Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << דצמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30
31            

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

12/2006

חפצים (2)
א. איקאה
יש אנשים שלא אוהבים לשבח חברה או מוצר כלשהו, מפחד "עין הרע": עכשיו ששיבחנו אותו, הוא הולך להתקלקל לנו, ואנחנו נישאר עם השבחים ביד. אני לא דוגל בגישה הזאת, אבל דבר מעין זה קרה לנו עם איקאה. אחרי שהתלהבנו מהדיוק, מההוראות המוצלחות ובכלל, הגיע זמנם לקלקל. הכל התחיל כשלא מצאנו בחנות את הרהיטים שרצינו (מעמד לטלוויזיה, עוד ספרייה ושני כיסאות), ולכן הזמנו מהאינטרנט, שם היה כתוב במפורש שזה יגיע תוך שבועיים. אלא ששבוע אחרי ההזמנה קיבלנו מכתב מנומס ממחלקת ההזמנות של איקאה, שדוחה את המשלוח בשבוע. ושבוע אחר-כך קיבלנו בדיוק אותו מכתב - שוב דחייה של שבוע. הגישה המשועשעת והסלחנית שנקטנו הפכה לעצבנות קשה כאשר שבוע אחר-כך קיבלנו עוד מכתב, שהפעם דחה את המשלוח בעוד ארבע שבועות, היישר לשבוע הראשון של 2007 (!)
אפשר להבין את התסכול שלנו, במיוחד כשנידונו לחיות עוד שבעה שבועות עם קופסאות מלאות חפצים (שצריכים לעבור לספרייה), פחות מדי כסאות (מה שמקשה על אירוח לארוחת ערב) ומערכת טלוויזיה-ריסיבר-דיוידי היושבת על כרעי תרנגולת (או יותר מדויק, על צמד מאווררים ששלחנו לכאן משום מה, שולחן סלון שעבר הסבה, וכיסא עם כרית). אפשר עוד יותר להבין את ההקלה כאשר בתחילת השבוע האחרון התקשרו והודיעו לנו ש (אולי כמחוות רצון טוב לחג המולד) הרהיטים יגיעו בשבת הקרובה! (והם אכן הגיעו, קצת יותר מאוחר ממה שתוכנן, אבל בשלמותם).

ב. די וי די
האמת, שהוא היה חולה כבר בארץ. אמנם לא התייחסנו לכך, אבל סימנים של מחלות כמו פקסלת וקפצת הופיעו אצלו חדשות לבקרים. לא התייחסנו לזה ברצינות; אחרי הכל הוא עבד רק במשרה חלקית. אבל כנראה שהטיול הארוך מעבר לים לא שיפר את מצבו, ואולי גם העבודה הקשה שנחשף לה כאן מדי ערב (שניים-שלושה "בטיפול"ים ברצף!), גרמה להחמרה הדרגתית של הסימפטומים. לפני כחודש וחצי הוא הידרדר למחלה קשה, לא בא לעבודה וסירב לאכול דיסקים. טיפול חירום קבוע בדיסק ניקוי אמנם החזיר אותו לחיים לזמן מה, ואפשר לנו לסיים את הטיפול עם ראובן בשלום, אבל המצב היה עדיין לא ברור, והוא נזקק לתמיכה תמידית. שלא לדבר על התנאים הפיזיים (חוסר במצע קבוע, ראו לעיל) שהעיקו על מנוחתו.
ואז, כשבלי מחשבה נוספת ניתקנו אותו מהחשמל (על מנת לסדר את כל המערכת על רהיט הטלוויזיה החדש), הוא החליט לשבוק חיים סופית. כשחובר חזרה פשוט לא שבה אליו נשמתו, והוא הלך אל הדי וי די הגדול שבשמיים. במותו ניסה גם לסחוף אתו לארץ המתים דיסק של טורי איימוס (כמו מלכי הפרעונים, שהיו נקברים עם חפציהם האהובים); אבל אנחנו לא מאמינים בגלגול נשמות של חפצים, ובמאמץ משותף, שכלל מברג, פינצטה ופיסת נייר טיוטה מתווים של "נישואי פיגרו", חילצנו את הדיסק מגורלו העגום.
קשה לתאר את העצבות שנפלה עלינו, או לפחות עלי. ברגע אחד הפך הדי וי די לערמה חסרת תועלת של חתיכות מתכת, וכל המערך סביבו - טלוויזיה, ריסיבר, שולחן שעליו יושבים הטלוויסיבר, מאות דיסקים, כמה סרטים ואופרות, וספריה עליה יושבים כל אלו - כל המערך הזה הפך ברגע אחד לחסר תועלת ולא רלוונטי,עכשיו שדויד (אם יורשה לי לקרוא לא כך) הלך מאתנו בטרם עת.
אבל לא לעולם דיכי. היום יצאתי מן הבית בראש מורם, ותחת שמיים כחולים צעדתי לחנות האלקטרוניקה של קונרד, שם בחרתי לנו חבר חדש - הדגם החדש של Pioneer, שהומלץ בכל מיני מקומות וכבר יושב לו בשמחה על מעמד הטלוויזיה מאיקאה ומחייך. אני חושב שאקרא לו יוני.

ג. חנוכיה
לא רק מכשירי חשמל ורהיטים כיכבו בחדשות בסוף השבוע האחרון. כידוע לכלל קוראינו (ובעיקר לידידנו במשכן לאמנויות הבמה) חנוכה החל לאחרונה, ובתרועה רמה. אצלנו היה ברור כבר לפני שבוע שיש בעיה: במסגרת המעבר לכאן לא טרחנו לארוז חנוכיות (זאת שהיתה לנו נשברה קצת לפני המעבר); ירון, שחשבנו שיסייע לנו בעניין זה, עסוק כבר כמה שבועות בחזרות לאופרה מודרנית בבזל (הופ! נחתנו בבזל!); ולבית הכנסת, שהסתמן כאופציה היחידה, לא התחשק לנו ממש לקפוץ. כך קרה שעבר נר ראשון מבלי שייראה אור בחלוננו.
אבל לא התייאשנו. מחשבה ארוכה קצת יותר גילתה שאמנם חנוכיה לא לקחנו, אבל המוני נרות קטנים כן עשו את דרכם לכאן; ומבט מהיר על המשלוח מאיקאה גילה שקופסת הקרטון המכילה את ברגיו של בילי (הספרייה) היא מועמד מושלם לחנוכיה תוצרת בית. וכך בילינו חלקים נכבדים מיום א' בצביעת החנוכיה בצבעים עליזים יותר או פחות, ובציורים פסיכודליים על צדיה (כולל חיקוי מובהק של פול קלה בצד אחד וגמל ירוק בצד השני, שאיכשהו אף אחד לא מוכן לקחת עליו אחריות). אבל העיקר הוא שחנוכיה לתפארת עמדה על חלוננו, ויכולנו להדליקה ולהיות אור לגויים (זה גם לא היה ממש יוצא דופן, כי לגויים יש מספיק אור משל עצמם בעונה הזאת, וכמעט בכל חלון שני תמצאו משהו בוהק).

נכתב על ידי רונן א. קידר, 18/12/2006 23:05, ושייך לקטגוריות אופטימי, הומור
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-19/12/2006 14:24



45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד