בלוז, רוק, קיץ, חורף, מחול , ריקוד, אירופה
ביום א' החלטנו לנצל את החמסין שהיכה בזארברוקן (ובאירופה כולה) בשבוע שעבר, ויצאנו עם ידידנו סבסטיאן וחברתו סנצ'יר לטיול מקסים בהרים, ב'דרך המים' - מסלול נהדר דרך יערות, נחלים ומפלים (תמונות בהזדמנות). בדרך הביתה סבסטיאן השמיע משהו במערכת של האוטו, ואני אמרתי שזה קצת מזכיר את האחים בלוז. סבסטיאן התלהב, אבל אסנת הגיבה בתמיהה, ואז התברר לנו שהיא לא ראתה את הסרט מעולם. מיד החלטנו שעוד באותו ערב נעשה הקרנה מיוחדת. סבסטיאן ארגן במהירות אוכל מקסיקני, אסנת הפיקה יופי של עוגיות (עם השם המפוצץ 'וולקנו'), וארבעתנו הפקדנו את עצמנו בידיהם האמונות של ג'ק, אלווד וחבורה מוכשרת להפליא של חלוצי הבלוז. 'אנחנו 106 ק"מ משיקגו, יש לנו מיכל דלק מלא וחצי חפיסת סיגריות, חושך, ואנחנו עונדים משקפי שמש.'

---

באותו יום, סבסטיאן עשה טרור לנגן האם פי שלוש שלו, ואיפשר רק לאחד מכל שלושה או ארבעה שירים להגיע לידי גמר. היה בזה משהו מעצבן, במיוחד כשהוא קטע שיר שאני אישית די מחבב - מזג האוויר איתך של 'בית צפוף' - עוד לפני הפזמון. ביום ב' פיציתי את עצמי והכנסתי את השיר כבסיס בתחנת הרדיו האינטרנטית החביבה עלי, Last.fm; מנגנון הניחוש של התחנה עלה על זה שקראודד האוס באים מחצי-הכדור הדרומי, ובשעה הבאה השמיע לי ממיטב להיטי הארץ שם מתחת. בהם למשל שיר מחאה מהאייטיז, מיטות נשרפות של 'שמן חצות'. השיר עשה לי פלאשבק לימי ילדותי, וכרגיל במקרה כזה, הלכתי לוויקי לברר מה היא חושבת על השיר. וכאן זה נהיה מעניין.
ויקי ספרה לי שהשיר הוא אחד הנציגים האוסטרליים הבודדים ברשימת '500 השירים שעיצבו את דמותו של הרוקנרול' שאסף היכל התהילה של הרוק, כנראה המקום המעניין ביותר לבקר בו בקליבלנד, אוהיו. אני, כחובב רשימות ידוע, מיד קפצתי לראות את הרשימה, ואז עלה במוחי רעיון מטורף: החלטתי לחנך את עצמי קצת בתולדות הרוק, בכך שאקשיב לכל הרשימה, שיר אחרי שיר, בסדר אלפביתי. לעזרתי באה אופציית ה-quicklist, שגיליתי בידידינו אתה-צינור, וכך ליוו אותי לאורך כל השבוע צלילים מעצבי-רוק. ומאחר שאלה צלילים 'מעצבים' היתה עדיפות משמעותית לכל מיני שירים ישנים עד ישנים מאוד, שרבים מהם משתייכים לקטגוריות טרום-רוקיות , כמו קאנטרי, גוספל, ג'אז ובלוז (ואפילו כמה חזרות על שירים מהסרט של מוצאי יום א'). מה שכן, היה מפתיע לשמוע את הגרסאות המקוריות לכמה וכמה שירים מוכרים (למשל זה), לגלות כמה יציאות משעשעות (שימו לב למלים), להיזכר כמה כולם היו תמימים בשנות השישים (הנה) ולראות את מייקל ג'קסון הצעיר (כאן). בינתיים הגעתי ל-L, והמסע נמשך.

---

אמרתי שהיה חמסין, נכון? למי שלא מאמין, יהיו גם תמונות. ו'מי שלא מאמין' כולל גם אותי - כי יומיים אחרי החמסין העוצמתי נאלצתי שוב לצאת לריצת הבוקר עם מכנסי טרנינג וקפוצ'ון נגד הגשם הטורדני; ובאותו אחר צהריים תקפה את אזורנו סופת רעמים ותפסה את אסנת בדרך לקניות ('הזרם היה יותר חזק מאשר אצלנו באמבטיה', דיווחה). וכך, שבוע אחרי שעברנו לקיץ טוטאלי, נאלצנו לפתוח את מגירות הארוכים, להוציא את שמיכות הפליס ולהתכרבל. מה שכן, לפחות היתה לי הזדמנות לנסות את החליפה המפוספסת ואת החולצה הסגולה-זוהרת שקנינו בשוק יד שנייה לפני חודש ומשהו, וזאת משום שנפלו עלינו משום מקום כרטיסים חינם למופע מחול מודרני בתיאטרון העירוני.
המופע (המרתק) החזיר אותי למחשבה ישנה, על המשמעויות הרבות של המונח dance, והקשרים ביניהם. למילה הזו (באנגלית) יש למעשה שלושה תחומי משמעות שונים:
1. תנועה אקסטטית, דתית/פולחנית/עממית, בהשתתפות אנשים רבים, ללא שליטה ותכנון.
2. בילוי חברתי מודרני, עם או בלי כללים, בזוגות או בחבורות או לבד.
3. יצירה אמנותית, מתוכננת בקפידה מראש, מבוצעת בידי מומחים בלבד.
(ויש עוד, בתפרים בין לבין).
המופע, כמו לא מעט קטעי מחול מודרני, עסק בין השאר בגישור על פני חלק מהפערים האלה; באחד הקטעים נכנסו הרקדניות לבמה כשהן נושאות עליהן פרופילי פייסבוק ומאוחר יותר רקדו לצלילי פופ אם-טי-וי בגרמנית; קטע אחר (נפלא) תיעד תהליך התעוררות של רקדן עירום, במקביל בווידיאו-ארט על מסך ענק ועל הבמה עצמה, תוך שימוש בצלילים המופקים על ידי הגוף באופן טבעי (מוגברים להפליא), והסתיימה בקימה של הרקדן באורח שנראה כמו קימתו מהאפר של האדם הקדמון, המיתי, הפרוטו-אדם.
בכל מקרה, עמוסי חוויות אמנותיות יצאנו מהתיאטרון בתשע וחצי בערב, באור השמש השוקעת, עלינו במיטב מחלצותינו על אופנינו שחנו בחוץ, ונסענו הביתה. וכשחשבנו בצורה מסודרת עלהתיאור הזה, הרגשנו שהפכנו כבר להיות אירופים לגמרי.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/7/2009 09:19, ושייך לקטגוריות אמנות, אסנת, בשבילנו זו אירופה אירופה, דברים שמצאתי ביוטיוב
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-14/7/2009 23:43

---