חורף קשה

נעלמתי, אני יודע.

 

נדמה שכותרת הבלוג היא כבר קלישאה שאני משתמש בה מדי חורף, אבל השנה היא בכל זאת מתאימה במיוחד. הן מבחינת מזג האוויר, שנדמה כי נעשה גרוע יותר בכל שנה שאנחנו כאן, והן מבחינת האירועים מסביב, שאין לי כרגע יכולת או רצון לפרטם.

רק נאמר שאמנם אנו מסכמים היום שלושה חודשים בברלין, אבל בעצם עדיין לא חווינו ממש את העיר. התמונה בראש הבלוג היא בערך הנוף מחדר העבודה שלי בשבוע האחרון. וכל הזמן יש תחושה של חוסר סיפוק, חוסר השלמה, חוסר יכולת להתמודד. כל מיני דברים שצריכים להתמודד אתם נדחים ליום הבא, לשבוע הבא.

בדרך הספקתי להיות בארץ בדיוק כדי לחוות את השריפה בכרמל (אבל לחזור לברלין לפני הגשם) ולהתרגז על כל המערכות הציבוריות במדינה. אני תוהה אם מרגיז אותי יותר הסדר האכזרי של הגרמנים או הפרטצ'יות האדישה של הישראלים.

ברשימת הדברים הטובים ניתן למנות דרך חדשה להתמודדות עם חרדות (יקרה, אבל אפקטיבית); איסוף של טקסטים מארבע השנים האחרונות לקובץ שעושה כרגע סיבובים בין 'קוראים ראשונים' ומי יודע, אולי מתישהו גם יישלח להוצאות; והבהובים מעניינים של רעיונות שאולי יקרמו עור וגידים בעתיד, אבל כרגע בעיקר מצמצמים עוד יותר את זמן ההתאקלמות.

 

מספר הארגזים בבית נשאר קבוע, כמות הבלגן רק עולה.

 

יש כמה פוסטים שחשבתי עליהם, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לכתוב אותם. אולי זה יקרה בעתיד הקרוב. אולי לא.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 16/12/2010 11:17, ושייך לקטגוריות עונות השנה, קוהרנטיות זה פאסה, שחרור קיטור
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של נועה רז ב-19/12/2010 14:11

---