מי אני? ההמולה החיצונית מלא סיפורים, מלאה המצאות והזיות וסיפורים שמספרים את עצמם מחדש, עוברים טרנספורמציה ומתעצמים בכל סיפור. הם סודקים את השריון אבל גם מבלבלים את ההוויה: הכל פתאום כמו ביצה עין, נטרפת. ואחרי כל זה נשאר השקט, ובשקט מציץ ראש קטן ששואל, בשביל מה אנחנו צריכים את כל זה? שמורבטל