אז מה בעצם אתה מתרגם שם?
מי ששם לב לכותרת המשנה של הבלוג בטח ראה שכתוב שם "משורר ומתרגם..." אז לגבי "משורר" כבר ראיתם כמה שירים, אבל יש ודאי מי שלא לגמרי בטוחים מה עניין ה"מתרגם". אז לנוחותכם - ולטובתי - הסבר מעשי קצר ואז קצת מחשבות.
אז ככה: אני עובד כפרילאנסר עבוד הוצאת שטיינהרט קציר (הנקראת גם "העולם", פרטים באתר), שמוציאה בעברית את מדריכי הטיולים של "לונלי פלאנט". את העבודה קיבלתי לפני כשנה ורבע, לאחר שעברתי מבחן תרגום באתר של ההוצאה, שהגעתי אליו דרך מודעה ב-YNET (ובכך הפכתי לאדם הראשון שאני מכיר שיקבל עבודה דרך מודעה שם). עד אז תרגמתי פה ושם - קצת לחברת אינטרנט, טיפה לחברה של כתבים טכניים, ספר שמעולם לא יצא לאור, וכן הלאה. אבל העבודה נראתה אידאלית, ולו בגלל שרשימת הכישורים הנדרשים התאימה לי ככפפה ליד: אנגלית ברמת שפת אם - יש. יכולת התנסחות גבוהה בעברית - יש. הכרות עמוקה עם תכנת וורד - ללא ספק. ידע כללי נרחב בהרבה תחומים - ודאי. אמנם היתה ברשימה גם "דקדקנות וקפדנות", אבל החלטתי להתעלם מזה לצורך העניין. אבל היתרון הכי גדול היה שהעבודה מתבצעת מהבית ודורשת רק מחשב וחיבור אינטרנט, כך שאני יכול לעשות אותה מכל מקום בעולם. בהתחשב בכך שכבר אז ידעתי שנצטרך לעבור לאירופה כדי להאיץ את הקריירה של אסנת, ומה שאני אעשה שם היה מעורפל כמו בוקר חורפי בזארברוקן, זה בהחלט היה הגורם המכריע.
מאז עברו שנה ורבע, ואני כבר שותף בשלושה ספרים שראו אור - מדריך פורטוגל, מדריך פרובאנס (שתרגמתי לגמרי בעצמי) ומדריך מרוקו (שהעבודה עליו היתה המפרכת מכולן) - ובקרוב תיראו את שמי גם על מדריכי יוון ומקסיקו. בתקופה הזו לא התקשיתי לראות עוד יתרונות בעבודה - ראשית, העבודה מהבית, שמאפשרת לי לעבוד בכל זמן ובכל מצב (חוץ מכאשר אני שופך סודה על המחשב הנייד שלי), לשלוט בלוח הזמנים ולהחליט מתי לצאת לחופש ומתי למשוך עוד כדי להספיק; ושנית ולא פחות חשוב, הידע הכללי הנצבר ללא הפסקה ומאפשר לי לשלוף מהשרוול את סיפורו הלא-ייאמן של הר-הגעש סנטוריני, או את העובדה שהשם 'קוקטייל' נגזר מהצמח ששימש לערבובם בקאנקון, ששמו בספרדית פירושו 'זנב תרנגול'. אבל במקביל גם גיליתי כמה חסרונות, למשל שעבודה כל היום מול המחשב עלולה לגרום לכאבי גב, אצבעות ועיניים, ואף לכאבי לב קשים כשבחוץ יוצאת שמש מרהיבה מהעננים ואני יכול רק להביט בה מהחלון. או שכדי להתאים לדרישות ההוצאה, עלי לא רק לתרגם את הטקסט אלא גם לדאוג שכל הפונטים, הסימנים המיוחדים, הרווחים וכן הלאה יהיו בדיוק במקום בו הם צריכים להיות - עבודה מפרכת ומשעממת עד מוות, שאמנם קיצרתי מאוד באמצעות המאקרואים של וורד, אבל היא עדיין עלולה להעביר אדם על דעתו, במיוחד כשבחוץ שמש חמימה... יו גט מיי דריפט.
אבל מעל הכל, התרגום הוא בכל זאת סוג של כתיבה, ואף כי חלק מהביטויים הפכו כבר אוטומטיים, עדיין יש סיפוק עז כשאני מצליח להעביר בשלמותו לעברית איזה משפט סופר-מסובך מהאנגלית הלונליפלנטית הבריטית, ובמיוחד כשאני מוצא פתרונות שמשתמשים בביטויים מקוריים ומעניינים בעברית. אז באמת אפשר להרגיש גאווה (הפעם במובן הרגיל של המילה) בלהיות, כפי שכתוב בכותרת הבלוג, מתרגם.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 12/11/2006 22:50, ושייך לקטגוריות עבודה
13 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     3 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של maya velazquez ב-10/6/2008 23:02

---