לייב
הדעות הסותרות לגבי ההופעה של דפש מוד בארץ עשו לי דז'ה וו. איכשהו, זה תמיד כך בפרובינציה הישראלית: המופעים הגדולים מגיעים אלינו אחרי שנים, והקהל מצפה להופעה מסכמת עם 'מיטב הלהיטים'. אבל אף אחד (פרט אולי לשלמה ארצי) לא אוהב להופיע עם 'מיטב הלהיטים', ולהקות וזמרים שמגיעים לארץ נוטים לשכוח את ההיסטוריה ולבצע הופעה 'רגילה', שפירושה בעיקר שירים מהאלבום האחרון (ולא בהכרח הלוהט ביותר) ושניים-שלושה שירים נבחרים מהעבר. פלא שהקהל מתאכזב, בהתחשב בך שכולם בנו ציפיות על פי ההופעות של הסיבוב הקודם והקודם-הקודם (שלא כללו את ארצנו הקטנטונת)?
יתר על כן, הופעה חיה היא כמו הגרלת הלוטו. כל עוד לא זכית והיית בהופעה גדולה באמת, קשה להבין למה שאנשים יידחסו כמו סרדינים וישלמו הון תועפות כדי לראות (מרחוק ובקטן) את האמן האהוב עליהם ולשמוע אותו באיכות שהיתה מביישת סטריאו קוריאני משנות ה-80. אבל יש כאלה - ספורות ומעטות - שבהן האמן יוצר איזו תקשורת אמיתית עם הקהל, איזה חשמל שאפשרי רק בהופעה חיה, ומסביר למה אלה שורדות גם כשיכולת ההקלטה הפכה כבר לכמעט מושלמת.
[הכוונה כמובן להופעות רוק/פופ, וזאת משום שבמוזיקה קלאסית זה קצת אחר: ראשית, עדיין יש פער (קטן) בין איכות ההקלטות לאיכות ששומעים בלייב (באולמות טובים); שנית, תנאי ההאזנה בהופעה חיה טובים בהרבה מהמקובל במוזיקה פופולרית]
אני חושב שאני יכול לציין אולי שתיים או שלוש הופעות שבהן הרגשתי כך, ובאופן מפתיע, על שתיים מהן לא שילמתי גרוש.
הראשונה היתה הופעה של ריקי גל ביום הסטודנט בטכניון, מתישהו ב-1994. אף אחד (כולל הזמרת) לא היה מוכן למה שקרה שם, כי הופעות באירועים כאלה בדרך כלל מתקשות לייצר אווירה (לא כולם מעריצים את האמן והרבה אנשים סתם באים בשביל הכיף). אבל איכשהו התקבצו בשתי השורות הראשונות (אליהן גררה אותי ידידתי ר') הרבה אוהדים שרופים, והדיאלוג שנוצר עם הבמה היה מחשמל. היינו מספיק קרובים כדי שריקי תיתן לידידתי ר' לשיר שורה אחת במיקרופון, וכדי לראות את הסט-ליסט ולדעת שתוכננו רק שני הדרנים, כך שריקי *באמת* לא ידעה מה לשיר כשעלתה להדרן שלישי (ר' צעקה 'בני, בני ילד רע', אבל ריקי אמרה שהיא לא זוכרת את המלים). בהדרן הרביעי הסבירה הזמרת שהיא היתה מוכנה להישאר אתנו כל הלילה, אבל הנגנים צריכים ללכת הביתה וזה לא הוגן כלפיהם, והודתה לקהל שמחא כפיים ממושכות.
השנייה היתה הופעה שלא הייתי בה בשורה הראשונה, אלא חצי-מאחורי-הקלעים, וזאת בגלל שהייתי אחד המארגנים. זו היתה הופעה מיוחדת של רונה קינן במסגרת פסטיבל 'שער' ב-2005. קינן היתה אמורה להופיע בפסטיבל שנה קודם, אבל ביטלה ברגע האחרון בגלל מחלה. באותה שנה התעקשנו, והעניין קרם עור וגידים. מה שהיה מיוחד בהופעה הזו - למרות אורכה המינימלי - הוא שזו היתה הזדמנות כמעט יחידה במינה לשמוע את קינן מבצעת מול קהל כמה שירי משוררים שמופיעים ברפרטואר שלה אבל לא מבוצעים בדרך כלל בהופעות. 'קסיוס' ו'ההכרה שלי נמוגה' של יונה וולך, 'מיהו המיילל ברוח' של אורלנד ו'חמסין' של לאה גולדברג נמנים בעיני עם הלחנים היפים ביותר של רונה, אבל נדיר כל-כך לשמוע אותה מבצעת אותם in the flesh. הקהל, שהיה שילוב מרתק של חובבי-שירה מבוגרים ונערות שבאו לשמוע את רונה, הוסיף פלפל למדורה, ויצר משהו יוצא-דופן, למרות הפורמט הקצר (בערך חמישה-שישה שירים שביניהם התארחו משוררים).
דווקא הופעות של אמנים ידועים מחו"ל אכזבו אותי בדרך כלל, והפעם היחידה שהתקרבתי לאקסטזה של 'וואו, זה לייב' היתה דווקא בהופעה המשותפת של קיי'ז צ'ויס וגארבאג' בהאנגאר 11 בתל אביב (1999? 2000? לא זוכר בוודאות). שתי הלהקות היו אז בשיאן, מה שאומר שהשירים מהאלבום האחרון היו גם בדיוק מה שהקהל רצה, והשילוב ביניהן גרם לכך שכל 'חצי-הופעה' היתה ממוקדת ולא איבדה לרגע את המומנטום. והאווירה בהאנגאר יצרה שילוב מעניין של צפיפות ללא המוניות (תמיד אפשר היה לברוח מכולם הצידה), שהקל עלי להתמקד בשירים הנפלאים.

פרט לאלה ראיתי בהופעה את דייוויד ברוזה במצדה (נפלא, אבל צפוי מדי); את שינייד או'קונור בקיסריה (נהדרת, אבל לא ביצעה כמעט שום שיר מאלבומים מוקדמים); את רדיוהד (קצר מדי); את סוזן וגה (ממוסד מדי); ומגוון אמנים ישראליים בפסטיבל ערד (ההופעה הזכורה לי ביותר היא של אתניקס ונקמת הטרקטור בבריכה) ובמקומות אחרים (אביתר בנאי היה די מרגש על הפסנתר, אבל זה לא היה זה). ואני מניח שהיו עוד. אבל תחושת התקשורת-עם-האמן היא כזו נדירה שלא יצא לי ממש לחוות אותה הרבה. מצד שני, גם בלוטו לא יצא לי לזכות מי-יודע-מה.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 13/5/2009 09:36, ושייך לקטגוריות אמנות, סטיות אישיות
13 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של Esti ב-17/5/2009 08:53

---