לימבורגר
הבטחתי בפוסט הקודם חוויות ותמונות מהטיול להולנד, אבל קיום ההבטחה נתקל בשלוש בעיות. השלישית תסופר בהמשך, אבל שתי הראשונות הן קוצר הזמן (אירוע רודף אירוע אצלנו) והעובדה שלא היינו בכלל בהולנד (וגם על כך בהמשך).

הקונסטלציה שעמדה מאחורי הטיול קצת מורכבת, אבל לסיכומו של עניין, מצאנו את עצמנו עם זוג חברים מהארץ, רכב שכור וקצת יותר מ-26 שעות במחוז הדרומי ביותר של המדינה המכונה בפי הישראלים 'הולנד'. הטיול החל (לאחר פקקים, איחורים וכל מיני מרעין בישין) בעיר הדרומית מאסטריכט, ולהלן אלף המלים שלי עליה:





יש במאסטריכט קתדרלה יפה (לעיל הצל שלה) וכיכר שוק נחמדה, אבל היא ממש לא היתה גולת הכותרת של הטיול. התמונה צולמה מתוך דיינר פסאודו-אמריקאי שבו עצרנו לאכול, אחרי שנשנשנו על הרינג חמצמץ, הזלנו ריר על ופלים בלגיים והסתובבנו בטיילת היפה לאורך הנהר מאס.

אחרי סיבוב נוסף של פקקים (בטעות הגענו למדינה בדיוק בזמן החופשה בבתי הספר) הגענו בשלום לכפר הקטן סוואלמן, ליד העיירה רורמונט, שם לנו בחווה עם מחלבה ובד-אנד-ברקפסט לתיירים. בגלל שאחרנו ביותר משעתיים קידם את פנינו זאטוט עם אנגלית מינימלית והוביל אותנו לצימר מקסים, שהיה בו הכל פרט למיטות זוגיות (נושא כאוב בצימרים באירופה). חצי שעה אחר כך פגשה אותנו גם בעלת הבית, ואז גילינו שהמחמצים המקומיים על השולחן נועדו לשימושנו (הסתערנו עליהם בארוחת הבוקר, למחרת). בהמלצתה הלכנו לסעוד את לבנו במסעדה העממית במרכז הכפר.
היתה זו החלטה מוצלחת במיוחד. המלצרית והשפית (שתי אחיות, וגם האימא והאבא הסתובבו באזור) לא רק באו לקראתנו מבחינת תכנון המנות (א' טבעוני, מה שדרש אלתורים נרחבים ומגוון רעיונות שלא נמצאים בתפריט) אלא גם נראו להוטות לפטפט - באנגלית או בגרמנית - ולספר סיפורים מפה עד להודעה חדשה. יחד עם האוכל (המצוין, אגב) קיבלנו גם הסבר מפורט על האזור, כולל הבהרה חריפה ש'לימבורג זה לא הולנד'. כן, מסתבר שהשם העברי של המדינה בטעות יסודו: 'הולנד' זה בסך הכל שמו של המחוז העיקרי, שם נמצאת אמסטרדם, ואילו למדינה כולה קוראים Netherlands. האבחנה הזו חשובה במיוחד במחוז לימבורג, שמטפח מאוד את עצמאותו ואת השפה המקומית (שה'הולנדים' בכלל רואים בה ניב של גרמנית). 'אנחנו לא הולנדים,' הבהירה המארחת, שפעם חלמה לעבור לגור באמסטרדם אבל היום מרוצה מאוד מהכפר הקטן ומהעסק המשפחתי. קינחנו בפנקייקים נפלאים, ורק אחרי שהלכנו (בסביבות 23:30) גילינו שכעיקרון המסעדה נסגרת בתשע....
[כל כך הרבה מלים, אבל לא צילמנו, כי שכחנו את המצלמה בצימר]

למחרת קמנו לארוחת בוקר מושקעת (בעלת הצימר פינקה את א' ביוגורט סויה + מיזלי + חלב סויה + פירות) ולאחריה יצאנו לטיול רגלי באזור. הנופים הכפריים וחיות המשק של הולנד (סליחה, לימבורג) השרו עלינו שלווה ועליצות, ותועדו בקפידה בדיגליטיס:









עם היציאה מהכפר פינו שטחי החקלאות את מקומם ליער מקסים, מלא עלי שלכת - ממש כמו אצלנו בזארברוקן, רק שטוח וללא עליות וירידות. כמובן שמצאנו את עצמנו על הרצפה....








(היה די נחמד לטייל עם עוד אנשים, ככה שסוף סוף יש לנו תמונות של שנינו יחד בנוף...)

ומה טבעי למצוא ביער קסום? כמובן, פטריות מהאגדות!





את הטיול השלמנו בטירה (פרטית כנראה) שנפרשה פתאום לצד הדרך ופיתתה אותנו בדשאים ירוקים, בתעלת הגנה מהאגדות ובאור מרהיב:





אחרי הטיול נפרדנו מידידינו (שמיהרו לשכיפהול) ובילינו עוד קצת בעיירה רורמונט, 'העיר הגדולה' של סוואלמן (אבל שם לא צילמנו), ואחר-כך שעות ארוכות ברכבות בדרך הביתה. בבית סידרנו את התמונות והמתנו בשקיקה לאלה שצילמו חברינו במצלמה שלהם; אלא שהסתבר שזו אבדה אי-שם בדרך לאמסטרדם, ולכן נאלץ הפוסט הזה להסתפק רק בתמונות 'שלנו' (וזו גם הסיבה השלישית). מה שכן, אני חייב לציין שהבלוג פשוט לא מצליח להתגבר על שטף האירועים של הזמן האחרון, ובעוד אני מדווח על טיול הסוף שבוע, כבר צברנו חוויות מגוונות עוד מאז, ומי יודע מתי אלה יתועדו ויופצו לעולם הרחב. נו שויין.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/10/2008 09:38, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, אסנת, תמונות, עונות השנה
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של גנצו ב-30/10/2008 05:49

---