איזון קוסמי
יש אמונה נפוצה שהחיים נוטים לאזן את עצמם. אצלי היא בדרך כלל ניכרה בצד השלילי שלה: כלומר, אם קרה משהו טוב, אז חייב מיד אחריו לקרות איזה משהו רע קטן, או איזה עיכוב, משהו בסגנון חוק מרפי - תמיד כשאתה למעלה, כבר ידאגו להוריד אותך לאדמה.
אבל בפרק הזמן שעבר מאז הפוסט האחרון פגשתי את הגרסא ההפוכה של האיזון הזה, מעין חוק יפרמ כזה. אחרי יום א' בערב (שהיה זוועה כפי שראיתם), בא יום ב' (דווקא יום ב' השנוא, זה מ-I don't like Mondays) שבו הדברים איכשהו הסתדרו באיזה אופן קסום ולא מוסבר. וכל זה קרהדווקא כשבחוץ מטפטף גשם לונדוני והשמש לא מראה את פניה לשנייה (מה שסותר עוד תיאורייה, זאת על הקשר בין מזג אוויר למצב רוח). אבל בעיית הגשם נפתרה בזכות המגפיים החדשות והנאות שקניתי; בחנות לדברי חשמל היה בדיוק מה שחיפשנו; ואפילו בלשכת מרשם האוכלוסין, מעוז הבירוקרטיה הגרמנית, התקדמנו צעד חשוב במאבק לשכנע אותם לרשום אותנו כנשואים ובשמותינו החדשים אחרי החתונה, וזאת בלי להמתין בכלל ובלי מלים ארוכות בגרמנית שלא הבנו. ופתאום, איכשהו, הצער של אתמול נראה כמו מה שהוא היה - מקום של רגשות עזים ואינטנסיביים, שאולי עוד אחזור אליו ואולי אשתמש בו בעתיד, אבל עכשיו הוא צפון לבטח בנבכי העבר.
(דרך אגב - אני מבטיח להתייחס בהזדמנות לשאלה "מדוע היה עלי לנסוע לגרמניה כדי להתמודד את הווייתי האמנותית ולהתפתח כאמן". זו שאלה מאוד חשובה ומסובכת, אבל אני בהחלט רוצה גם להתייחס אליה מתישהו).

---

פרט לכך, עדיין לא עשינו סבב צילומים בדירה, אבל כ"מתאבן", קבלו תמונה שלי במטבח שלנו, נהנה מעוד ארוחת מלכים מיקרוגלית (האחרונה מביניהן היתה, בתקווה, היום - מחר גידו יבוא לחבר את התנור).



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/10/2006 21:42, ושייך לקטגוריות אמנות, תמונות, אופטימי
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-26/10/2006 06:49

---