שפה, תקשורת ובדידות
זה די מוזר: העולם כאילו נעשה כפר קטן, האינטרנט והטלפון כביכול מקרבים את כולם לכל מקום, ואירופה היא רק במרחק קפיצה.... אבל זה לא נכון.
אם זה היה נכון, לא הייתי מרגיש כזו בדידות למרות שאני יכול לדבר עם אנשים בצ'טים, ובסקייפ, ובמיליארד דרכים אחרות. אבל איכשהו אין תחליף למפגש פנים-אל-פנים עם חברים קרובים.
וזה נעשה משונה יותר, כי תחושת הלבד קשורה לאו דווקא למרחק מהחברים, אלא לכך שאי אפשר לצאת החוצה ולחוות את העולם בשפה שלך: בכל מקום השלטים, הדיבורים, המכתבים הרשמיים מהבנק ומקופת חולים - כולם בשפה שאתה רק מתחיל לפענח, שאתה זקוק בה למילון, שמפחידה אותך מעצם העובדה שהיא שם ושאתה צריך להבין אותה.

זהו.סתם מחשבות ללילה הקר ביותר בינתיים (7 מעלות בחוץ). פוסטים יותר מושקעים - כשיהיה לי כוח.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/10/2006 22:45, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-8/10/2006 04:29

---