Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << ינואר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

1/2009

בפריזר
אז נכון, היו אזהרות שלפנינו חורף קשה, אבל גם אז חשבנו שהכוונה רק לאורכו של החורף ולשלג מוקדם מהרגיל. אבל מזה כמעט שבועיים שולט בכל אירופה (ובפרט אצלנו) גל קור קוטבי של ממש, ששינה לגמרי את החיים בעיר, ומבלבל אפילו זארברוקנאים ותיקים.
הטמפרטורות הרגילות בחורף כאן מסתובבות סביב האפס - מינוס אחד בלילה, פלוס אחד ביום, משהו כזה. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שהיתה כאן בחורפים הקודמים היתה מינוס שמונה, וגם זה בשתיים בלילה, בלילה אחד ויחיד, ולמחרת כבר עלינו שוב למינוס אחת. אבל מזה שבועיים שהטמפרטורות בלילה צונחות לאזור המינו שלוש עשרה, וביום מטפסות (גם כן מטפסות) לסביבות מינוס חמש, במקרה הטוב. הקיפאון הסיבירי הזה גרם לסדרה של שינויים מצדנו בהתייחסות למושג 'חורף', ולהם מוקדש הפוסט הזה.

1. לבוש
בחורפים הקודמים סיגלנו לעצמנו פק"ל חורף יעיל, שעמד היטב בפרץ, גם כשצריך לעשות קניות באפס מעלות או טיול אופניים במינוס שתיים. הפק"ל שלי, מלמטה למעלה, מורכב מ:

1. שני זוגות גרביים, זוג אחד רגיל ואחד חם (צבאי או משהו כזה).
2. נעלי ספורט שחורות גבוהות (אם לא יורד גשם/שלג) או מגפיים (אם כן).
3. מכנסי קורדרוי (ג'ינס לא עומד בפרץ)
4. חולצה ארוכה+ סוודר + מעיל
5. כפפות
6. צעיף צמר שאסנת סרגה
7. כובע חורפי

נראה מספיק, נכון? אז זהו, שזה הספיק עד לחורף הנוכחי. מאז שהחל גל הקור האחרון, נאלצתי להוסיף עוד שלושה שדרוגים לפק"ל. ראשית, כפפות הבד ששירתו אותי היטב בחורפים הקודמים הוחלפו בכפפות עור חמות; שנית, מתחת לכובע החורפי נוספה מעין בנדנה שנועדה לחימום אוזניים (אחרת הן קופאות); ושלישית, למכנסי הקורדרוי נוספו גטקס לגיבוי.
התוצאה - בכל פעם שיוצאים, אחנו מרגישים כמו שלושת הדובים של עליסה, מתנודדים בתוך כל הבגדים האלה ונזהרים ששום פיסת עור לא תיחשף לאוויר, מעבר להכרחי. ואם כבר מדברים, הדבר העיקרי שחסר בפק"ל הזה הוא הגנה ללחיים; בפעם האחרונה שטיילנו בחוץ, המשפט שעלה לי לראש כשחזרנו הביתה היה even smiling makes my face ache.

2. החוץ
באופן מגוחך, נראה כי פועל איזה איזון מסתורי בצרות-החורף כאן. כשחמים יחסית - כלומר מעל האפס - נוטה זארברוקן להיות ערפילית ומעוננת, השמש לא נראית כלל והדיכאון שולט בכיפה. ואילו כשקרררררר (כמו בזמן האחרון) זורחת השמש במלוא עוזה, וכשמביטים מהחלון אפשר לרגע לחשוב שקיץ. מה שכן, השמש אמנם מטעה, אבל יש גם אמת בקסמיה: מינוס שתיים עם שמש זה הרבה יותר נעים מאותה טמפטורה בדיוק אחרי שהשמש שקעה. אחרי שהבנו את התופעה הזו על בוריה, התחלנו לפעול בשגרת חיים שמזכירה את מלחמת המפרץ הראשונה: עד השקיעה אפשר לצאת החוצה בצורה מבוקרת, אבל אחרי השקיעה - ביתינו הוא מבצרנו. וגם שותים המון מים. הידד לנחמן שי.

3. השלג
יש לציין שאי אפשר באמת - לפחות מזה שבוע - לחשוב שקיץ בחוץ, ולו בגלל שביום שני שעבר ירד קצת שלג. זה היה כל-כך מעט שלג שאפילו לא צילמנו - בפעם הראשונה מאז שאנחנו בזארברוקן. אבל גם בתחום זה צפן החורף הפתעה עבורנו.
ראינו כאן כבר שלג קל - כזה שמחזיק מעמד מהבוקר עד הצהריים - ושלג כבד, שיורד יום שלם ואז מחזיק עוד כמה ימים. בשלג הכבד האחרון כוסתה העיר בשכבה של כמעט עשרה סנטימטר. אבל הכל נעלם תוך ארבעה-חמישה ימים במקרה הטוב. עד כה, תמיד היתה אחרי השלג איזו תקופה שבה הטמפרטורה עלתה מעל האפס, ואז - די במהירות - השלג נמס. מצבורים נשארו רק במקום שבהם נבנו אנשים שלג, או שאנשים פינו אליהם גושי שלג גדולים; המדרכות והבתים היו חסרי-שלג תוך זמן קצר למדי.
אבל הפעם, כל הנחות היסוד נטרפו. למרות שהשלג היה קל ולא גבוה, הטמפטורה הנמוכה גרמה לכך שהוא פשוט לא נמס, וגם מה שנמס - קפא בלילה מחדש. כתוצאה, חלקי המדרכה שעליהם פוזר מלח (להמסת השלג) נותרו נקיים, אבל לצדם נותר עוד שלג - או שלג שהפשיר וקפא מחדש כקרח - למשך עוד יום, ועוד יום, ועוד... ועכשיו עדיין מכוסה כל החצר האחורית שלנו, למשל, בשלג בן שמונה ימים. ממש נס כד השלג.

4. הנהר
את הדבר המדהים ביותר שמרתי לסוף, וכאן אין ספק שתמונה שווה יותר מאלף מלים:





כן, זהו נהר הזאר, הנהר המקומי שלנו, והדבר הזה שנראה כאילו הוא צף עליו הוא סלע ענקי. והוא לא צף, הוא עומד על שכבת הקרח שנוצרה על הנהר. הנה עוד כמה תמונות להמחשה:






(הקו בין שכבת הקרח לבין המים)





זה לא סתם שדרה עם שלג; זה קטע מהנהר, מקום שבו יש בדרך כלל מרינה קטנה עם סירות פדלים. עכשיו אנשים גולשים שם על הקרח, וגם אנחנו אזרנו אומץ ועלינו.





מפחיד עד מטורף להפליא.

בינתיים התחזית צופה שמחר יחזור שוב ינואר להתנהגותו הרגילה (אפס פלוס מינוס) ואנחנו נצא מהקיפאון. עד אז, איזה מזל שכאן לא מחממים בגז מרוסיה.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 13/1/2009 00:09, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, לפחות רוסיה, עונות השנה
19 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-20/1/2009 13:57



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד