מחכים
אחת המחשבות המוזרות (אך הקוהורנטיות בתכלית) שהיתה לי במהלך ההתקפלות שלנו מתל אביב היתה שכשגרים תקופה מסוימת באותו מקום מפתחים מערכת תמיכה נוספת לזו של החברים, מערכת של אנשים שהקשר אתם הוא מקצועי, אבל איכשהוא הופך לקצת יותר, בגלל שלמדת לסמוך עליהם. את אותם נותני-שירות קבועים זיהינו אני ואסנת כ'אלה שאתה קורא להם בשם פרטי'. למשל המסז'יסט. והאינסלטור האמין היחיד בעיר. והקט-סיטר. והספרית. אחד הדברים שקלטנו עם התמעטות החפצים בדירה הוא שזה הולך להיות קשה מאוד לבנות את כל הדברים האלו חזרה מאפס, ועוד בארץ זרה שהמנהגים בה אינם מוכרים לנו. איך נמצא ספר זול? נהג מונית אמין?
יותר מהכל יש חשיבות לקשר האישי הזה, ליכולת להרגיש ש-X 'לא ירמה אותך', כשמדובר על תיקונים בדירה. חשמלאי טוב, אינסטלטור לא יקרן ושיפוצניק אמין הם משאבים חיוניים, שקשה מאוד למצוא ואין להם תחליף. ודווקא בתחום הזה נדרשנו במהרה לפתרון, כי כפי שכבר קראתם, הגענו לדירה ללא מטבח, ומיד גם גילינו שכל מיני אורות לא עובדים, וכולי. למזלנו (או שלא למזלנו) הכיר לנו ירון, המורה של אסנת, שיפוצניק-על-בסיס-שם-פרטי-בלבד חדש, הלוא הוא גידו.
גידו, אמר ירון, הוא בסדר גמור, אבל קצת איטי, והוא גם מדבר אנגלית, שזה יתרון גדול. היכרנו אותו כשהיינו בעוד דירה שבה לא היתה אפילו רצפה, ובעל הבית רצה שנשפץ. גידו הוזעק מיד כדי להעריך את עלות השיפוץ, ולאחר כשעה של שיחה על בעל הבית בגרמנית שוטפת הזמין אותנו לקפה ונתן לנו הערכת מחיר שהבהירה שאין סיכוי שניקח את הדירה. אבל באותה הזדמנות הוא גם הודיע שהוא עושה 'כל מיני עבודות' (במלים אחרות: הכל חוץ מגז) ושיישמח גם לתת לנו עצות בכל דירה שלא נגיע אליה. יופי, חשבתי, יש לנו הנדימאן, ומיד עלתה לי לראש השורה “I see you’ve met my faithful handyman”.
נפרדנו כידידים, אך מיד כשמצאנו את דירתנו חסרת-המטבח, וכשהתברר שתכניותינו לא מתאים למטבחים סטנדרטיים, היה ברור שיש להזעיק את גידו שוב. במהלך הביקור שלו בדירה הוא כמובן מצא, כמיטב המסורת השיפוצניקית, עוד כמה דברים שצריך לעשות בה חוץ ממה שרצינו מלכתחילה, אבל הערכת המחיר נשמעה סבירה, והוא אף הסכים לבוא אתנו לחנות ולקנות את החומרים הנדרשים.
תוך כדי העבודה גילינו כמה דברים נוספים על גידו. הראשון, שהזדקר מיד בהתחלה, הוא שהאיש פליט מארץ הענקים. ליד הגובה הנורמלי-מינוס שלנו נראו שני המטרים פלוס שלו כמו גוליבר בארץ הגמדים, והיה אפילו רגע שהאמנתי הוא יוכל להתקין מנורה בלי צורך בסולם. זו גם היתה הדרך השניה שבה הוא הזכיר לי את ריפרף מרוקי. שנית, התברר שיש לו כנראה מכונה לייצור בדיחות קרש ומשחקי מלים טפשיים באנגלית, אותם פלט בדיוק באותו טון בו השתמש כשהיה רציני (הבעיה הזו משותפת להרבה גרמנים שמדברים אנגלית).
הדבר השלישי שהתברר היה מה שכבר ידענו: הוא איטי. ממש איטי. הוא היה איטי בלהבין בדיוק באיזה רוחב אנחנו רוצים את פלטת העבודה (נדמה לי שאמרנו לו בערך שבע פעמים). הוא היה איטי בהפסקות הצהריים הארוכות שלקח, שתמיד התארכו עד אין קץ. והוא היה איטי (אך יסודי) בעבודה, תכונה שיכולה להיות מקסימה בשיפוצניק (במיוחד העובדה שהוא מסדר את כל הכלים, שואב אבק ומנקה את המשטחים לפני שהוא הולך) אבל לא כשמשלמים לו לפי שעה. לפעמים זה הגיע למצב שחשבתי שהוא איטי בכוונה, איטי להכעיס, אבל לא היו לי עדויות חותכות.
מצד שני, הדבר הבא שגילינו על גידו זה שהוא יודע להסתדר. כששמע שאין לנו כיור, מיהר להציע לנו - בחינם - את הכיור של החברה-שלו-לשעבר, שקיבלה מטבח חדש ואין לה מה לעשות בישן. אחרי ניקוי וחיבור לקיר, התרגיל חסך לנו הרבה כסף... אבל חשף אותנו להערות עוקצניות מצד הענק הלוחש לגבי חוסר היכולת שלנו לסחוב דברים, להבין שיפוצניקית או לנהוג.
בקיצור, ככל שחלף הזמן נותרנו יותר ויותר במתח - הלנו גידו או לצרינו? האם הוא מציל נפשות שעוזר לנו להרים את הרגליים מהקרקע, או שמא שיפוצניק ממולח שבא לעשות קופה על חשבוננו? ככל שחלף הזמן, השאלה התמקדה בחשבון הסופי, שכן העבודה היתה מוצלחת למדי, וכיום אנחנו הבעלים הגאים של כיור מחובר היטב, משטח עבודה ואור בארון האמבטיה. אבל בסוף היום השני לעבודה, כשניגשנו אליו בחשש לברר את החשבון, דחה אותנו גידו בקלילות חביבה. "עזבו," אמר בתרגום לעברית, "נדבר על זה מחר בטלפון".
וכך נדחתה ההכרעה ליום המחרת, הלא הוא היום. וכרגיל, כמו בפעמים הקודמות שהמתנו לו, היום נקף - וטלפון מגידו אין. ומאחר שאין טעם לרדוף אחריו עם הכסף (שממילא במחסור), אנחנו חוזרים למצב שהתרגלנו אליו כבר שלושה ימים... יושבים ומחכים לגידו.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 7/9/2006 21:37, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו...
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     4 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של shayandherfangies ב-11/9/2006 14:17

---