באק אין טיים
הסריה המטורפת שעברה עלי - ביקור משפחתי מהארץ ואז מחלה ואז עוד ביקור משפחתי - שללה אותי לחלוטין מהחיים הרגילים, החל מהעבודה, דרך צפיות הטלוויזיה הקבועות בערב, וכמובן עד הבלוגים (גם הכתיבה וגם הקריאה) שנדחקו לחלוטין החוצה מלוח הזמנים.לא עזרו לכך גם סדרה של נפילות מסתוריות בסרבר של זוטא (בתקווה, עכשיו הכל בסדר, מהפה שלי לאוזניים של אלוהי הסרברים בשמיים) והעובדה שההצטננות שלי סירבה בכל תוקף להיענות לכלל הברזל של ההצטננויות באשר הן (שבוע - וזה עובר), ושמשום מה אני ממשיך לגרור שיעול מעצבן גם בכל הלילות האחרונים. ועכשיו, כשאני סוף סוף מוצא כמה שניות לכתוב בבלוג שלי, אני מגלה שכל הנושאים שצפו במוחי כפוסטים עתידיים מתפוגגים מול הצורך הנואש לעדכן ולהתעדכן.
אז יהיה גם פוסטתמונות מכל הטיולים של התקופה האחרונה, ויהיה פוסט מהורהר בנוגע לשינוי שחל בתפיסה שלי לגבי 'להיות תייר'; אבל כל אלה צריכים לחכות עד שגלגלי השגרה יתחילו באמת לנוע, עד שכל מיני חובות וסידורים שהונחו בצד יטופלו, ואתם גם כל מיני בלת"מים שנוספו אליהם בימי הביקורים והטירוף (למשל - קריסתה המוחלטת של מגירת הסכו"ם שלנו), ורק אז אולי אוכל לחזור להתנהלות השקטה של פוסטים בעלי התחלה, אמצע וסוף, שנחשבו בצורה מסודרת באמבטיה או בכלל, נערכו, עברו הגהה ונשלחו להאיר את עיניהם של הקוראים היקרים. עד אז, זוהי הגרסה הבלוגית להודעת החזרה לשגרה: אפשר לצאת מהמקלטים, לאוורר את המסכות, לפתוח חלונות ולאט-לאט לחזור לחיים.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/6/2009 01:21, ושייך לקטגוריות מטאבלוגיקה, סטיות אישיות
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של לי ב-28/6/2009 08:52

---