יומוזיקלי
הבוקר קמתי במצב רוח מוזר. השלג שוב שייט בחלון, כמו אורח קבוע, ואינדקס דרום אמריקה סירב לתרגם את עצמו, לא משנה בכמה שוקולדים שיחדתי אותו. עמד לפני עוד יום ארוך ומשמים, והשקט ששרר מסביב דיכא אותי אף יותר (שלג, גם כבד, יורד בשקט ולא ברעש; זה הבדל משמעותי מגשם).
היה לי ברור שאני זקוק למוזיקה, אבל כשעברתי במוחי על האפשרויות, אף אחד מהן לא קרצה לי. נכון, אפשר לשמוע באתה-צינור כל שיר שלבי חפץ, אבל זה דורש לעזוב כל שלוש-ארבע דקות את ארגנטינה ובוליביה ולבחור שיר חדש. כמה אני כבר יכול להיות יצירתי? מצד שני, בגלגל"צ כבר טחנו לי את כל הלהיטים וגם את הפרסומות של 88 אף. אם אני יודע בעל פה. ותחנות הרדיו האינטרנטיות תמיד איכשהו משמיעות את השירים שהם 'ליד' מה שאני מחפש ולא בדיוק-בדיוק.
אז כדי לקבל את מה שבדיוק רציתי, חזרתי אחורה מבחינה טכנולוגית וביליתי את היום בהקשבה לאלבומים - מהם כאלה שאספתי לדיסקייה שלי בזמנים שבהם עוד היו אנשים קונים דיסקים, ומהם כאלה שמצאו את דרכם למחשב שלי. התוצאה היתה מרעננת ומגוונת, והחלטתי לחלוק אותה עם קוראי הנאמנים, שבזמן האחרון יצאו קצת קרחים.

פתחתי את הבוקר עם דאר וויליאמס. אני לא בטוח שאני זוכר מאיפה אני מכיר אותה, אבל היא מקסימה, והאלבום שלה my better self פתח לי את הבוקר הכי נעים שרק אפשר.



אחר כך חיפשתי משהו טיפה יותר... מעורר, משהו שייקח אותי מחוץ לקליפה ויביא אותי אל הצהריים. לא הייתי צריך לחפש הרבה, וכבר כשניגשתי למדף הדיסקים ידעתי מה אני מחפש: 'מנועים שקטים' של אסף אמדורסקי, דיסק שמייצג עבורי תקופה מאוד ספציפית בחיים, והרבה הרבה תקוות לעתיד.



בשלב הזה ידעתי שהתוכנית עובדת, וכדי לא להרוב כלום הלכתי על קלאסיקות. אני נבוך להודות שהאלבום הבא היה דיסק אוסף של הפינק פלויד. נבוך, כי אני בהחלט מסכים שהגדולה שלהם מתבטאת באלבומים המלאים, ובדרך שבה הקטעים מתחברים זה לזה. אבל 'החומה' היה כבד לי מדי, את Wish you were here שמתי לעצמי לאחרונה ואין לי עוד דיסקים שלהם. אז אוסף. לפיצוי, שמתי אחר-כך את האלבום הכבד-יחסית של ה'אלן פרסונז פרוג'קט', turn of a friendly card. (אני מעדיף את eye in the sky שלהם, אבל שיר הנושא המקסים של האלבום הזה, שמשום מה לא מצאתי באתה-צינור, מאוד מתאים לי לעכשיו, לרצון שמשהו ממוזל יקרה).

בשלב הזה כבר היינו באחר הצהריים, ואני הייתי זקוק שוב להתעוררות. אז עם הקפה השני השחלתי לתוך מכשיר הדיסקים את הת'ר נובה (שמקושרת לתקופה פרועה-יחסית אחרת ומוקדמת יותר) ושרתי בקול רם את המלים:



בשלב הזה החלה בטני לקרקר והחלטתי לנצח את השלג עם אוכל. היה עוף מופשר ומיד עלה במוחי הרעיון להכין את אחת ממנות-הדגל שלי, עוף באננס (מקפיצים בצל, גזר ופלפלים, מתבלים בקארי ובג'ינג'ר, מוסיפים אננס, קצת אבקת צ'ילי, ומלח. מחכים שהאננס ייצור קצת מיץ ואז מוסיפים את העוף). לליווי הבישול, חיפשתי משהו מרגיע (כשאני מבשל אני סוג של פורפרה על אסיד) ומצאתי את אלכסיי מרדוק, שכבר כיכב כאן בבלוג עם don't forget to breathe. האלבום, לצערי, לא מתעלה לרמה של הטראק הזה ונוטה קצת לחזור על עצמו, אבל כרקע לבישול זה הספיק.

לסיום, כשהשמש כבר שקעה מזמן והחושך מבחוץ איים, והעוף באננס ממש רצה להרדים אותי ולמנוע ממני לסיים את מטלותיי בזמן, שתיתי שתי כוסות של 'חליטה לשיפור הקשב והריכוז' ונכנסתי לעולם הקסום של אינפקטד מאשרום, באלבומם האחרון vicious delicious (טעים אכזרי?). כן, אני יודע שיש ביניכם התוהים איך בכלל אפשר להתרכז בעבודה ולשמוע את זה, אבל מה לעשות, ככה אני - אם לא קורים עשרה דברים במקביל, אני פשוט אדאג שהם יקרו ובדרך אזנח את העבודה.

וכך השלמתי יומוזיקלי מספק... איזו מוזיקה ליוותה אתכם היום?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 2/2/2010 21:22, ושייך לקטגוריות דברים שמצאתי ביוטיוב, סטיות אישיות, מתכונים
27 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-5/2/2010 11:33

---