר מול "בועות" או "קוג'אק" בטלוויזיה, אלך למשחקים של הניקס ב'גארדן' ואראה את דוקטור ג'יי קורע רשתות. ולא יהיה לי שום אינטרנט, עד כמה שזה נשמע מוזר, ולא אתחזק שום בלוג. והתגובות היחידות שאני אקבל יהיו מחיאות הכפיים בסיום כל שיר, והטראקבקים הכי טובים יהיו הביקורות בעיתון של מחר על ההופעה, המקומות הראשונים במצעד האלבומים של הבילבורד או פרס הגראמי לאלבום הטוב של השנה. ורבע מאה אחרי יציאת האלבום - מספיק שנים כדי לקבל פרספקטיבה של זמן - יקבע מגזין נחשב שהוא מספר 352 ברשימת 500 האלבומים הטובים של כל הזמנים. כן, זה יהיה הטראקבק הכי טוב.
במקום לכתוב שירים כמו פעם, בעולם האינטרנט והסיפוקים המיידים של היום אנשים כותבים את סיפור חייהם בשש מילים. בעולם המציצנות החודרנית של היום אנשים אוהבים לקרוא בלוגים בזכות חור ההצצה שהם מקבלים לחיים של אחרים. אתה חייב להתפשט כמו כולם בביצה הזאת, אתה חייב לכתוב כמה שיותר אישי וחושפני כדי לקבל את כמויות חיבוקי המגיבים הדביקים. אנשים לא רוצים שתבלבל להם את המוח עם סיפורי קליפים, אגדות מוסיקה, עלילות של שירים שליחם כבר נס, תן להם את ליטרת החיים הפרטיים שלך מתומללת על מגש. אבל אני כבר סיימתי להתפשט פה, אני לא רוצה לשחק את המשחק. ואם הייתי צריך לחשוב, בתור אחד שחי את החיים של בילי ג'ואל ב-1978 ליד רחוב 52 במנהטן, איך לנסח את שש המילים שלי, לא הייתי עושה את זה יותר טוב מאיך שניסח את זה בילי ג'ואל ב-'my life' לפני שלושים שנה: "אלה החיים שלי, תעזבו אותי בשקט".
Got a call from an old friend We used to be real close Said he couldn't go on the American way Closed the shop, sold the house Bought a ticket to the West Coast Now he gives them a stand-up routine in L.A. I don't need you to worry for me cause I'm alright I don't want you to tell me it's time to come home I don't care what you say anymore, this is my life Go ahead with your own life, and leave me alone I never said you had to offer me a second chance (I never said you had to) I never said I was a victim of circumstance (I never said) I still belong, don't get me wrong And you can speak your mind But not on my time They will tell you, you can't sleep alone in a strange place Then they'll tell you, you can't sleep with somebody else Ah, but sooner or later you sleep in your own space Either way it's okay, you wake up with yourself I don't need you to worry for me cause I'm alright I don't want you to tell me it's time to come home I don't care what you say anymore, this is my life Go ahead with your own life, and leave me alone I never said you had to offer me a second chance (I never said you had to) I never said I was a victim of circumstance (Of cirumstance) I still belong, don't get me wrong And you can speak your mind But not on my time I don't care what you say anymore, this is my life Go ahead with your own life, and leave me alone