כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
3/2007

Mandy

"גם אני נולדתי במרץ!", היא אמרה לי בדייט הראשון שלנו. "אני ב-16, מתי אתה?" הסתכלתי עליה כלא מאמין. "אני ב-15, איזה קטע", אני עונה לה והיא פורצת בצחוק. "הי, תקשיב, זה יכול להיות מאוד חסכוני. נוכל לנסוע לסופי-שבוע, למשל, ולחגוג את שני הימי הולדת ביחד, במקום לנסוע שוב לכבוד עוד אחד". "הלו", אני מחזיר אותה למציאות, "זה דייט ראשון פה, כן? תרגיעי. מאיפה הגעת לזה. וחוצמזה, יש עוד ארבעה ומשהו חודשים עד אז, נראה אם בכלל נהיה ביחד. הכל תלוי באיך תתנהגי".

"זה לא בסדר, מישהו מאיתנו צריך לוותר" היא אומרת לי אתמול בהפסקה של ההצגה. "אי אפשר שימי ההולדת שלנו יהיו יום אחרי יום". "ספרי לי על זה", אני עונה לה, "עוד שעה וחצי אני צריך לעבור פאזה מהסטטוס של המטופל הזה, שחוגג את היומולדת עם כל הפינוקים - לזה שמטפל, שצריך להשקיע פתאום ולחגוג לחברה שלו את היומולדת. זה לקפוץ מקיצוניות אחת לשנייה, פאקינג 180 מעלות". "מה אכפת לי", היא צוחקת. "זאת בעיה שלך. אני כבר אחרי זה".

קטע מוזר, לחגוג יום אחד את היומולדת שלך ומיד אחריו את זה של חברה שלך. מילא, אם היו באמצע יום-יומיים של הכנות, התארגנויות לקניית מתנות והכל. אבל אין. אתה צריך או להכין את הארועים לקראת החגיגות שלה במהלך היומולדת שלך, או להתכונן אליהן כמה ימים לפני. אבל אז אתה מאבד את התרגושת של חגיגות יום ההולדת שלך, שזו לכשעצמה הקרבה מאוד גדולה. אבל הי, אם זוגיות זה לא לוותר על חלק מעצמך בשביל הצד השני - אז אין כמו ימי הולדת בק טו בק כדי לסמל את הויתור המקסים הזה. אז איזה מזל שזה ככה, פשוט אושר גדול!

"אז אולי תכתוב עלי פוסט? לא כתבת לי פוסט עדיין. תעשה לי מתנה כזאת", היא פוקדת עלי בדרך הביתה, כשהשעון מורה שעה ומשהו לפני הסיום הרשמי של חגיגות ה-39 להיווסדי ואותה שעה ומשהו לקראת פתיחת החגיגות להיווסדה. "וואלה? ואיזה שיר אני אשים שם?", אני שואל אותה. "את השיר שלנו, נו, מנדי, אתה לא זוכר אותו?" "בטח שאני זוכר", אני מתגונן, "אבל זה שיר עצוב של פרידה, געגועים וכל החארטה הזה". "אז מה", היא אומרת, "זה שיר אהבה מקסים. לקוראים שלך בטח לא יהיה אכפת לקבל שיר כזה". "הממ, טוב, נראה, יכול להיות, אולי", אני עונה לה. "אולי נעשה לך באמת מתנה כזאת".

I remember all my life
raining down as cold as ice.
Shadows of a man,
a face through a window cryin' in the night,
the night goes into

Morning just another day;
happy people pass my way.
Looking in their eyes,
I see a memory I never realized
how happy you made me.

Oh Mandy well,
you came and you gave without taking,
but I sent you away.
Oh, Mandy well,
you kissed me and stopped me from shaking,
and I need you today. Oh, Mandy!

I'm standing on the edge of time;
I walked away when love was mine.
Caught up in a world of uphill climbing,
the tears are in my mind
and nothin' is rhyming.

Oh Mandy well,
you came and you gave without taking,
but I sent you away.
Oh, Mandy well,
you kissed me and stopped me from shaking,
and I need you today. Oh, Mandy!

Yesterday's a dream, I face the morning
cryin' on a breeze, the pain is callin'

Oh Mandy well,
you came and you gave without taking,
but I sent you away.
Oh, Mandy well,
you kissed me and stopped me from shaking,
and I need you today

Oh Mandy,
you came and you gave without taking,
but I sent you away.
Oh, Mandy,well
you kissed me and stopped me from shaking,
and I need you

מזל טוב מתוקה שלי, שיהיה לך כל מה שתרצי, שיתגשמו לך כל החלומות. ואם יורד לי מנוי אחד בגלל הפוסט הזה - לא יודע מה אני עושה לך.

שמור   בטל

Emale
16/3/2007 19:13, בקטגוריות
60 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: jgjgiy, jgjgiy ב-29/6/2007 09:43

להשתנות תמיד

אני מצליח לזכור כמה ימי הולדת בולטים, ככה שהיום אני יודע מה קרה בדיוק היום לפי כמה איקסים של שנים. מהעשור האחרון אני די בוודאות זוכר מה עשיתי ואיפה הייתי ביומולדת 33 וב-36, בעשור שלפניו את 23, 25, 27, 29 ובזה שלפניו את 15, את 16 ואת 19. מהעשור הראשון אני חושב שאני לא זוכר אף יומולדת, חוץ מתמונת שחור-לבן אחת שלי מורם בגיל 6 על כיסא במסיבה שעשו לו ולעוד שני ילדים ביחד בגן חובה, כשאני לבוש באיזו חליפה שאלוהים יודע מה חשבו הורי כשחנטו אותי בה - ואת סבא שלי ז"ל עומד מימין, זורח כולו כשהוא עוזר להרים אותי למרות 74 שנותיו אז. אני מניח שיש כמה אלבומי תמונות אצל ההורים שלי משנות הילדות, אבל אתה כמעט אף פעם לא זוכר להביט בהם, וכשאתה זוכר אתה קצת מובך מהרעיון להתרפק בגילך המופלג על דפי דבק מצהיבים שעל הדבק שלהם כבר אבד מזמן הכלח.

אבל אז אתה נתקל בקליפ העתיק הזה, עתיק כמעט כמוך, שנראה בדיוק כמו קליפ ילדות שלך ושנוגע בדיוק בנקודות האלה של זכרונות שממרומי גילך המתקדם צפים אצלך לפעמים בימי הולדת, כי ילדי השחור-לבן האלה הם בדיוק בני המחזור שלך. ואתה בוהה בו קשות ואתה מבין את זה לפי בגדי ראשית הסבנטיז שלהם שאתה גם לבשת ולפי התסרוקת של האישה שמסובבת אותם בקרוסלה הזאת שעל גדות הירקון, שמאוד מזכירה לך פתאום איזו שבת שגם אתה בתור ילד נסעת לשחק שם עם אבא ואמא שלך - שכמובן נראתה מאוד דומה לאישה הזאת - באותו מגרש משחקים. מגרש משחקים מיושן צבוע בשחור-לבן, מיגלשות שהיום נראות פרימיטיביות, סוסיתות כרמל-דוכס שחונות לצד המדרכה ושהיית בטוח שהסתובבו בכבישים רק בסרטים משנות החמישים. אבל אתה קולט לפתע שהן היו שם גם כשהיית ילד ומה זה אומר לכל הרוחות על הגיל שלך.

שלושים ומשהו שנה מאוחר יותר, צחקתי היום בבוקר כשאמרתי לה שאני חושב שמשבר גיל הארבעים הגיע שנה אחת מוקדם מדי, אחרי שהיא אולי זיהתה מצב רוח מהורהר משהו שמציץ אליה מתחת לשמיכה. אבל לך תסביר לה שכשטיפוס נוסטלגי כמוך, שזוכר כמו אדיוט מספר ימי הולדת שונים במהלך הקריירה שלו, מתעורר לבוקר יום הולדת חדש - אין מנוס מהצפה קלה עד בינונית של פלאשבקים לא רצוניים, בעיקר מתוך זה שאתה יודע שטוב לך להתעורר איתה ולראות אותה דבר ראשון על הבוקר. בטח כשהיא מתלבשת. ואחרי שהיא הולכת לעבודה אתה עושה חשבון קצר ונזכר שבעשור האחרון התעוררת בבקרי-יומולדת לתוך שלוש או ארבע מערכות יחסים שונות, ואולי אז אתה מבין שאחרי שכבר חשבת שבסיומן של ל"ט שנים בעולם הזה כבר יהיה קשה לשנות אותך וכבר יהיה לך קשה להשתנות - אולי אז אתה מבין שלפעמים אתה צריך יותר להיפתח כדי לשרוד, כדי להיות. לוותר בגבול האפשר על אגו, כי הנסיון שלך לימד אותך שצריך לעשות התאמות, שאין קיצורי דרך. אבל באותה מידה, שגם צריך לבקש את ההתאמות, ההתגמשויות וההשתנויות-לייט הזו גם מהצד השני.

ובכל מקרה, יש עוד הרבה ללמוד. כי זה כנראה נכון: כדי להיות, יש ללמוד איך להשתנות תמיד.

גשם יורד עכשיו
גשם יורד עכשיו
הכלב שלי לא מבין מה קורה
כי הוא סך הכל שנה שלישית
בפקולטה למדעי הסביבה
בפקולטה למדעי הסביבה
מים רבים וכל העולם רועד
גשם יורד מאוד
יש עוד הרבה ללמוד
איך הצבעים
איך הצבעים משתנים כש
גשם מתחיל
לרקוד.

לילה יורד עכשיו
לילה יורד עכשיו
ראשי וליבי מסרבים עוד לישון
כי הם סך הכל כ"ה שנים
בפקולטה למדעי החיים
בפקולטה למדעי החיים
לילה אפל וכל העולם חרד
לילה יורד מאוד
יש עוד הרבה ללמוד
איך הצללים
איך הצללים משתנים כש
לילה מתחיל
לנדוד.

בוקר עולה עכשיו
בוקר עולה עכשיו
החדר שלי לא מבין מה קורה
כי הוא סך הכל שלושים שנה
בפקולטה למדעי המחר
בפקולטה למדעי המחר
שמש גדולה וכל העולם מלא
בוקר מצא ידיד
בוקר מצא תלמיד
כדי להיות
כדי להיות יש ללמוד איך
להשתנות תמיד.

שמור   בטל

Emale
15/3/2007 09:46, בקטגוריות
17 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: האחת, רק האחת ב-16/3/2007 21:19


הדף הבא
דפים: 1  2  

החודש הקודם (2/2007)  החודש הבא (4/2007)  
139,218 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << מרץ 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze