אתה בסדר, אתה
לא שאני מתלהב להודות בכך, אבל עכשיו שיצאה השמש, חיממה את לבנו והשרתה עלינו סוג של עליצות, לא נותר לי אלא להסכים שיש קשר בין המצב הדיכאוני/חרדתי שהייתי בו בשבוע האחרון למזג האוויר בחוץ, שהיה קר, ערפילי ומעונן בשעות המועטות שבהן יש בכלל אור. הרבה יותר קשה לקום עם מרץ ואנרגיה כשקמים לתוך חושך, שהופך באיטיות לאפרוריות מדכאת.
זו היתה תמיד אחת הבעיות הגדולות שלי עם היישום של גישת הזן, שמתמקדת בהווה ומבקשת להימנע מרגשות הקשורים לעבר (אשמה, זכרונות קשים) או לעתיד (פחד, חרדה). אין ספק שיש בגישה הזו יתרונות, שכן בין אם אתה עשיר או עני, מסובך או מבולבל, בודד או ביחד, התמקדות בהווה מקטינה את הבעיות לכדי הצעד הבא בלבד. זה אמנם קל יותר כאשר הצעד הבא הוא לשתול עוד גרגר אורז ולא להחליט אם להחליף חברת אינטרנט ואיך לעשות זאת, אבל גם בעולם היומיומי יש הרבה מאוד מקרים שבהם להיות בהווה - למשל לראות כמה יפה נראים העצים לאורך הזאאר בדרך לעיר - בהחלט מקל על העומס, יותר ממחשבות מאשימות ותבוסתניות על העבר (היינו יכולים לחסוך יותר כסף אם...) או מחרדות לא הגיוניות מהעתיד. אבל, וכאן באה הבעיה, 'להיות בהווה' עובד מצוין כשהשמיים כחולים והגוף מרגיש טוב, אבל עלול להיות קשה כשאפור כבר שבועיים וכשכל מיני כאבי בטן/ראש/גרון מטפסים להם בגוף. אני נזכר בשיר של צ'סלב מילוש, המספר על יום מושלם שהיה לו, כשעבד בגינה והכל נראה מושלם. אחת השורות שם היא "לא היו לי מכאובי גוף". נשאלת השאלה, מה עושה הזן כשיש מכאובי גוף? איך מוצאים אז את הכח לחיות בהווה?
וכשאני לא חי בהווה, כל דבר קטן שלא הולך כמו שצריך יוצר תהליך מעצבן מאוד: תחילה אני כועס או מפחד, נכנס לרגש קשה של חוסר אונים מול הבירוקרטיה/המחשב/ דוברי הגרמנית למיניהם. אחר כך אני מאשים את עצמי - תחילה על חוסר האונים שלי, על המקום החלש שאליו נכנסתי, ואחר כך על האשמה עצמה. בסוף, כשכל התהליך יצר חרדה שמקשה עלי לתפקד, אני מחליט שחלאס, צריך להמשיך, ומדחיק הכל - את ההאשמות, את המקום החלש, את המחשבות. הכל.
המנגנון הזה כל כך חזק אצלי, שהוא כבר כמעט אוטומטי, וכדי להימנע ממנו אני צריך לעשות מאמץ לתפוס את נקודת חוסר האונים, את המקום המדוכא והחרד, ולנסות לטפל בו אחרת מאשר בההאשמה. למשל להגיד לו, בשקט, "אתה בסדר, אתה" ולתת לו להיות שם, מפוחד, לא מוגדר.

---

תודה לג. על מנוי הפרו (ייקח לי בטח כמה ימים עד שאחקור את אפשרויותיו).
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 15/12/2006 16:54, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של מושקוש ב-16/12/2006 23:14

---