בחירות (4): סודם של אחוזי ההצבעה
מה שהיה הוא שיהיה, אומרת חוכמה נושנה, המסבירה שקשה לעשות מהפכות. דפוסי הצבעה הם דבר די שמרני, והניסיון להפוך אותו מחייב לעשות משהו מיוחד. מה מיוחד? למשל להביא יותר אנשים לקלפי, ולא סתם יותר אנשים - אלא יותר אנשים שיצביעו למועמד שלך. בדרך כלל המטרה היא למשוך לקלפי אנשים ממגזרים שלא מצביעים בדרך כלל, כאלה שאומרים 'למה לי פוליטיקה בכלל'. מצביעים אלה, אם הם בכלל מגיעים לקלפי, יצביעו ברוב המקרים עבור המועמד-של-השינוי, ולא עבור המועמדים הוותיקים והממסדיים.
ניצחונו של ברק אובאמה, למשל, הפך לאפשרי יותר ויותר עוד לפני הבחירות, כשתורים השתרכו לפני הקלפיות ברובעי השחורים ובעיירות הקולג'ים. ההבדל הסופי באחוזי ההצבעה לא היה גדול יחסית לבחירות שעברו, אבל במקומות הנכונים - בווירג'יניה, בקולורדו, בנוואדה ובעוד כמה מדינות 'מתנדנדות' - הוא היה משמעותי, חד-משמעי ודמוקרטי להפליא.
בהקשר הזה, קשה להתעודד מאחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות. נראה שלמרות ההתעוררות האינטרנטית, רבים מצעירי תל אביב העדיפו להישאר בבית, ואחוזי ההצבעה לא טיפסו משמעותית. בקצב הזה, חנין יזדקק לנס כדי לעשות את המהפך (גם אם לא ניתן להסיק יותר מדי מהתוצאות הראשוניות, כי בטוח שיש קלפיות שחנין מוביל בהן בהרבה). בירושלים, לעומת זאת, שיעור הצבעה גבוה הוא לא בהכרח חדשות טובות (תלוי כמובן למי); החרדים ידועים בעבודה מאוד אינטנסיבית בשטח, ושיעור הצבעה גבוה עלול להתברר כשיעור הצבעה גבוה לפורוש ולא כאיזו התעוררות חילונית משמעותית.

(ואולי בעצם כל הניתוחים האלה נובעים מייסורי הגמילה שלי מניתוחי הבחירות בארה"ב; אני עדיין מרפרש את 538 חמש פעמים ביום, ונהנה מכל פיסת סטטיסטיקה שאפשר לנעוץ בה את שיני. לקוראים שסטטיסטיקה עושה להם פריחה אלרגית, אני מציע להמתין לפוסט הבא, שילך לכיוון אחר לגמרי).

---

עדכון של אחרי הבחירות:
בתמונת ראי לבחירות בארה"ב, שהיו שמחה מהולה בעצב (אובאמה ניצח, אבל בקליפורניה אסרו על נישואי גייז), הבחירות המקומיות הסתיימו בעצב מהול בשמחה (חנין נכשל, אבל לפחות בירושלים יש ראש עירייה חילוני). ההישג של חנין (35% מהקולות) הוא הישג ניכר בהתחשב בתנאים שהיה עליו להתגבר עליהם; אפשר למצוא הרבה תירוצים לכך שה'מהפך' לא התרחש עד הסוף וחנין לא 'עשה לנו אובמה'. לבחירתכם:

זמן, הכל זמן - לאובמה היה הרבה זמן, מערכת בחירות של שנה ותשעה חודשים, שבמהלכה הספיק לאסוף תרומות, לארגן מערך מתנדבים מסודר ולצאת לשטח. לחנין היה הרבה פחות.
וירטואליה ומציאות - אובמה השלים את מערך האינטרנט רב-העוצמה שלו במערך-שטח מוצלח לא פחות, שהוציא מביתם בוחרים שאין להם אינטרנט והביא אותם להצביע. האם זה קרה בתל אביב? לא יודע.
התקשורת אשמה - כמה שבועות לפני סוף המרוץ עוד התייחסו בתקשורת הארצית לחנין כמו לוויסנר - עוד 'מועמד קטן' שמנסה לעקוץ את חולדאי. מי שהקשיב, עלול היה לא לצאת מהבית ולוותר מראש. בסוף, איפה חנין ואיפה ויסנר - אבל זה כבר מאוחר מדי.
אדום בעיניים - ואולי הוא בכל זאת שמאלני מדי, ומועמד קצת יותר 'קונצנזואלי' היה לא רק סוחף את העירר אלא גם מנצח?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/11/2008 00:06, ושייך לקטגוריות בחירות וכן להיות, אקטואליה
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ד.ט ב-19/11/2008 12:24

---