סיפור של חורף
כפי שציינתי לא מזמן, ה-1 בדצמבר כבר מאחורינו, וזה אומר לא רק שרוח וויינאכט שורה עלינו, אלא שגם נכנסנו באורח רשמי לחורף. הסייוג המקובל, שכבר שנים נמצא אצלי בראש אבל אין לי מושג מאיפה, קובע שדצמבר-ינואר-פברואר זה חורף, כמו שספטמבר-אוקטובר-נובמבר זה סתיו, וכן הלאה. בארץ, כמובן, אין ממש עונות, ואף אחד in his right mind לא יסכים שסתיו עכשיו באחד מימי ספטמבר או אוקטובר הלוהטים. אבל כאן, כפי שכבר ציינתי, סתיו זאת עונה אמיתית, ועכשיו כשהיא נסתיימה, אני ממש תוהה מה צפון בחובו החורף.
הרי חורף כמו שבארץ - עם מטריות, סוודרים, המון ירוק ושבתות מוצפות אור - היה לנו כבר בספטמבר. ומצד שני, חורף כמו בסיפורים - אנשי שלג, מחליקיים, אגמים קפואים - יש כנראה רק יותר צפונה מכאן (ירון טוען שיורד כאן שלג רק פעם-פעמיים בשנה, ולפעמים לא יורד בכלל). אז בינתיים, הדבר שהכי מסמן כאן את החורף הוא העצים העירומים.
אותם עצים שהיו ירוקים כל-כך כשהגענו לכאן, ואחר-כך צהובים ואדומים וזהובים וכל צבעי הקשת, נותרו, עם בוא הראשון בדצמבר, עירומים לגמרי. הנה למשל המראה מהחלון האחורי:




והעצים העירומים בשלוס, הטירה של זארברוקן, עם בית האופרה ברקע:





ואלו רק דוגמאות בודדות; את החוויה של יער שלם, על צלע ההר, שכולו זרדים חומים ועירומים, קשה לתפוס בתמונה ולא קל לתאר במלים. מה שכן, מבין העצים חסרי העלים מבצבצים במלוא יופיים האשוחים ירוקי-העד:





יש משהו מעציב בתמונות האלו, אבל גם משהו נורא-הוד, כל פעם שאני רואה אותם משורטטים על רקע השמיים. כאילו מישהו מתריס, מישהו צועק נגד הטבע. ואולי זה החורף - צעקתם של החיים כנגד התרדמה הנכפית עליהם, רצונם לפרוץ החוצה ולבקוע, רצון שמתממש - בסופו של דבר - באביב.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/12/2006 21:19, ושייך לקטגוריות עונות השנה, תמונות, בשבילנו זו אירופה אירופה
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-6/12/2006 00:26

---