Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << דצמבר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

12/2008

אינטרנט, חרדות,קור
ביום השביעי לשביתת האינטרנט כבר לא יכולנו יותר. ממש טיפסנו על הקירות, ומרוב יאוש החלטנו לנסות לחפש אינטרנט גיבוי - כזה שמשלמים רק כמה שגולשים, ללא התחייבות לשנתיים (כמו שנהוג כאן) וללא עלות חודשית. כזה שיתפקד כמו אינטרנט קפה, רק בלי טורקים מעשנים והליכה ברגל בקור. בדקו וביררנו, והפתרון היחיד היה אינטרנט סלולרי משולם-מראש - כמו כרטיס טוקמן, רק לאינטרנט. היתרונות: אין התחיבות, אין עלויות נסתרות, אין מגבלות ואין סיכון להוציא הון תועפות, כי הכל מוטען מראש. החסרונות? צריך לקנות (חד פעמית) את 'מקל היו אס בי' שמשמש כמודם; הגלישה עולה לא מעט (5 אירו ליום); ניכרים כל החסרונות של אינטרנט סלולרי (כלומר, מהירות לא מדהימה וניתוקים מדי פעם); ואפשר לגלוש רק ממחשב אחד (ולא משני המחשבים שלנו בו-זמנית) - או שלפחות לא מצאנו בינתיים פתרון טכנולוגי שיאפשר גלישה משניהם. התלבטנו, והחלטנו שבשביל השקט הנפשי שלנו שווה להשקיע.
מה שמוזר הוא, שמהרגע שהחלטנו ללכת על זה, נכנסתי לחרדה. החרדה התגבשה כשהלכתי הביתה להביא את הדרכון (מסתבר שלצורך הקנייה יש להזדהות); התחזקה בהמשך הקניות כשהסתובבתי עם ה'אינטרנט בשקית' ובכל פינה חששתי שאניח את זה ואשכח לקחת; והגיעה לשיאה בתהליך ההתקנה של התוכנה על שני המחשבים. התקלות הקטנות, כמובן, רק הקפיצו אותה לרמות חדשות. יחד עם החרדה גבר שוב הכעס על חברת האינטרנט הקבועה שלנו, קאבל דויטשלאנד, שנראית כמצפצפת על לקוחותיה השרויים עדיין בתקלה.
איני יודע מה היה הגורם לחרדה. אולי תחושת הביקורת העצמית, על הכניעה הזו לדחף האינטרנטי ועל הוצאת הכסף הזו, שבעצם לא צריכה היתה להיות. העובדה שיש עכשיו אינטרנט היתה אמורה להיות הקלה, ובמקום זאת - היא הופכת לגורם חרדה, בהיותה לא בטוחה ויקרה. עכשיו יש אינטרנט? עכשיו אין? הכל ביד המקרה. ליליאנה חברתנו רמזה לאפשרות שחברת הכבלים בחופש עד תחילת 2009, ולא באמת עושה כל שביכולתה לתיקון התקלה. מי יודע. בארץ על תקלה של שעתיים מתנצלים אלף פעם ומסבירים שדחפור על הכבלים. כאן כבר עבר שבוע ואין שום הסבר.
בעצם, ההסבר היחיד הוא שקפא להם האינטרנט. הקור בחוץ הגיע בימים האחרונים לשיאו, ואתמול כשיצאנו לעיר היכו הטמפרטורות את קו המינוס ארבע. קור כזה נוטה לשגע את השכל, והיום הגבתי בקו הגנה חדש: לא עוד סתם כובע, אלא כובע ורצועת בד לחימום אוזניים. לא עוד כפפות בד מהשנה שעברה, אלא כפפות עור נוחות, חדשות ואופנתיות. התוצאה חיובית: היום הצלחנו לבלות זמן מה בקור בחוץ ולא לצאת מדעתנו. נראה שגם לקור הזה יש פתרון. עכשיו נקווה רק שחרדות האינטרנט לא יעשו ממני סמרטוט.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 30/12/2008 15:47, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, סטיות אישיות, שחרור קיטור
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של קומי מדינה ב-19/1/2009 17:46



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד