8/2009
מוצאי השנאה
אסנת אמרה ש הרצח המזעזע ברחוב נחמני מזכיר לה את רצח רבין. וכמה שהאסוציאציה נראתה לי בהתחלה לא במקום, ככל שהזמן חולף והמועקה מתגברת אני רואה יותר ויותר כמה היא תקפה. כאז, האירוע התרחש במוצאי שבת, מזעזע את שלוות השבת (שכפר הפכה מזמן לאשליה). כאז, המקום הוא תל אביב - העיר שחושבת שהיא חופשית, שהיא משוחררת. כאז, מניע השנאה הוא חד-משמעי (כמעט לגמרי, אבל בעוד הרציונל שלי מתעקש שזו לא האופציה היחידה, מבחינה רגשית זה ברור). כאז, קורבנות השנאה מייצגים בדיוק את מה שאני מאמין בו, בדיוק את מה שאני רואה כ'הטוב בהתגלמותו'. רבין נרצח בעצרת בעד השלום ונגד האלימות; בני הנוער שנרצחו אתמול היו במקום שאמור היה להיות בטוח, במקום שעושה עבודת קודש כדי לאפשר לאנשים שמתלבטים לתהות על עצמם, לברר מי הם.
את השנאה העצומה שמניעה אנשים שעושים דברים כאלה אני לא יכול אפילו לדמיין.
ואני ממליץ מאוד לקרוא את נועה ואת רוני ואת ענת ובכלל.
(ואני בכלל רציתי לכתוב על הסרט 'שיטת השקשוקה' שראינו, אבל לא עכשיו).שמור בטל
נכתב על ידי רונן א. קידר, 2/8/2009 22:52 , ושייך לקטגוריות אקטואליה, שחרור קיטור
הוספת תגובה
הצגת תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענבל כהנסקי ב-8/8/2009 13:05
|