ביום שמש יפה (פוסט תמונות)
יש לי אמנם ביקורת מסודרת על "הילדים של מחר" בקנה וגם כמה פוסטים פוטנציאליים אחרים, אבל השמש יצאה ליומיים רצוף, ועוד בימים שבת וא', ואנחנו ניצלנו אותה לשני טיולים, אחד בכל יום, שסיפקו תשוקה עזה שהיתה לנו כל החורף הזה להזיז קצת את הרגליים. אחת התוצאות היא - כמובן - תמונות.
הפעם יצאנו לשני אזורים מרוחקים מהנהר, שלא ביקרנו בהם עד כה - ראשית, הקתדרלה הגדולה השוכנת על הגבעה בצדו השני של הנהר, באזור שהסתובבנו בו הרבה כשחיפשנו דירה אך כמעט לא חזרנו אליו מאז. הקתדרלה פתוחה רק ביום א' לתפילות אז לא ראינו אותה מבפנים, אבל מבחוץ היא ללא ספק מרשימה:







זאת היתה גם הזדמנות לצלם את העצים העירומים והדרמטיים, שקשה שלא לחוש בהשפעתם מאז שהחל החורף. אולי התמונה הזו מעבירה הכי טוב את התחושה המאיימת:






כפי שאפשר לראות, בשלב זה השמש רק הציצה דרך העננים, ונותר לנו רק להחזיק אצבעות שהיא תופיע מחדש למחרת. אז החזקנו, והיא עשתה זאת בגדול: שמיים כחולים, ללא ענן אחד מזריחה עד שקיעה - חוויה שלא ראינו כאן מאז אוקטובר (כן, אני יודע שאצלכם זה נפוץ. נדבר באוגוסט) . כדי לנצל את היום הנפלא לקחנו אוטובוס שבע תחנות אל 'הגן הצרפתי-גרמני', גן שניטע בשיתוף פעולה בין גרמנים לצרפתים כמחוות שלום לאחר סדרת המלחמות בין שתי מדינות אלו, שזארברוקן הפכה בכולן לשדה קרב. רק יום קודם, ליד הקתדרלה, ראינו אנדרטה שהקימה עיריית סנקט יוהן (החלק ההוא של זארברוקן) ללוחמים הגרמנים שנלחמו נגד צרפת ב-1870. בגן עצמו, מוקד המשיכה העיקרי הוא האגם (משמאל), שאינו גדול במיוחד אבל יש לו היסטוריה - עוד בימי הביניים השתמשו בו האבירים המקומיים כמקור כח לתחנת הקמח, ומכאן שמו, "בריכת טחנת הקמח הגרמנית" (דוֹיטשמוּלֶרוָייהֶר).





האגם משמש בקיץ למטרות שונות ומשונות (יש סירות פדלים ואפילו עוגב-מים) אבל בחורף האטרקציה העיקרית היא מגוון ציפורי מים ששטו בו, ושנהנינו מאוד להאכיל. במיוחד כיכבו העגורים (מימין), שיש משהו חייזרי בבליטות שיש להם ליד הפנים ובצרחות שהם משמיעים כשהם מקבלים אוכל. את האוכל, אגב, מוכרים במסודר בחצי יורו בקיוסקים סביב האגם. ואם כבר במידע על שירותי תיירות עסקנו, חייבים לציין שזהו גם האתר הכמעט-יחיד בזארברוקן שבו יש בכל מקום גם הסברים באנגלית (בנוסף לצרפתית וגרמנית).

תיקון: באדיבות הקוראת נועה ד. התברר לנו שלא מדובר כלל בעגורים, אלא באווז סיני מבוית (והנה הערך עליו בוויקי הגרמנית) . תודתנו לנועה, והתנצלות לעגורי העולם שהשתרבבו לכאן בטעות.









האתר, כצפוי, ערוך יותר לאביב ולקיץ, אז נערכים בו מופעים, ויש רכבת המקיפה את כל הגן ורכבל המטפס על הגבעה. את תחושת ה"נחזור לכאן בקיץ" קיבלנו במיוחד כשעלינו מהאגם ב'עמק הפרחים' (בלומנטל, ד"ש לנעמי), וגילינו, כצפוי, שיש אולי כמה ניצנים אבל פרחים עוד אין. בט"ו בשבט, כך מתברר, כמעט כלום אינו פורח עדיין. מצד שני, ראינו כמה ניצני בצלים, ואחרי סוף העלייה גם הופיעו בפנינו פרחים סגולים לא ידועים (משמאל; מישהו מכיר?). בכל זאת, גני הוורדים הגדולים שבקצה הגן (אחד 'גרמני' ואחד 'צרפתי') עוד עמדו בשממונם, וכך גם אזורים נוספים שאמורים להיות מלאים פרחים; אין ספק שעלינו לשוב אל הגן באביב ובקיץ.











החוויה האחרונה שצפן הגן בחובו עבורנו התגלתה בסוף הטיפוס. היה זה בית קברות קטן ועתיק, שהקברים בו היו מהשנים 1870-1912. בלב צמחייה ירוקה שבירוקים נחו מצבות שעל חלקן אי אפשר היה אפילו לקרוא את הכתוב, ועל אחרות נרשמו שמות מכובדי זארברוקן (כלומר, אנשים שיש על שמם רחובות) מאותה תקופה. בקצה בית הקברות הקטן מצאנו אנדרטה ללוחמים הצרפתים שנהרגו באותה מלחמה של 1870. את התמונה השלים שריד של בונקר גרמני, ש-20 כמוהו היו ברחבי הגן כשהוא שימש כשדה קרב.
כשיצאנו עוד נשאר לנו כח לטפס ברגל במורד ההר ולנחות על מסעדת בשרים מצוינת, בה זללנו סטייקים וסלטים ללא הכר, והשלמנו יום א' מהטובים בדורנו. אני מקווה שזה ייתן לנו כח לצאת אל השגרה ולעבור אותה בשלום.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/2/2007 18:52, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, תמונות, אופטימי, עונות השנה
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של יהיה אחלה ב-9/2/2007 01:19

---