Im Ausland
החיים חזקים יותר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הוסף לקבועים שלי רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן קישור ישיר לבלוג דף כניסה לישראבלוג רסס ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו! כינוי: רונן א. קידר גיל: 52 חיפוש טקסט בקטעים: פינת החתול
חתול עולה באש? או שזו סתם הילה של קדוש? בלוגים חביבים עלי
סינמסקופדגש קל ליבריסטאן אמיר אור המתופפת הקטנה החיים שמתחת לחיים לדבר את האהבה הטובה יעל ישראל עושה אהבה מולטי קולטי - בלוג בישול עדה קיטי Alon's Blog תירס חם סיטי בלונד אדמיאל קוסמן שירה ומחשבות עיר מקלט אני והעיר הקדושה מורה נבוכים
באופן כללימי אני ומה אני עושה בגרמניה מה אני בעצם מתרגם שם? איך אני נראה עכשיו (מסופר) החתול שנותן לי לגור אצלו על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה" הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר זוטא - אם יש לכם רגע - שירים zuhause הגבול חרדה החומה (טכנולוגיה היא קיר) היום הקצר ביותר להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט) יראת אלוהים בתוך הראש מבקרים שני שירים מתוך 'סימני נשיכה' - פרוזה השואה היתה - פתיחה עסקי הספרות Life goes on פרוטוקול פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדהכן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה אלוהים אדירים / miss kitty fantastico אם הקירות / את תלכי בשדה ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים קריאה ב'פרימה'/ורד דור שנה וקללותיה/ אורי אלחייני בקבוק מים/ מיכל ברגמן מהר מהר שלא ייגמר /אסתי על האומץ/עדה על הקל והכבד/ את תלכי בשדה צהריים בטוסקנה/אקס סוף העולם/ שרה (הקודמת) משחקים בבננות / אמיר אור וחברים גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל קטעים לפי קטגוריות
הבלוג חבר בטבעות: « הקומונה של לי » ± « ישראלים בחו"ל » ± ארכיון: |
6/2011
פעם אחר פעם אתמול, תחנת הרכבת צואולוגישר גארטן, מעבר תת-קרקעי למקום שבו אני מתחיל את הטיול היהודי: לפתע אני רואה פוסטר שמכריז על כך שסינדי לאופר מופיעה באדמירלפאלאסט, כאן בברלין, ב-19 ביולי. ואני עוצר, ופתאום חושב שאולי אני פשוט אלך להופעה. בברלין כל הזמן קורה משהו, במיוחד בקיץ. בלי לברר בכלל אפשר לשלוף עשרות הופעות, אירועים ופסטיבלים שמתרחשים בעיר בשבוע-שבועיים הקרובים. מאליפות העולם בכדורגל לנשים, דרך שבוע הגאווה ועד הופעות של ג'ורג' מייקל, ג'נט ג'קסון ואלטון ג'ון. ובכל זמן נתון ברור לי שאי אפשר לבלוע את כל העושר הזה, כי הזמן והכסף אינם אינסופיים אלא דווקא מאוד מוגבלים, או לפחות בכל זמן נתון אחד מהם מוגבל (ועל כך דיברנו הרבה). ובדרך כלל אני פוטר את הדברים האלה באנחה מהירה וב'בעולם מושלם, הייתי...', והולך הלאה. אבל סינדי לאופר זה בכל זאת לא פסטיבל התרבויות בקרויצברג או רוקסט בציטדלה שפאנדאו. סינדי היא.... 'כל-כך יוצאת דופן', כפי שהכריז אלבומה הראשון. בעיתוני התקופה קראו לה 'הברווזון המכוער', אבל בעיני היא היתה היופי המדוכא, והיא שרה בשבילי, והיה בה משהו אישי ורגיש וישיר הרבה יותר ממכונת-הלהיטים שהיתה מדונה של אז, וכשהיא שרה 'פעם אחר פעם', הלב עצר במקום, שעון השניות השתחרר, והכל הלך לאט ונשר בצד הדרך, הכל לא היה חשוב, כל עוד היא שומרת עלי.
(לא מוצא את הקליפ המקורי אבל זו הופעה משנות ה-80 עצמן, ולכן ריל טיים) וכאילו כדי להדהד את הכל, באותו ערב, בסדרה 'אחים ואחיות', היה פרק פלאשבק לשנות ה-80 והשיר הזה התנגן (למעשה הפרק היה מבוסס על השיר). * קיץ בברלין. הטמפטורה נעה בין חם יחסית לברלין לבין חם אבסולוטית. העיר תוססת, כמעט עולה על גדותיה. הישיבה ליד המחשב לעשות את העבודה שנותרה בתחום התרגום מתקרבת, בתנאים האלה, לבלתי נסבלת: הגוף שהתרגל לטייל משתוקק להיות בחוץ, כל קרן שמש נראית כמו משאב שמתבזבז כשלא נסחפים עם כל האפשרויות שהעיר מציעה. אורחת מפתיעה שנחתה עלינו בשבוע שעבר הובילה אותנו (או שאנחנו אותה? מי יודע?) לרחצה באגם נחבא בלב היער, לסיור בסמטאות פרידריכסהיין ולהרמת כוסית במסעדה יוונית שבחיים לא היינו מגיעים אלה אחרת. אולי זה נכון לכל עיר, אולי לכל דבר: אתה מעריך את מה שיש לך מתחת ליד רק כשאתה מראה אותו לאחרים. * אולי בגלל זה יש ערך תרפויטי לכתיבה בבלוג. 15 תגובות הוספת תגובה הצגת תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-25/6/2011 20:23 |