"השבוע בשלולית" מס' 3 (או: בלוג? הו גיבס א פאק)
גיליון מספר 3
הפתעה: פינת "New bloggers on the block" כבר על ההתחלה, ועוד בהרחבה!
שני בלוגים חדשים שראו השבוע אור בשכונת "ישרא" עשו גלים גבוהים בשלולית ויותר מכך - מתחו והגדירו מחדש את הגבולות של מה שאנחנו קוראים "בלוג". הבלוג הראשון הוא "הבלוג שלנו", שאם נצא מנקודת הנחה שלא מדובר כאן בכותב אחד מוכשר שפצח בתרגיל בכתיבה סכזופרנית - הרי שמדובר פה ברעיון מבריק: מ' (היא) ו-ע' (הוא), שני אנשים נשואים (לא זה לזו למי שעוד לא הבין) החליטו לשתף את כל העולם ברומן שהם מנהלים מאחורי הגב של בני זוגם. שניהם חולקים את אותו יוזר ניים ואת אותה סיסמה, ככה שכל אחד מהם יכול להתחבר בנפרד מכל מחשב שהוא ולכתוב פוסטים כאוות נפשו, מה שמכפיל את קצב פרסום הפוסטים בבלוג, לפחות בשלב התחלתי זה.
אך אי אפשר בלי הסתייגות קטנה: מה שהתחיל כסיפור מסקרן שיכול לספק את תאוות המציצנות של כולנו ובדרך גם לשבור את שיאי הרייטינג - מתפתח בימים האחרונים למשהו שמזכיר רשימת מסרים אישיים, סטייל "הלוואי שהיית כאן" או "מחכה כבר ליום ראשון". הלו, חבר'ה - אנחנו רוצים עלילה, אם זה יימשך ככה אז מתישהו קריאת הפוסטים תיהפך למשהו שדומה לקריאת היסטוריה סודית של מישהו באודיגו או באייסי. יכול מאוד להיות שזה יספיק לחלק מהאנשים (כי הרי קצה גבול תאוות ההצצה של רובנו עדיין רחוק) - אבל אם לא נקבל כמה טוויסטים בעלילה חוששני שנשתעמם, אוקי? (ואף מילה על הבעיות המוסריות שבניהול רומן מחוץ לנישואין, עליה יש לי הרבה מה להגיד. אבל הי, אנחנו מבקרי בלוגים פה, לא משמרת הצניעות. וחוצמזה, אם נותנים לנו ככה לראות טלנובלה בחינם, למה שנתלונן)
הבלוג השני הוא של "אופק עקרב", מישהי עלומה אך בעלת כישרון כתיבה מרשים, שב-30 השעות שחלפו בין 11:30 בבוקר של ה-18 לחודש לבין 17:30 של ה-19 - ריתקה את אוכלוסיית השלולית עם חמישה פוסטים שכולם היו פרקים בסיפור מתח קצר, שמתחיל כמו וידוי של מישהי שעברה אונס אך מתברר בסוף כמשהו אחר לגמרי (ובמקביל מתברר כסיפור דמיוני, מה שלא פוגם בהנאה מהקריאה). מי שעוד לא קרא - שירוץ.
ההסתייגות הקבועה היא כדלהלן: מה לזה ולבלוג? מה שבתחילה נראה היה כמו סיפור אישי הסתבר בסופו של דבר כסיפור קצר (וטוב) - אך משהו שאין לו ולשלוליתנו דבר וחצי דבר. מצד שני - הו גיבס א פאק. תני לנו עוד מהחומר הזה, לא משנה באיזו תבנית. ו-לא, לא צריך לארוז. אנחנו נאכל את זה כאן.
ואם כבר סיפור בהמשכים - בלוג נוסף שנראה ששייך לאותו ז'אנר הוא "בלוג משותף": הרעיון הוא שהכותב הראשי מפרסם פרק מסיפור, הקוראים שולחים לו את ההמשך פרי עטם - והוא מחליט איזה המשך ייבחר לשמש כפרק הבא. רעיון נחמד, רק שדורש הענות גדולה מצד הקוראים. אם היא תגיע - יש פוטנציאל לא רע (ולא נלאה אתכם עם ההסתייגות הקבועה של "מה לזה ולבלוג בלה בלה בלה ואף ידה ידה ידה")
בלוג נוסף שעלה כבר לפני זמן רב יחסית אך משום מה נשכח בערימת הניירת על שולחן המערכת (לודמילה המנקה שוב עשתה לי בלגאן בדסק) - הוא "יומן המורה". בחסות הניק הפשוט "המורה", מספר הכותב בשנינות ובציניות על איך חיי ביה"ס נראים מנקודת המבט של אלה שעומדים ליד הלוח ואמורים להכניס קצת דעת בקודקודיהם של "פרחות, סטייליסטים, פריקים, ערסים, לפלפים" (סוף ציטוט). למי שחשב שרק התלמידים יכולים להסתלבט על המורים. תענוג.
ההסתייגות לה כבר ציפו קוראי הקבועים: המורה, אתה יכול בבקשה לשנות את צבעי הבלוג ככה שהוא יהיה קריא יותר? טקסט שחור על רקע כחול? המורה, כמה קיבלת בעיצוב?
ובינתיים, בפורום בלוגים בתפוז...
שבוע יגע עבר על החביירים בפורום, עד שהגיעה הודעה מוזרה למדי: מבקר בשם "בננה2" ביקש את עזרת הבלוגרים באיתורה של מישהי, שאת יומנה (האמיתי, כזה עם כריכה ודפים) הוא מצא איפשהו. למרבה ההפתעה, חוץ מאור שהעמיד את בננה2 על טעותה בבחירת המקום לשאול את השאלה (כי הרי בלוגרים לא יכולים לעזור לאתר מישהי יותר מאשר חברי כל פורום אחר, רק בגלל שגם הם כותבים מה שמכונה "יומנים") ואף הפנה אותה לפורום הנכון - זכתה בננה2 לעזרה נלהבת מכמה חברי הפורום. אור עצמו ננזף ע"י המנהלת בחוסר נכונותו לעזור למצוא את האובדת. אז מצד אחד באמת נחמד לעזור לזולת. מצד שני - מה הקשר בדיוק לפורום? הקשר הקלוש בין כתיבת יומנים אמיתיים לכאלה מקוונים (שעליהם בדיוק נסב רעיון הפורום)? מחר הרי יפנה מישהו בבקשה לעזור לאתר את כלבו, אותו הזכיר איפשהו ביומן שכתב בשנת תרל"ח. אה, גם הוא סוג של בלוגר, הבה נתגייסה כולם ובדרך נטשטש את מהות הפורום. מצד שלישי - בימים בהם העסקים בפורום חלשים, למה למחוק הודעות לא רלוונטיות, חבל.
ובינתיים, במגרש הספורט של השלולית...
הרבה בלוגרים התייחסו השבוע למשחק ההיסטורי של מכבי חיפה בליגת האלופות, מול מנצ'סטר יונייטד ב'אולד טראפורד'. למרבה ההפתעה, דווקא הפוסט של שארקי, שהולכת ומתגלה כפרשנית הספורט המובילה של השלולית, הפתיע אותי ברמת הניסוח הציני והנימוקים שבאו בהפוך על הפוך (ו-לא, זה לא רק בגלל שהם הגיעו מצידה של בחורה). כל מי שמנסה להפגין ידע בכדורגל ("הניצחון של מנצ'סטר על הונגריה", אוהדוס? זאת לא היתה נבחרת הונגריה, אלא אלופת הונגריה שחטפה 5:0. אולי תיקח את שארקי כפרשנית?) - צריך לקרוא את הפרשנות הצינית של שארקי על הופעתה העלובה של חיפה במנצ'סטר, שרק בנס לא חזרה הביתה עם עשירייה. שארקי, שגיא כהן צריך לדעתי להתחיל לחשוש למקום עבודתו.
הוכחה שגם ב"העיר" קוראים את "השבוע בשלולית": במדור "רשת" בעכבר של היום, התפרסמה ביקורת על הבלוג של השרוט. וכך כתבה לה שם גברת נטע דרור: "לנוכח העיצוב המוקפד, התכנים באתר נראים דלים ומאכזבים במיוחד... בלוגרים מסויימים מוטב שיבטאו את עצמם באמצעים כגון תמונות, צלילים ואיורים. לא במילים". ומה כתב עבדכם הנרצע בגיליון מס' 1 של המקומון המועדף עליכם? "יש לי הרגשה שהבחור המוכשר עיצובית קצת חלש תכנית, כלומר - העושר הויזואלי מחפה על דלות קלה בטקסטים". אז נטע, זה אחלה שאת מקבלת מפה רעיונות, אבל תעשי טובה ותביאי לנו איזה קרדיט בפעם הבאה. אנחנו נזכיר אותך בהבלטה בגיליון הבא שלנו. הולך?
ולסיום כמה הודעות מטעם ההנהלה: ההרשמה לקבלת גרסת המייל של המקומון אותו אתם אוחזים בידיכם נמשכת. עד כה נרשמו כ-15 אנשים, אבל אני עדיין צריך שירשמו עוד כדי שיהיה שישתלם לי לפתוח את מחלקת השיווק הדוא"לי שלי. אז מי שעוד לא נרשם מוזמן ללחוץ כאן ולשלוח לי מייל - ומי שרוצה להמליץ לחבר להרשם, יכול ללחוץ פה ולשלוח מייל המלצה לכמה מחבריו הטובים ביותר (מי שיביא 5 חברים ומעלה יזכה לקבל 3 גיליונות חינם! זה כדאי!). חג שמח.שמור בטל
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
