מספר המתלוננות נגד קצב עלה ל-8: זה רק אני, או שלעוד מישהו הטרמינולוגיה כאן מזכירה את זו שהיתה מאוד שימושית, נגיד, בחודש יולי השנה? משהו עם לבנון, נדמה לי, קרבות, מסוקים מתרסקים ומספרי הרוגים ופצועים שמתעדכנים. אונס, אה, סליחה, "מעשים מגונים והטרדה מינית" (סעיף האישום שכנראה יואשם בו החרמן הנאלח הזה שמצא את עצמו בבית הנשיא ושכח בדרך לשדרג את נימוסי השולחן שלו מאלה שמשמשים עסקן סוג ז' מביתן 29) - אז מעשים מגונים וכו' זה באמת אישום חמור. אבל מה דעתכם על "אישה שמינית התלוננה נגד קצב" בתור ניסוח חלופי? אז די, מספיק היה לנו חודש שלם של ספירות מדכאות כאלה. ולך, מר קצב, נאחל שמי יתן ובשנה הבאה תוטרד מינית ע"י חיים "מעצב הישבנים" בכלא איילון.

חלוץ: עברה בראשי מחשבה להתפטר: קורא יקר, אנא השלם את המשפט הנ"ל כראות עיניך: א. אבל אז חשתי שראשי היה יותר מדי זמן מחוץ לתחת שלי ולכן מיהרתי לשוב ולהכניסו פנימה; ב. אבל אז צילצל הטלפון. זה היה הבנק, משהו עם מניות חדשות שכדאי לקנות. שכחתי למה רציתי להתפטר; ג. אבל אז הבחנתי שיש כתם מטריד על הפלאפל השני בכתף שמאל שלי ונזכרתי שלא מרקתי את הדרגות הבוקר; ד. אבל אז קיבלתי מייל מאודי שרצה שאני אתן לו המלצות לשוק העבודה והבנתי שהמצב בחוץ לא משהו. אז שנה טובה גם לך, חלוץ, מקווה שבראש השנה הבא כבר לא תשרת אותנו אלא, נגיד, איזו חברה מערב אפריקאית מרתקת לייצור קיסמי שיניים מבמבוק, שעיקר פעילותה מתקיים איפשהו באיזור אקלימטי בעייתי משהו כמו ,נניח, איי כף ורדה.

ג'קו מתנצל ופורש: כל מי שהתבטא בפרשה האומללה הזאת, כולל בן כספית שקצת נסחף בכך שחשב שג'קו אמור להיות אב טיפוס לילדי ישראל הזכים - פיספס את הנקודה: לי אין בעיה עם זה שג'קו הוא סוג של גיבור תרבות שאמור להיות עלק נקי מכל רבב ובמקביל להראות גיליון שירות צבאי הירואי רק בגלל שהוא זכה בתחרות מטופשת כמו 'כוכב נולד'. ג'קו לגמרי ייצג רק את עצמו בסיפור הזה, סיפור הגבורה על איך הוא התייצב בבקו"ם והצהיר שהוא "לא מסוגל להחזיק רובה ביד" כאמתלה להשתמטות - וזאת בדיוק הבעיה. הוא הוציא את עצמו, ורק את עצמו, טיפש ואדיוט, פחדן ועלוב נפש ואחד כזה שחיפש תירוצים עלובים שפוגעים באינטלגנציה כדי להשתמט - ועוד החמיר את המצב בתואנה מטומטמת ש"מישהו צריך לשיר שירים ביום הזיכרון", כשאם באמת היו לך סיבות אובייקטיביות לא לשרת - כמו שצביקה הדר סיפר בנאום ההגנה הכה מרגש עליך - אז למה לא השתמשת בהן. אבל כנראה ככה נהוג במקומות שמהם באת, להתפאר ב"איך דפקתי את המערכת עם איזה שיחוק של אהבל". הבעיה היא שכשאתה מתאר את זה בשיא הרצינות בראיון בעיתון ולא בתור איזה סיפור-דאחקה מאגניבה שאתה מספר לחבר'ה שלך על הברזלים או, נניח, במאורת הסמים החביבה עליכם - אתה מוציא את עצמך ,ובכן, אהבל על אמת, כזה בלי יותר מדי מוח. אז שנה טובה, ג'קו, אני מאחל לך לקיים את ההבטחה שלך לפרוש עד תומה, ואני בטוח שאין מה לדאוג: אם תחזור, האינטלגנציה המינימלית שלך בוודאי תמשיך לדפוק לך את הקריירה גם בשנה הבאה.

ואי אפשר לסיים בלי ההברקה השיווקית של וואלה - walla wall, או בתרגום חופשי "כותל וואלה". לוקחים שקל מכל אחד שרוצה לשלוח בקשה לאלוהים לשנה החדשה בפורמט של סמס במקום על נייר, מקרינים את ה"פתקים" הסו קולד אישיים האלה על קיר הבניין מ-20:00 עד 5:00 בבוקר וגם מעבירים את זה בלייב באינטרנט - ויש מאיפה לממן את השי לחג לעובדים (מה שמזכיר לי שטרם קיבלתי את מתנת ראש השנה הקבועה שלכם, מר דילמאני). במילים אחרות - מישהו פה עלה על השילוב המנצח בין כמה אהבות ישראליות גדולות: מסירת ד"שים כפייתית (רויטל עמית מתהפכת בקברה הלא כרוי), תאוות הפרסום החינמי ("אחי, ראו את הסמס שלי על הבניין!"), חיסכון בהוצאות (נסיעה עד ירושלים זה באמת ים דלק) - וקצת אמונה, אבל ממש טיפה, שאולי באמת יש אלוהים שקורא את כל השטויות האלה. איך לא חשבו על זה קודם, וואלה.