בסופר
"אני חיבקתי אותך
ואתה חיבקת אבטיח"

(אגי משעול, "בהיפר")

במסגרת פינתנו "דברים קטנים ששונים בגרמניה" הייתי רוצה לקחת אתכם אתי לקניות בסופר השכונתי. תמיד טוב לעשות דברים כאלו בחברה.
לפני הכל נדרשת סדרה של הכנות: לקחת מעיל, כובע, כפפות, צעיף, גרביים ונעליים (שלא יהיה קר), להוציא מהמזווה את הטרולי-על-גלגלים לנשיאת הקניות הביתה וכמובן לשלוף את שקיות הבד, שוודאי שקניתם בפעם הקודמת (כזכור, פלסטיק אין).
בכניסה לסופר, אחרי שאספנו עגלה, נזהה עוד בחוץ, בקור, כמה ארגזי פירות וירקות במבצע, וביניהם - מזה כבר יותר מחודש - אננסים ענקיים וטריים במחיר זול ומפתיע. אחרי מחשבה ארוכה בדבר התופעה המשונה נראה לי שהאפשרות היחידה היא שיש כנראה מנהרה תת-קרקעית סודית המחברת בין הזאארלנד לקוסטה ריקה. בטיול הבא אני מבטיח לחפש.
מהכניסה נחלוף מיד על פני המאפייה, עניין קבוע בסופרים של גרמניה. שהרי מי ירצה לקנות סתם לחם ולחמניות המונחים להם על המדף, חשופים לנגיעת ידו של כל אחד, כשיש ממש צמוד לסופר, אחרי הקופות אבל לפני היציאה אל הקור, מאפייה של הרשת הבלתי-מעורערת "קפה בקר", עם לחמים ולחמניות טריים ואפילו אספרסו שאפשר לחטוף כדי להתעורר.
בשטח הסופר עצמו נגיע תחילה לאזור הפירות והירקות. אבטיחים אין כאן, ופירות אקזוטיים (פרט לאננס האימתני) עולים המווון. בקטגוריה 'פירות אקזוטיים' נכללות, אגב, גם קלמנטינות (שלושה יורו לקילו!). מצד שני, יש סוגים שונים ומשונים של כרוב, עלים ירוקים וטעימים המכונים Feldsalat וטובים לסלטים (מפתיע) וכמובן מלפפונים ארוכים ושמנים שמזכירים סרטי פורנו עם סוסים. אך את הכתר הפאלי לוקחת דווקא הלפת הארוכה והלבנה, שלא קנינו כי אין לנו עדיין מושג מה לעשות איתה. בטטות, נבטים, פומלה ושורש פטרוזיליה - אין.
הלאה. כשמנווטים את העגלה ימינה מאזור הירקות, דרך כל מיני פריטים מיותרים לכריסמס, מגיעים למכונה להחזרת בקבוקים. בגרמניה, כזכור, דוגלים במיחזור, ולכן לא רק שהבקבוקים מוחזרים בעד פיקדון משמעותי, אלא ששישיות מים נמכרות בכלל בקופסאות פלסטיק עמידות גדולות (במקרה של Evian - ורודות) שגם עליהם נגבה פיקדון (משמעותי) ושמוחזרות, עם הבקבוקים בתוכם, למכונה המהמהמת קלות ומוציאה פתקית (בגרמנית 'בון') עם הסכום שנקבל חזרה בקופה. את הקופסאות המיותרות מעבירים לאופרה של זאארברוקן, שם הן משמשות כתפאורה לאופרה 'נורמה' (או לפחות ככה זה נראה).
בהמשך נמצא את עצמנו מול קופסאות השימורים, שאינן מפתיעות במיוחד, פרט למלפפונים החמוצים. כמי שהתרגלו לשתי אופציות בדיוק של טעם - בחומץ או במלח - ולשלושה גדלים, התקשינו מאוד למצוא את עצמנו מול ים המלפפונים הכבושים בכל מיני צורות, טעמים, גדלים ותיבולים. כך יוצא שפעם אחת קנינו קטנטנים וחריפים, שהולכים נפלא עם גבינה לבנה וסלמון, ופעם אחרת - בינוניים ומתקתקים, שהיו מרגישים בבית במעדנייה ניו יורקית. וכמובן, הכיבוש לא נעצר במלפפונים - לידם יש כל מיני ירקות פירות, ושאר מרעין בישין (רק את חלקם זיהינו) שסבלו גם הם מנחת רגלם של החומץ, המלח וכובשים אחרים.
במקרר הבשר, תחנתו הבאה, נקבע הייחוס לפי המחיר: חזיר זול, עוף והודו קצת פחות, בקר יותר יקר וטלה - או בשר-צבי - זה הכי הכי. הבשר הוא גם תירוץ טוב להזכיר את הכרוב הכבוש, שלא רק הולך עם נקניקיות אלא גם מרים את ראשו בגאון נגד הדיכוי ו... (סליחה. נאום פוליטי שנכנס בטעות. לקצץ.) את הכרוב כבר ניצלה אסנת השבוע לצלי בקר נפלא, בתוספת נקניקיות, חרדל, תפוחי עץ, שום, תפו"א, ביצים קשות ועוד. מעדן מלכים. ואם כבר בבשרים עסקינן, אין לשכוח את הארנבות השלמות, השוכבות לעתים במקרר, חסרות פרווה אך ניתנות עדיין לזיהוי ודאי, כולל זנב (מצמרר).
מכאן קצרה הדרך לגבינות, שהן סיפור בפני עצמו. מגוון בלתי נדלה של גבינות קשות, חצי-רכות או מסריחות, שעל רובן לא שמענו מעולם, ממלא את המעדנייה ואת מקרר מוצרי החלב. הברי הצרפתית, שבארץ נחשבת מתוחכמת יחסית, נקראת כאן Tortenbrie והיא הגבינה הכי בסיסית, שיושבת בחלון התצוגה בצורת עוגת טורט ענקית, ממנה יחתכו חריץ לטעמכם במחיר מצחיק (בערך יורו אחד לנתח בגודל המקובל בארץ). הברי, כמובן, מוקפת בחברותיה היקרות יותר, שבכמה מהן מתחרים אחוזי שומן באחוזי הקליעה של מייקל ג'ורדן בשיאו.
אבל מצד שני, בכל הנוגע לגבינות מתקשים כאן להכיר במספרים שבין 1 ל-30: או שזה "דיאטטי", כלומר אפס אחוז שומן, ומיועד לאנשים שמתקיימים על פלדסאלאט, או ש-30 אחוז זה הגבול התחתון. ה'קווארק', שהוגדר בפנינו כקוטג' גרמני, מגיע במיליארד גרסאות, אבל אף אחת מהן לא מתמקמת בתחום האסור בין 1 ו-30. גבינה תשע אחוז היא, בקיצור, חלום רחוק, וגם המחשבה על צפתית עשויה לגרום לנו לרייר. בצר לנו אנו מסתפקים בצזיקי יווני צשעה אחוז ובגרסאות 'לייט' של פילדפיה אמריקנית, שמופיעות במקרר מדי פעם.
אנחנו רוצים להתקדם, אבל נתעכב עוד טיפה, כי מול מקרר הבשר והגבינות שוכן אחר כבוד מבחר היינות, מהזולים עד היקרים, וביניהם אחת המציאות הראשונות שלנו, יין בורדו מקומי נהדר שעולה בסך הכול יורו וחצי לבקבוק. מושלם לטיולי יום א'. גם שאר היינות אינם יקרים, אבל את רובם עוד לא ניסינו (לעומת זאת שתינו היום כוס יין חם בשוק חג-המולד ואוזנינו סמרו...).
במקרר הנקניקים שולט כמובן ידידנו הנמוך והפולט 'אוינק' להנאתו, אבל שם אנחנו שומרים אמונים לאחד הכוכבים ברשימת 'טוב שיש', הלא הוא מותג gut & günstig. זהו פשוט המותג הגנרי של הסופר שאנחנו קונים בו, והוא לרוב איכותי וזול בהרבה מכל השאר. את המילה 'גוּט' כולם מבינים, אבל 'גוּנסטיש', שכל המילונים מתעקשים שפירושה 'קל' או 'נוח' משמשת כנראה בגרמנית-של-הסופרים במובן 'זול', והחליפה את billig הוותיקה. טוב וזול - מה יותר פשוט מזה.
פנייה נוספת מובילה למקרר מוצרי החלב, שם החלב 3% נקרא vollmilch (חלב מלא) ואילו זה של ה-1.5% הוא fettarmer (arm בגרמנית - עני או מסכן). ממש נחמץ הלב. לא רחוק משם נפגוש גם מגוון מטורף של דגים - הרינג, סלמון, מקרל, מטיאס וכאלה שלא זיהינו - שגם עליהם עבר הכובש האכזר והפך אותם לטעימים להפליא (והם גם בצנצנות זכוכית שאסנת אוהבת לאסוף). מבהיל אף יותר הוא דוכן השרצים באזור הקפואים - שרימפסונים, קלמרים, דיונונים למיניהם ומה לא, שמסתובבים חופשי בין הירקות הקפואים לפיצה. הירקות הקפואים, אגב, נוצרים גם הם בחובם פוטנציאל הפתעה: עוד באחד מימינו הראשונים כאן קנינו מה שנראה כמו לקט ירקות למיקרו בסגנון 'סנפרוסט', וגילינו לתדהמתנו כדורים של חומר לבנבן מוזר בין הירקות; רק אחרי שבדקנו על החבילה ראינו שכתוב בפירוש mit sahne - עם שמנת.
עייפים? תיכף מסיימים. ליד הקופה אפשר לחטוף ג'ייקובס אייס (או יותר מדויק - יאקובס אייס) בזול, וממש בתור עצמו גם עפרונות, עטים וכלי כתיבה במחירים מופקעים. עכשיו נותר רק לא לשכוח את ה'בון' מהמיחזור, לשלוף מזומן או כרטיס בנק גרמני (כרטיסי אשראי לא מקבלים), לארוז את הקניות בשקיות נייר ובטרולי, לגרור הכל עד הבית ובמעלה שתי קומות וחצי, ולפרוק. מי אמר שאני לא עושה ספורט?
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/12/2006 22:03, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., הומור
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-11/12/2006 16:30

---