Im Ausland

לטיול יצאנו
למעשה, הרגע חזרנו מטיול יום א' השלישי ברציפות שלנו, וזה אומר שכבר אפשר לדבר על מסורת. ואיזו מסורת נהדרת! כמו בפעם הקודמת, גם הפעם ארזנו סנדוויצ'ים ובקבוק יין בורדו ויצאנו מהבית בשעה אחת לעבר גדות הזאאר. ההבדל הוא שהפעם יצאנו בכיוון ההפוך, עם זרימת הנהר, וכך עברנו דרך העיר כולה ומעבר לה, שלושה וחצי ק"מ לכל כיוון. בין החוויות שנרשמו: פגישה פנים אל פנים מקרוב עם פרפר כתום-שחור יפהפה, מנהרה רבת-הדים שנראתה כמובילה לתוך יער עבות אבל בעצם נפתחה לאיזה פרבר עירוני, צמד שהחליק על סקטים בהחזקת ידיים ובתיאום מושלם, גלידת אמרטו נ-ה-ד-רת והרבה, הרבה שמש.
אחרי שחזרנו הביתה, עמוסי חוויות ופרחי-בר לא מוגנים, היה לנו ברור שהמסורת הזו חייבת להימשך, מדי יום א', כל עוד מזג האוויר יאפשר לנו, ואולי קצת מעבר. נשמח גם לאורחים בטיולים האלו, אז אם בא לכם לקפוץ, אתם מוזמנים.

ובהקשר אחר - או לא - בטיול היום חגגנו את יום הנישואין השלישי שלנו, שחל היום (אחרי שחגגנו את יום ההולדת שלי בטיול של השבוע שעבר). ובנושא הזה רציתי להביא שיר נהדר בעיני, של המשוררת מרגרט אטווד. וכשחוברות הליקון שלי יגעו אלי (במשלוח הימי) אולי אעלה גם תרגום לעברית של השיר.

Habitation

Marriage is not
a house, or even a tent

It is before that, and colder:

the edge of the forest, the edge
of the desert
the unpainted stairs
at the back, where we squat
outdoors, eating popcorn
where painfully and with wonder
at having survived
this far

we are learning to make fire.

נכתב על ידי רונן א. קידר, 8/10/2006 17:15, ושייך לקטגוריות אמנות, בשבילנו זו אירופה אירופה, אופטימי, אהבה ויחסים
3 תגובות הוספת תגובה הצגת תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-9/10/2006 05:34