הליכה לאורך הנהר
"אלי, אלי,
שלא ייגמר לעולם
החול והים
רשרוש של המים
ברק השמיים
תפילת האדם"
(ח. סנש, הליכה לקיסריה)

אחד החסרונות בלהיות מתרגם הוא שאין שום סיבה לצאת מהבית. ובהתחשב בכמה שהיום קצר, עד שאני כבר מרים את העיניים מהמחשב וחושב על מנוחה - וכבר השמש שקעה ונעלמה. כך קורה שעוברים ימים שלמים בלי שאני יוצא מהבית.
אבל כשאני יוצא, בכל פעם שאני יוצא, התרוממות הלב שמציפה אותי פשוט מדהימה. בעיקר כשאנחנו הולכים לעיר בשביל שלאורך הנהר, שבכל שעה ובכל מזג אוויר הוא קסום, אבל עכשיו, כשכל העצים מגדירים מחדש את המילה "שלכת" באלפי צבעי צהוב, כתום וזהב, כל הליכה בשביל הזה היא ממש חגיגה, שבדיוק כמו ה"הליכה לקיסריה" לעיל, שמחברת אותי עם הטבע על כל מאפייניו וצבעיו, מהנהר הזורם באיטיות (או מהר), דרך עץ עירום שמזכיר את הפתיח של "בטיפול" ועדהברווזים המתקרבים אל הגדה.
ולא רק הנהר עושה לי את זה; היום בבוקר יצאתי לבדיוק חמש דקות, להביא בגט ולחמניות מהמאפייה הצרפתית שבפינה, וכבר הרגשתי סוג של התעלות, אם זה בגלל האוויר הקר והטרי, ואם בגלל עצי הצהוב-בננה שקידמו את פני בצומת. השלכת פה ללא ספק מדהימה, וזה אמנם לא עובר ממש בתמונות (בגלל שהמצלמה של הסלולרי הופכת הכל לכתום וממילא יש בעיקר ימי סגריר) ומרגש הרבה יותר בלייב, אבל בכל זאת, הנה דוגמית קטנה:




אז החלטתי שכל יום אני אצא לפחות פעם אחת מהבית, לנשום את הטבע מסביבנו. שנאמר, שלא ייגמר לעולם.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/11/2006 23:21, ושייך לקטגוריות אופטימי, בשבילנו זו אירופה אירופה, תמונות, עונות השנה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של ענבל ב-21/11/2006 07:50

---