מתישהו באמצע הסרט, נדמה לי, שמעתי ליחשושים מאחור. מישהו, אחד מחובבי הגאדג'טים האלה שהחזיקו כבר אז במכשיר סלולרי מהדור הראשון דגם לבנה 1.0, קם ויצא במהירות החוצה. דלת הקולנוע נפתחה ונסגרה כמה פעמים אבל הסרט "הרשת" לא נפסק, סנדרה בולוק המשיכה להילחם באנשים רעים שזממו להרוס את העולם בעזרת איזה וירוס מסוכן אור סמת'ינג. נדמה לי שלא היתה בו הפסקה, כך שכשיצאנו ממנו בסביבות 23:30, לא היה אף אחד שהכין אותנו לאישה הבוכה ברחבת הפאסט פוד של הקניון הכמעט שומם, לקבוצת האנשים שחלקם אוחזים בראשם וחלקם מכסים את פיהם בידם ושהתגודדו מסביב למכשיר הטלוויזיה מעל 'סברו' - ולחיים יבין ההמום שהביט חסר אונים בניירות שלו ואמר משהו שנשמע דמיוני והזוי לגמרי. משהו כמו 'בואו נחזור שעתיים אחורה, לתשע ארבעים וחמש לערך, כשנשמעו היריות בכיכר'.
שלושה חודשים אח"כ התחברתי לראשונה ל"רשת", נותן לוירוס שבה להדביק אותי באטרף הזה ממנו אני סובל עד היום. אבל הוירוס האמיתי הראשון שנדבקתי בו בגלל הרשת היה אמיתי לגמרי, הוא זה שגרם לי לראות את ארועי יום השנה הראשון לרצח בטלוויזיה של בית החולים. הרופאים טענו שעבדתי קשה מדי בחברת האינטרנט ההיא, שכמעט ולא ישנתי, מה שהחליש את הגוף ואיפשר לי להידבק בדלקת ריאות נדירה שמקורה כנראה באחד מאלפי האנשים בתערוכת עולם האינטרנט 96' או איך שלא קראו לה. שם ביליתי יום שלם ומתיש במיוחד כחלק ממה שלא היו הגדרות התפקיד המקוריות שלי, כמציג הרעיון החדשני אותו הביאה אז אותה חברת-טרום-בועה. כשחזרתי הביתה מאוחר בלילה התמוטטתי, בדומה לחברה עצמה שבדיוק שנה מאוחר יותר החזירה את נשמתה לרשם החברות, חודש לפני יום השנה השני לרצח.
שלוש שנים ועוד כמה ניסיונות להתפרנס מה"רשת" מאוחר יותר, המשיך וירוס האינטרנט להביא אותי למקומות חדשים, להכיר אנשים שלא הייתי מכיר בלעדיו. כמו למשל את נכדו של ראש הממשלה המת, קצת לפני יום השנה הרביעי לרצח, ביום הוא קיבל אותי לעבודה בחברת האינטרנט ההיא שלבעלי המניות בה היתה חשובה יותר הפוזה מאשר התוכן, סלביות המנכ"ל יותר מאשר הכישורים שלו. קצת יותר מחצי שנה אחר כך פיטר אותי הוד נכדותו בגל הראשון של מה שלימים כונה 'התפוצצות הבועה' והביא לקריסתה הרשמית של אותה חברת-רשת, מתישהו באיזור יום השנה החמישי לרצח.
שנתיים אחר כך נמאס לי ממנכ"לים פוזאיסטים, מבוסים צרי אופקים ובגלובלי מעבודה עבור מישהו אחר. זיהיתי הזדמנות, שמנו כסף, לקחנו הימור והקמנו אתר וחברה משלנו. הייתי שמח לספר שההתחלה היתה קשה ושרעבנו ללחם, אבל הרעיון הוכיח את עצמו די מהר והפופולריות נסקה. למרות שלאורך הדרך ובמיוחד בשנה האחרונה ניסו גורמים שונים לשים לנו רגל, להעתיק את ההצלחה שלנו ולהחדיר לנו וירוסים שונים שקשורים ל"רשת" אבל לא רק לה - האתר נכנס לפני פחות מחודש לרשימת 100 האתרים הפופולרים ביותר בישראל לפי 'אלקסה' ול-8,000 האתרים הפופולרים ביותר בעולם. זה קרה ארבע שנים מאז הוא עלה לאוויר, כשבועיים לפני יום השנה השביעי לרצח.
ישבנו ליד הים, שתינו בירה, סיפרתי לה את קיצור תולדותיי, היא סיפרה לי את קיצור תולדותיה. כשהתנשקנו ליד האוטו שלה, מעבירים רוק ולשון מאחד לשני פחות מ-24 שעות אחרי שנפגשנו לראשונה דרך ה"רשת", תהיתי באיזה וירוס בדיוק היא הדביקה אותי, ביום השנה ה-11 לרצח.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
