אף אחד לא מבין אותי

"אף אחד לא מבין אותי".

טענה, תלונה, תיאור מצב?
בהתחשב במכשולים שעורמים השפה, התרבות, הזכרונות ועוד כל מיני דברים על ההבנה בין בני אדם, האם באמת יש עוררין על האמירה הזו?

אנחנו לומדים לדבר מתישהו, בגיל שנה או שנתיים, ולומדים יותר ויותר איך לתקשר. איך להמיר משהו שאנחנו מרגישים, חושבים או רואים בעיני רוחנו, למערכת של סימנים, סמלים וקולות. מדובר על תרגום. וכמו בכל תרגום, משהו הולך לאיבוד. לפעמים, כמו בתרגום שירה או בניסיון להעביר תמונה לטקסט, הרבה הולך לאיבוד. לפעמים, ואפילו ברוב המקרים, הדבר החשוב-באמת הולך לאיבוד.

אבל שפה היא לא רק כלי לתקשורת. היא גם כלי לארגון של מה שאנחנו יודעים. היא כלי להפיכת הלא-מובן למובן. אפילו לפני שמסבירים למישהו אחר, אנחנו מסבירים את עצמנו לעצמנו באמצעות מערכת הסימנים הזו (ואחרות: מוסיקה, מתמטיקה, אמנות פלסטית). כתוצאה, כל מה שבאמת מובן, נהיר ומאורגן בתוך הראש, יכול תיאורטית גם לצאת החוצה כך (נשאלת השאלה האם הצד השני יבין, אבל זה קשור כבר למערכת התרגום *שלו*, ולכן לא אחריותי).

מה שלא-מובן, לא-נהיר, לא-מאורגן, לא-מילולי, לא-קוהרנטי ולא-ניתן-לאיסוף - לעומת זאת - הוא גם מה שלא ניתן לתקשר החוצה באמצעות מערכת הסימבולים, הכללים והסימנים *המקובלים* בחברה שבה אנחנו חיים. זה כולל, כמובן, את הלא-מודע, אבל זה יכול להיות משהו מודע לחלוטין שאינו מציג את עצמו בצורה שיכולה להתארגן... ממש "תחושה שאי אפשר לתארה במלים".

ואת זה, את זה אנחנו רוצים שמישהו יבין.

על זה התסכול. על חוסר ההבנה שלא ניתן להתגבר עליו באמצעות שום הסבר שבעולם.

ואיך בכל זאת?

אם השפה (השפות) הקיימת (הקיימות) אינה מספיקה (אינן מספיקות) כדי להעביר את מה שדורש כל-כך להיות מובן, ואם הדרישה היא תובענית ובלתי מתפשרת, בסוף תימצא הדרך ליצור/להמציא/לפתח שפה (שפות) חדשה (חדשות). מדובר על אתגר קשה בהרבה מסתם תרגום משפה לשפה: יש צורך ליצור מערך חדש לגמרי של כללים, סמלים, סימנים והנחות יסוד, שיהיה מותאם לאותם דברים ספציפיים ש*אני* רוצה שיהיו מובנים, ולאט לאט - בניסוי ובטעייה - ללמד אנשים אחרים להבין את המערך הזה - אם על ידי תרגום שלו למערך הסמלים המוכר להם ואם על ידי הפנמה אמיתית של סט הכללים הזה - בעצם הרחבה של מאגר הכלים שיש לאדם כדי לתרגם (לבטא?) את עצמו.

ולזה קוראים אמנות.







שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/1/2009 17:39, ושייך לקטגוריות אמנות, קוהרנטיות זה פאסה, סטיות אישיות
25 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-29/1/2009 00:00

---