פוסטלוויזיה (וגם שנה טובה. ובכלל)
מאז שביטלתי את טבלת הצפייה משמאל (בגלל שראיתי שאני לא עומד בעדכונים קבועים שלה) כאילו אבד נדבך מסוים לתקשורת עם קוראי הבלוג, או לפחות המכורים-לטלוויזיה שבהם. אז כדי לא לקפח את קו התקשורת הזה, להלן עדכון קטן ומשולב במיני פרפראות.

אז קודם כל, סיימנו את העונה החמישית של 'אבודים', וכולם מוזמנים לדון בתגובות (בסימון ספוילר מתאים) בהשלכות של הסיום המוזר של העונה ובמה עלול לקרות בעונה השישית.

אחרי שהשארנו את האי מאחורנו, רצינו להישאר בתחום ה'קצת משונה', וניסינו את הסדרה 'על טבעי' (Supernatural). אין לנו מושג מי המליץ לנו עליה, וזה טוב - כי זה חוסך את הצורך לשאול את אותו ממליץ אלמוני מה עבר לו בראש. באופן יוצא דופן החלטנו כבר אחרי הפרק הראשון - שהיה שבלוני, צפוי להפליא ומעצבן ברמות - להפסיק לראות את הסדרה ולעבור למשהו אחר.

'משהו אחר' היה 'תמרות עשן' הישראלי, סדרה שהוכיחה שאין לתסריטאי ארצנו שום סיבה להתבייש לעומת אחיהם בגולה. 'תמרות' היא משהו בין מערבון קלאסי ל'טווין פיקס' (אם כי בניגוד לדייוויד לינץ', כאן לא ויתרו לגמרי על החקירה הראשית לטובת אינספור דמויות המשנה ההזויות). נדמה לי שזו גם הפעם הראשונה שאנחנו רואים סדרה ישראלית שבה נגמרת העונה בקליפהאנגר ולא בסגירת קצוות כוללת - סיכון משמעותי במדינה שבה לא הרבה סדרות מגיעות לעונה שנייה.

מה שכן, 'תמרות' היא סדרה די כבדה מבחינת הנושאים, מה שהיה קצת מעיק כשראינו במקביל אליה את העונה השלישית (המצוינת) של 'דקסטר'; איכשהו כל עונה אני חושב שאין להם עוד לאן לקחת את הדמות הזו, ומייקל סי. הול מוכיח לי כמה אני טועה. תחושה דומה, יש לי אגב גם עם העונה השנייה של Breaking Bad (נדמה לי שבארץ קוראים לזה 'שובר שורות') - אחד הסדרות היותר-קיצוניות מבחינה גרפית שנראו על המסך.

את הצד הקליל מספקת לנו כרגע הסדרה Fringe ('על הקצה'), שבהחלט מספקת לנו את המוזרות שחיפשנו (ולא מצאנו) בעולם של 'על טבעי'. פרינג' היא הפקה של ג'יי ג'יי אברמס, שאחראי גם ל'אבודים', אבל היא מצליחה להיות קוהרנטית (גם אם מופרכת לחלוטין מבחינה מדעית) בלי להיות צפויה מדי. הסדרה עוסקת ביחידה של אפ.בי.איי שעוסקת בכל מיני מקרים משונים - אבל בניגוד לתיק-עם-באפלה הוותיקה, הפרקים מתחילים משונים ומטורפים להפליא ונעשים יותר ברורים והגיוניים ככל שמתקדמים. זה קורה בעיקר בזכות וולטר בישופ, מדען שבילה 20 שנה במוסד לחולי נפש אבל לפני כן היה איכשהו קשור לכל מיני תחומי מדע מתקדמים שמאפשרים לגיבורים לעשות דברים שנראים כמו קסם. לזה אפשר להוסיף מקבץ משעשע של שחקנים שראינו ואהבנו בסדרות קודמות (פייסי מ'דוסון קריק', מיגל אלווארז מ'אוז' ולאנס רדיק, שהיו לו תפקידים נהדרים גם ב'אבודים' וגם ב-The wire). יוצא טעים.

עוד סדרה שאנחנו רואים בקצב איטי (בעיקר כשאנחנו מרגישים מאושרים ובטוחים בעצמנו מספיק) היא Sensitive Skin הבריטית, סדרה צינית ומדכאת להפליא על... המממ... חוסר מיצוי, חוסר סיפוק, אמנות, צביעות, עשירים ועניים ובכלל. בתפקיד הראשי מככבת ג'ואנה לאמלי הנפלאה, שהייתה פאטסי ב'אב-פאב'. מומלץ אך ורק למי שמרגישים בטוחים בבחירות שבחרו בחייהם. ולחובבי בריטים.

זה היה עדכון מהיר מחדר החדשות - קווי הטלפון פתוחים לתגובותיכם. בהזדמנות זו נאחל גם לכל קוראי הבלוג ולשאר גימל ישראל שנה טובה ומתקתקה להפליא; אנחנו, אגב, חגגנו עם תפוח בדבש, לחמניות שומשום שאסנת אפתה בעצמה והסרט 'נערי הכרך' מ-1983 (מחווה לפטריק סווייזי ז"ל), אבל לזה מגיע פוסט עצמאי (וגם לשמונה דברים שעוד ממתינים בקנה).


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/9/2009 01:02, ושייך לקטגוריות טלוויזיה וקולנוע, סטיות אישיות
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של אסנת ב-22/9/2009 17:35

---