Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << אוגוסט 2010 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

8/2010

קיץ? / על אנגלית וגרמנית
סדרת הפוסטים שבה פתחתי, על הפאשיזם הישראלי, הכניסה אותי לאיזה מלכוד-22: מצד אחד, זמני ועיסוקיי אינם מאפשרים לי להקדיש את הזמן הדרוש לפוסט מושקע, מתוחקר ומעוגן בסדרה הזו - ומצד שני, פוסט קליל ולא-מחייב מסוג אחר עלול להיראות ככפירה במטרה שלקחתי על עצמי, וזו לא מטרה שהייתי רוצה לכפור בה. לכן, אני מבקש להתייחס לפוסט הזה פשוט כהפוגה: הסדרה הפוליטית עוד תחזור, אבל בינתיים אני זקוק לבלוג שלי כבלוג, תודה רבה.
ולאיזו מטרה, תשאלו? בין השאר כדי לקטר על ה'צרות טובות' שנפלו בחיקי והכניסו אותי למלכוד הזה. איכשהו דווקא בקיץ, שלפי כל ההרגלים שלי מאז ימי היסודי אמור להיות עונת הארטיקים וארמונות החול, התמלא לוח הזמנים שלי באינספור עבודות, פרויקטים, ביקורים ותכנונים, וכל מה שלא חיוני נדחק הצידה (בלוגים, כך מתברר, הם מצרך לא-חיוני). אם מוסיפים לזה לפחות חצי-פוסט שנכתב ונמחק באכזריות (קריסת מוזילה באמצע הכתיבה) מקבלים תירוץ סביר להיעלמותי.
בין שאר הפרויקטים, מצאתי את עצמי מרחיב באופן משמעותי את עיסוקי כמורה לאנגלית; אני מלמד על בסיס פרילאנס עבור עמותה שמציעה קורסים מרוכזים בשפות לאנשי עסקים גרמניים, בקבוצות קטנות-עד-מאוד ובחדרים של החברה עצמה. בפועל, אני לא ממש מלמד 'אנשי עסקים' אלא עובדים בדרגות-ביניים שהמגע שלהם עם אנגלית עד כה היה מינימלי במקרה הטוב. כשביקשתי מקבוצת המתחילים שלי, למשל, למצוא מלים באנגלית שהם כבר מכירים, עלו המושגים Facebook ו-Big Mac; אבל אף אחד מהתלמידים לא ידע מאלה שתי מלים מורכב השם פייסבוק, או מה משמעות ה'ביג' בביג מק. לאחת המשתתפות יש בעיית הגייה שלא העליתי על דעתי: היא מתקשה מאוד להגיד סמ"ך לפני פ"א (למשל במילה sport) או לפני טי"ת (למשל ב- story) ובמקום זאת הוגה 'שפורט' ו'שטורי'. זו כעיקרון בעיה מובנת אצל גרמנים (כי בגרמנית הוגים כך), אבל רוב הגרמנים שהיכרתי מצליחים להתמודד עם ההגיה האנגלית בעזרת כל מיני מלים בגרמנית שבהן בכל זאת הוגים s לפני t כסמ"ך (למשל Samstag - יום שבת). למרבה הצער, בדיאלקט הזארלנדי המקומי הוגים s כשי"ן גם במקרים האלה, והמשתתפת המסכנה שלי - שמדברת רק זארלנדית, כנראה - מתקשה מאוד להתרגל להגייה החדשה.
מה שכן, בזכות אותה משתתפת למדתי (או הפנמתי) ביטוי חדש בגרמנית. כי כשהיא מאבדת את ההקשר או לא מבינה את ההוראות לתרגיל, היא נוהגת לחזור לגרמנית ולהצהיר: ich verstehe nur Bahnhof (מילולית: 'אני מבינה רק תחנת רכבת'). השימוש שלה בביטוי הזכיר לי שכבר נתקלתי בו בעבר והמריץ אותי לחפש את מקורו, כדי להבין מה הקשר בין אי-הבנה לתחנת רכבת.
הפתרון נמצא בוויקיפדיה הגרמנית, שהסבירה שמקור הביטוי במלחמת העולם הראשונה, אז השתמשו בו חיילים בחזית כדי להמחיש את הגעגועים שלהם הביתה: 'אני מבין רק תחנת רכבת', כלומר זה הדבר היחיד שיש לו משמעות עבורי. אחרי המלחמה התפשט הביטוי בזכות החיילים שחזרו מהחזית, וקיבל את משמעותו הנוכחית.
בקבוצה אחרת, מתקדמת הרבה יותר, ה'הוראה' שלי מסתכמת בהבאת מאמרים באנגלית ברמה גבוהה, בקריאתם ובשיחה עליהם, תוך שאני מתקן טעויות (אם יש). לאחר כמה ניסיונות עם מאמרים פוליטיים ועסקיים, התחוור לי שמה שהמשתתפים הכי מעוניינים לדבר עליו הוא ההבדלים בין גרמניה לישראל. כך מצאתי את עצמי מסביר להם את שיטת הבחירות בארץ, מבהיר להם מיהו ליברמן ומספר אלו קשיים היו לי בלימוד גרמנית. אחד הדברים המעניינים הוא שאני מגלה שהמלים שנראות לי כ'מלים קשות' בטקסטים באנגלית אינן בהכרח כאלה לגרמנים, כי רבות מהן קיימות בגרסה דומה מאוד בגרמנית, ולפעמים אפילו במשלב נמוך יותר. יתרונות הדוברים בשפות הגרמאניות...
עם זאת, עם כל הדמיון בין אנגלית לגרמנית באוצר המלים, המשוכה הכי גדולה ביניהן היא כנראה התחביר. בקבוצה אחרת יש לי תלמיד שתמיד אומר משפטים שכל המלים בהם באנגלית, אבל המבנה שלהם גרמני לגמרי (לפני שנים, אגב, הכרתי בארץ משורר שכתב עברית בתחביר גרמני, רק שאז לא ממש הבנתי את זה). אני מאוד מזדהה עם התלמיד הזה, כי לי יש בעיה תחבירית דומה כשאני מנסה לתרגם מעברית או מאנגלית לגרמנית; מבנים שנראים טבעיים ופשוטים באנגלית הופכים במקרים רבים לסיוט מטורף בגרמנית, ואחרי שאתה עובד שעות לבנות את המשפט כך שיעמוד בכל הכללים, אתה מגלה פתאום שהדרך ה'טבעית' לומר את זה היא אחרת לגמרי והרבה יותר פשוטה. זה נכון במיוחד לגבי פעלים פשוטים להפליא כמו 'לחזור' או 'להיכנס', שבגרמנית הופכים לעולם ומלואו. אבל לזה, בעצם, אני חושב שאקדיש פוסט בלשני נפרד, ובינתיים אסיים - כדי שהפוסט הזה יעלה סוף סוף ושתיקת הבלוג לא תימשך לעד.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/8/2010 23:38, ושייך לקטגוריות דגש קל שבקלים, הגרמנים האלו...
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של זאתי, משם ב-16/8/2010 20:35



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד