עיר דובי הקוטב

אומרים שמי שמצליח לעבור חורף אחד בברלין, כבר יתאהב בה לנצח. אני לא בטוח שאני יכול לערוב לחלקו השני של המשפט, אבל חלקו הראשון, המרמז שחורפי ברלין קשים למעבר, מוכיח את עצמו מעל ומעבר - וזאת על אף שטכנית, עברנו רק שתי תשיעיות מהחורף. לרגל המצב (וזה לא סתם קיטורים שלי: דני רופ עצמו טען שמדובר בחורף הקשה ביותר באירופה מזה כמה עשורים), אין ברירה אלא להקדיש את הפוסט האמיתי הראשון פוסט-חזרה למספר אטיודים חורפיים.

 

שקרים, סטטיסטיקות וחג מולד לבן

בחורף הראשון שלנו בגרמניה כל הזמן חיכינו לשלג, אבל נאלצנו להתאכזב: חברים מקומיים הבהירו לנו שה-White Christmas המפורסם הוא יותר משאת נפש מאמת צרופה, ושהשלג הראשון נופל בדרך כלל בפברואר. וכך היה. במבט לאחור מתברר שאותו חורף, גם אם נראה קר לעורנו הישראלי הרגיש, היה חמים יחסית לממוצע (היו מי ששייכו זאת להתחממות הגלובלית, וביכו את החורפים המושלגים של ילדותם). אחר-כך הגיעו שני חורפים ממוצעים עד קרירים - אחד עם שניים-שלושה שלגים, ואחד שלא היה עשיר במיוחד בשלג אבל כלל גל קור קשה וארוך במיוחד, קפיאה של הנהר ושאר מרעין בישין. וכשחשבנו שהגיע הזמן (לאור חוק הממוצעים) לעוד חורף חם-מהממוצע (או בעברית 'נסבל') הגיע החורף הקודם, שהיכה כבר בדצמבר בטמפרטורות מרהיבות כמו מינוס שבע עשרה, והפך את ספירת אירועי השלג לחסרת תוחלת. נו, לא מגיע חורף חם? לא מגיע. על החורף הנוכחי כבר נתתי לדני רופ להרחיב את הדיבור, ובהמשך הפוסט יינתנו דוגמאות ותמונות. ידידתנו הברלינאית מ' (קיצור של מאנצ'קין), אגב, עברה לכאן באביב 2009 ולכן מבחינתה חורף זו מין תקופה כזו שבה האדמה מכוסה כל הזמן בשלג. לך תספר לה שזקני זארברוקן לא זוכרים חגי מולד לבנים.

אגב, גם במקרה זה יש מי שמאשימים את ההתחממות הגלובלית.

 

אי תנועה לבן

עבורנו (לפחות עד השנה שעברה) שלג היה אירוע מיוחד וכיפי. עבור האירופים, זה סוג של סיוט. כדי להבין את העניין, מספיק לנסוע ברכבת, לצאת לרחוב, או אפילו להציץ מהחלון. הבעיה היא ששלג שיורד ויורד ויורד ולא נמס (כי הטמפרטורה לא עולה מעל האפס) מתחיל להצטבר, ונעשה עמוק-עמוק:

 

את השלג העמוק צריך לפנות, ומאחר שהוא יורד כל הזמן, זו משימה חסרת-תוחלת בערך כמו לנקות דירה שיש בה ילדים קטנים. התוצאה היא שהרכבות מתקשות לעבור על המסילות ומאחרות ללא הפסק; הכבישים נראים כמו נתיבים של לבן וחום-מלוכלך ומהירות הנסיעה מצטמצמת לאפס; מכוניות, שגלגליהן שקועים עמוק בשלג, מתקשות לתמרן ממקום החניה לצד הרחוב החוצה; והמדרכות הופכות לנתיבים של שלג דרוס, דחוס, בין הררי ענק של שלג שפּוּנָה לצדדים.

אם מוסיפים לכך את העובדה שברכבת הקלה של ברלין (האס-באן) נערכים במשך כל דצמבר ונובמבר שיפורים ותיקונים מתוכננים, מקבלים כאוס חורפי מושלם (וזה לא הגדרה שלי, אלא כותרת מה'ברלינר צייטונג'). ביום ו', למשל, חזרנו באחת וחצי בלילה מפוטסדאמר פלאץ המקושט-לכריסטמס (סיפור בנפרד) ומצאנו את עצמנו ממתינים 25 דקות לאס-באן, ברציף פתוח-בחלקו, וכאשר התצוגה האלקטרונית משנה את דעתה מדי כמה דקות בנוגע לזמן הגעתה של הרכבת הקרובה. היום, למודי ניסיון, בחרנו לנסוע באוטובוס; הוא אמנם הגיע בזמן, אבל הזדחל במה שנראה כמו פקק אחד גדול, מכאן ועד איקאה.

אגב, לא צריך את דני רופ כדי להבין שמשהו יוצא דופן קורה; מספיק לקרוא את כותרות העיתונים הגרמניים. ה'פרנקפורטר אלגמיינה', למשל, ציין בעמוד הראשון את האפשרות הסבירה שהשנה יהיה חג מולד לבן (בגרמנית: 'וייסה ויינאכטן - זר וארשיינליש') וה'וולט אם זונטאג' סיכם ביצירתיות, בכותרתו הראשית, ש'גרמניה טובעת בשלג'.

 

שלגים

לאסקימוסים, כנראה, אין מספר רב במיוחד של מלים לשלג, אבל אין ספק שמספר שנים באירופה מספיקות כדי להבהיר שלא כל השלגים זהים. יש שלג דק, קל להפליא ומורגש בקושי (באנגלית קוראים לזה flurry); יש שלג שעשוי מפתיתים גדולים, כבדים, הנופלים באחת על הקרקע; יש שלג שנשאר נתון באוויר, מרחף אנה ואנה ולא באמת 'יורד'; ויש שלג שפתיתיו קטנים אבל קרים וקשים, וכשהוא משולב ברוח התחושה היא של עשרות סיכות קטנות הדוקרות אותך שוב ושוב בפנים. לא נעים.

אבל זה גם יפה

אין ספק, יש משהו מדכא בכך שמאז שחזרנו לברלין (לפני שבועיים!) לא ראינו את הדשא בפארק ליד הבית (ולא כי לא היינו שם) וסופות שלגים היו נפוצות יותר מביקורים בסופרמרקט. אבל יש להודות: בפעמים הנדירות שבהן הגיחה השמש ואפשר היה לצאת מבלי לחשוש מטיפול אקופונקטורה בלתי-מתוכנן, היה גם משהו יפה בלבן-הלבן הזה. הנה כמה דוגמאות.

 

 

אגב, המרוץ לחג המולד הלבן עדיין לא הוכרע: כרגע העיר נראית עדיין כמו ממלכתה של המכשפה מנרניה, אבל ביום ה' צפויות אצלנו לא פחות משלוש מעלות מעל האפס, וכל הלבן הזה עלול להפשיר קצת מוקדם מדי לרומנטיקנים הנוצריים. נחיה ונראה.

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/12/2010 17:45, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, הגרמנים האלו..., עונות השנה, תמונות
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-25/12/2010 08:53

---